• Groopy
  • Epic2017
  • Groopy
  • Groopy
Groopy

הפורטה צ'ימי שלי

הפורטה צ'ימי שלי / רונן ביתן


ההחלטה לצאת השנה לצ'ימיצ'ורי ברכיבה דגדגה לי כבר כמה חודשים. למי שלא מכיר, הצ'ימיצ'ורי הוא אירוע רכיבת שטח חצי מאורגן של קומונת EPIC4 מתפוז. באים חבר'ה מכל הארץ, ב5 בבוקר מקליקים בעין חצבה ויוצאים למסע מדברי מפרך של 162 ק"מ במדבר. עולים בכביש את מעלה עקרבים, נכנסים לשטח במכתש הגדול, עולים את מעלה אברהם ומשם לשדה בוקר, נקודת האמצע לאחר כ85 ק"מ. מכאן יורדים לנחל צין ולאחר כ20 ק"מ עולים את שלוחת צלמון התלולה כדי להגיע לבסוף לערבה ולחצבה. כ100 משוגעים הגיעו, מוכנים לאתגר הקשה של השנה.

לאחר שדיברתי עם חברים ומצאתי את מוטי, חולה רכיבות סיבולת בפני עצמו מאשקלון הסתמנה התוכנית. ביום רביעי בבוקר אני מגיע ברכיבה מהבית במודיעין, פוגש את מוטי באזור קרית גת, רוכבים דרומה עם עצירת לינה באמצע ומגיעים לחצבה מתישהו ביום חמישי. עלינו הכל: ביגוד, אוהל, שק שנה, אוכל, ציוד תיקונים וכל מה שצריך כדי לשרוד עצמאית יומיים עד חצבהמשם נצא בשישי לצ'ימיצ'ורי שאותו קבעתי השנה עם שני חברים אחרים. עד כאן התכנית.

יום שלישי : הכנות

המון מחשבה על מה לקחת ומה לא. האופניים הופכים כבדים ועמוסים מרגע לרגע. זה לא מתאים לקטעים של המסלול שדורשים רכיבה טכנית כמו מעלה זרון או המדרגות הרומיות של הר עמשא ובהחלט מקשה בעליות הלא מעטות שמצפות לנו, כ3000 מ' טיפוס מצטבר עד חצבה. מצד שני, מה שלא אקח, לא יהיה לי ובכל זאת זה דצמבר הקר. אני מצליח להגיע לפשרה שמוצאת חן בעיני של סבל עמוס בתיק ובתוכו רוב החפצים, תיק טופ טיוב שעליו כלי תיקון ונשנושים לדרך ומזרון מקדימה שתופס לא מעט מקום אבל שוקל פחות מקילו. כפי שלמדתי ברכיבת הבייקפקינג הקודמת, לאריזה נכונה וקשירה טובה יש השפעה משמעותית על איכות הרכיבה ואסור לחסוך כאן מאמצים.

יום רביעי 12:10 בלילה

אמנם הייתי אמור להתעורר רק ב1:30 ולצאת ב2:00 כדי לפגוש את מוטי ב6:00 אבל ההתרגשות עושה את שלה. לפני 5 דקות החתול שלי נתן יללה והעיר אותי, אני חושב לעצמי, נו טוב, אם כבר קמתי, נתארגן בנוחות ונצא שעה מוקדם יותר ליתר ביטחון. בכל זאת אופניים עמוסים וכבדים כאלו מאטים אותי קצת. מתארגן, מנשק את האישה והילדים וב1:05 יוצא לדרך. אני תמיד מהרהר ברגע הזה, כשאני בתחתית המדרגות, מתחת לבית על המרחק העצום שעוד יש לפני ואיך הכל מתחיל בדיווש אחד קטן, גם מסע ארוך שכזה. הקילומטרים הראשונים חולפים בנחת, אני מתחמם די מהר למרות מזג האוויר הסגרירי, למזלי גשם רציני לא ירד עדיין והשבילים לחים אבל מהודקים. האופניים טסים עליהם מצוין, שועל חוצה את המסלול, תן בורח מאלומת הפנס והופ, אני כבר לאורך מסילת הרכבת בואך קרית גת. אני עושה חשבון ורואה שאקדים כי הקצב שלי מצויין ודומה למה שתכננתי, לא נורא. ללא אירועים מיוחדים אני מגיע ליער המלאכים, נקודת המפגש כבר ברבע לחמש, שעה ורבע לפני המפגש. מזג האוויר משום מה מצויין, לא קר מדי. מנצל את הזמן להרגע, משעין את האופניים על עץ ואת התיק עליהם. לבסוף אני ומצליח ככה אפילו לנקר קצת.


מנוחת הלוחם

ב5:30 אני מתקשר למוטי לראות איך הוא מתקדם. מתברר שמצויין, הערתי אותו. לשמחתי הוא מייד עובר למצב עירנות ומארגן את אישתו שמקפיצה אותו לנקודת המפגש. זה טוב גם כי ממש התחיל להיות קר וב6:10 הוא מגיע. בלי לחשוב יותר מדי נפרדים מיוליה, אישתו המפרגנת ויוצאים יחד דרומה לגבעות לכיש. זריחה נפלאה סביבנו, מזג האוויר הסתווי והמעונן מסתיר את השמש ואנחנו נהנים מבוקר קריר ולא מעיק ממש עד הצהריים. בגבעות אנחנו רואים צבי מקסים שצופה בנו מקו הרכס, אחר כך חתול בר גדול בורח מאיתנו בקפיצות. ארוחת בוקר בשטח, קפה. למוטי יש דליפה בגזיה. הקפה לא ממש חם. לא נורא.


פשוט לדהור אל תוך הנוף

בשעת צהריים מוקדמת אנחנו יוצאים לכיוון להב ומתחילים טיפוס לסנסנה. נכנסים למזכירות הקטנה למלא מים ומתקבלים באדיבות כרגיל. הצעה לקפה (חם, רותח) נענית בשמחה ומכאן אנחנו מתחילים את קטע הטיפוס הקשה של היום. אמנם עד כאן כבר צברתי כ1000 מ' של עליות אבל בשעתיים שלוש הקרובות אנחנו מתפנקים באוסף עליות די מונוטוניות ביער יתיר. השיטה היא להתמיד ולשים מוזיקה מעניינת. אני בכלל שומע את "משחקי הכס" באנגלית וכך רוכב לי בין העצים ומדמיין ארמונות רחוקים.


עוד עליה מייצגת

הדובדבן שמחכה בסיום היער מדרבן אותי - הירידה במדרגות הרומיות של הר עמשא. גם עם אופניים עמוסים זו פנינה - גינת סלעים ארוכה ומשופעת בה בבחירת קווים נכונה אפשר לעבור בלי להוריד רגל. כיף טהור שממשיך בסינגל תלול אל בקעת ערד שמתחת.


הרומאים האלו בנו כמה מהמעלות (או הירידות) הכי כיפיות בארץ

השעה מתחילה להתאחר, כבר קרוב ל3 ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתכנן את הערב עוד לפני שהשמש שוקעת ב5. המסלול לוקח אותנו סביב ערד מדרום ועליו המון מאהלים של הפזורה הבדואית. כולם אדיבים, עוקפים אותנו ברכבים בזהירות ומנופפים לשלום. מנצלים את ההזדמנות לקניה במכולת מקומית, כמה פיתות, לאבנה וחטיפים. בכניסה למכולת בית הקפה המקומי עם שולחנות שש בש וריח חריף של עשן מתוק. סמוך ל4 אחרי הצהריים לקראת סוף המסלול אני מגלה בעיה. הפדל הימני אותו שיפצתי בעצמי רק לאחרונה (ריצ'י, עם מיסבים פתוחים) התפרק. בלי פדל יהיה קשה להמשיך ומוטי מתחיל לחפש בפורום מישהו פעיל מערד שיוכל להשאיל לי פדל ואני בינתיים עומל על פירוק, מיקום מחדש של הכדוריות וסגירה.


שיפוץ פדל בשטח

אלוהים אוהב אותי כנראה כי זה מצליח יפה ותוך רבע שעה אני יכול לחזור לרכב. אפילו כדורית אחת שנפלה נמצאה בדרך נס על קוץ קטן ולא התמלאה אבק. הפדל מרגיש בסדר ואני יכול לדווש כרגיל. יורדים בכיף מתחת לראש זוהר על דאבלים מאוד מהירים שמזמינים טיסה במהירות בריאה ונכנסים לסינגל. השעה מאוחרת ואנחנו בוחרים להקים את המחנה על הסינגל עצמו במקום שטוח ומוגן יחסית מרוח. באור אחרון פותחים אוהלים ושק"שים, מוטי מצליח לתקן את הגזיה שסבלה מדליפה קטנה בצינור בבוקר ואנחנו נהנים ממרק אינסטנט שבתוכו פתיתים. לתוכם טובלים את הביף ג'רקי (בשר בקר מיובש) שהכנתי בעצמי. אחרי 162 ק"מ, להיות ער מ12 בלילה ומעל 2500 מ' טיפוס מצטבר, האוכל מתקבל מאוד בברכה. משוחחים קצת על הא ועל דא, קובעים לקום בבוקר בלי שעון וב7 שנינו כבר נוחרים. ב1:00 בערך אני מתעורר ומנהל כשעה וחצי צ'אט עם חבר שמטפל לי באיזה עניין בארה"ב. חוזר לישון אחרי 3 בבוקר.


לילה שקט ירד על כוחותינו

יום חמישי, 5 בבוקר, אי שם מתחת לערד.

אנחנו מתעוררים לקור רציני. בבית בדרך כלל אתה עובר מהקור לחדר חם, מדליק חימום או נכנס למקלחת. כאן אין כלום. פשוט להוסיף שכבות ולהתחיל לזוז כדי להתחמם. מוטי מארגן קפה חם, אוכלים קל ויוצאים חיש מהר באור ראשון על הסינגל. זה סינגל טכני כיפי מאוד עם הרבה אמבטיות שדורשות ריכוז בירידה וכוח מתרץ בעליה מייד אחריה. המסלול מוביל אותנו בשביל המוכר למעלה זרון, האופניים מתנהגים נהדר בסינגל. אמנם כבדות אבל בשפת גוף מודגשת זה נפתר. לעומת זאת בדרופים הם מאוד יציבים ובגלל המשקל על החלק האחורי יש תחושה של ביטחון.


בראש מעלה זרון

מעלה זרון לא קל גם באופני AM יעודיים ואני כידוע על שמטרלינג הנאמנות שלי, KTM PHINX עם 100 מ"מ מהלך מתלה. הם זוללים יפה את רוב המעלה והמגבלה האמיתית היא אני שבוחר פה ושם לעבור כמה מטרים ברגל בעיקר כי אני לא יכול להרשות לעצמי להיפצע כאן. בכלל ברכיבות כאלו צריך לנהל נכון את המשאבים. זה אומר להימנע מסיכונים מיותרים, כל אחד יחליט לעצמו איפה הגבול. זה אומר להיות קשוב לגוף, לשים לב לישבן הדואב משעות אוכף ארוכות, לגב שסוחב תיק כבד, לרגליים שעובדות קשה ולכל תקתוק או חריקה מהאופניים שיכול להצביע על בעיה מתפתחת. בתחתית המעלה אני נותן תמונת ניצחון, לא היה קל אבל מאוד מהנה.


שמטרלינג בתחתית מעלה זרון

במרכז הארץ יורד גשם שוטף כבר יממה ואנחנו מקבלים את הנספח בדמות משבי רוח מערבית עזים שממש מרגישים כל הדרך גם בתוך נחל פרצים ומישור עמיעז. גם סופות אבק קטנות לא עושות את החיים קלים בתוך הנוף הירחי הזה.


נחל פרצים

אנחנו לא מוותרים וממשיכים דרומה לעין חצבה לאחר מילוי מים בנאות הכיכר. נחל ערבה די מונוטוני, רוח עזה והרבה דשדש. לא מוותרים וב15:00 לאחר עוד עליה קטנה מהנחל לרמה שעליה יושב עידן אנחנו מגיעים לתחנת הדלק בעין חצבה. מוטי הזה, נשמה אמיתית נכנס לבורגר ראנץ' (כן, אני יודע אבל לא ציפיתם שנאכל סלט של ארומה) ומזמין לנו קומבינה לארבעה. כמה משפחות שיושבות שם מסתכלות עלינו כמו משוגעים והאבות מתפעלים מהסיפור ההזוי שלנו איך הגענו עד כאן ברכיבה למרות מזג האויר והמרחק. עשינו זאת. היום כ80 ק"מ ועוד כ600 מ' עליות. לא המון אבל הירידה הטכנית של הזרון ובעיקר הדשדש עם הרוח בסיום בהחלט הקשו. ממשיכים לבי"ס שדה, מוטי מתמקם בחדר חמים, אני פורש אוהל בחניון הלילה ומנצל את השעות לקצת מנוחה. לפחות יש מקלחת מסודרת. חבר מגיע ומזמין אותי לארוחת הערב המסורתית של חברי הקומונה שהגיעו בינתיים לפני הצ'ימי של מחר, אני נהנה מסלט פסטה ומבירה מצויינת של גלבוע. לקראת 21:00 מגיעים יוני ודני, השותפים שלי למחר, מתארגנים קצת ואני פורש לישון. שוב לילה קטוע למרות שהוא קצר, מארגן דברים איזה שעה וחצי מול אמריקה וב3:00 כבר מתעורר ומתחיל להתארגן. קבענו לצאת ב4:00 אבל ביקור שלי בשירותים ותקלה באופניים של יוני מביאים אותנו לזנק רק ב4:45 ממש כמעט עם כולם.

יום שישי, 5 בבוקר, תחנת הדלק, עין חצבה

ברור לי ולשלושתנו שזה יהיה צ'ימי איטי יחסית. אנחנו לא כאן כדי לקבוע שיאים ואני גם די עייף מהיומיים הקודמים. מרגיש את הכאבים בעיקר בישבן כבר לאחר כ10 ק"מ, אתמול הם הופיעו אחרי בערך חצי מהמסלול, בדרך כלל יש לי 100 ק"מ ראשונים של חסד. זה האתגר של רכיבות ארוכות. הקימה הקפואה של הבוקר, העייפות המצטברת, הלילות הרצופים של שינה לא מושלמת ואם נוסיף על זה את הצורך שלי לפתור בעיות מצידו השני של האוקיינוס באמצע הלילה אולי נבין למה היה לי קשה במעלה עקרבים. זה לא אומר שאני לא עולה וכמובן ללא שום עצירות אבל רציתי לייצר קצב מהיר יותר ואני מודאג. לפני המכתש הגדול אני עוצר ואוכל סנדוויץ' גבינה מלחם משובח שדני הכין בעצמו. את מה שקורה עכשיו אני יכול לתאר רק כאופוריה. הגוף מקבל את האנרגיה שהיתה חסרה כל כך, באורח פלא לא כואב לי יותר בשום מקום. אני תופס קצב מצויין. בירידה לשטח באמצע המכתש הגדול אני שם את המיסה הגדולה של באך באוזניים ודוהר לבד לתוך השטח. שימחה עצומה בלב, במקהלה שרה את פרק הGracias ואני אומר תודה מכל הלב לאלוהים על המקום, הזמן והחוויה. זה אולי הדבר החשוב ביותר בסוג כזה של רכיבות. זה לא חשוב אם נעלה עוד 300 מ' היום או ארכב עוד כמה קילומטרים. זה חשוב לי לייצר הישג בסוף אבל עוד יותר חשוב לי להנות מהדרך. הפרח הבודד כאן, חיות בר שם, מבנה עתיק, ערוץ נחל, כל אלו מושכים אותי ומחברים אותי בעוצמה אדירה למדבר ולטבע וגורמים לי להתרגשות אי שם בלב המכתש

המכתש מסתיים במעלה אברהם האימתני. אני עולה את רובו רכוב, את הקטעים הטחונים מהג'יפים ללא היסוס ברגל תוך שמירה על הכוחות והמשאבים. עוצר להצטלם בראש המעלה למרות הקור.


ראש מעלה אברהם

כעת מתחיל הקטע הארוך עד שדה בוקר. דאבלים מהירים עם ירידות ועליות מתונות שניתן לתפוס עליהם קצב מצויין. כאן שוב מתפרק לי הפדל, אמנם ניסיתי לארגן פדלים חלופיים אך הם נשכחו בדרך. כמה דקות שיפוץ וזה שוב עובד. אם מישהו בריצ'י היה שומע איך אני בלי המון ידע טכני כבר משפץ פדלים שלו בשטח הם בטח היו שולחים לי את פרס מכונאי החודש. יוני נאלץ לפרוש באיזשהו שלב לכיוון חנות האופניים כדי שיסדרו לו את התקלה בגלגל. דני קצת לפני ואני לבד עם הטבע. כאן איבדתי קצת את הקשב. בערך 25 ק"מ לפני שדה בוקר הרגשתי עייף ורעב אבל החלטתי לא לעצור לאכול וזו היתה טעות שהאטה אותי וגרמה לי שלא ליהנות מהקטע. במצבים כאלו חשוב להכניס לגוף אנרגיה ואני עושה זאת רק כשהגעתי לשדה בוקר, דוחף שני סנדוויצ'ים וממלא איזוטוני. הכאבים עוברים, הגוף מתארגן מיד מחדש. תודה לגיאופן על האירוח הלבבי. חובר לדני ויוני שבינתיים סידרו לו את האופניים ואנחנו יוצאים יחדיו לחצי השני של הצ'ימי.


מעלה צין

כאן כבר אין ספק שאתה לא על כושר אלא בעיקר על ניהול נכון של משאבים והרבה כוח רצון. מתחילים בירידה התלולה והכיפית של מעלה צין, ממשיכים על ציר הנפט ומכאן לתוך בקעת צין לכיוון נחלי חווה ושרף. העליות התלולות של שלוחת צלמון לפנינו ולמוד נסיון והבנה מהקושי לפני שדה בוקר אני יוזם עצירה ממש בתחתית.


עם יוני, רגע לפני המעלה.

קצת אוכל ואני מוכן לדרך. המעלות לא קלים אבל בהתמדה אני תופר אותם אחד אחרי השני כדי לגלות בסוף המעלה הרציני והארוך עוד אחד כזה. פוגשים כאן חבורת רוכבים חייכנים שגם להם זהו הצ'ימי הראשון, מאחת הקבוצות של חנוך רדליך. דקה עצירה להתפעל מהנוף ואני מסער עליו בחיוך ועם מונטוורדי באוזניים.


שיר המעלות

טיפה דרדרת בקצה העליון גורמת לי ללכת את עשרת המטרים האחרונים שלו ברגל, לא נורא. ממשיך שמח למעלה, תמונה ומכאן המגמה הכללית היא ירידה לנחל מרזבה. אלו ירידות תלולות בדאבלים עמוסי בורות ודרופים, צריך להיות מרוכז. פוגש רוכב נחמד תושב צופר. יחד אנחנו רוכבים מזרחה בדרכי המדבר, הרוב ירידות עם כמה עליות קצרות ומאתגרות.


בשלוחת צלמון

ריכוז, שמירת אנרגיה והרבה טכניקה לאורך כל הקטע. בקטע המדרגות של המרזבה אנחנו מגלים כמה ג'יפים שנלחמים בהן ואת ידידי שלמה שפירק נאבה ועומד לצאת עם אחד מהם. אין לנו זמן, ממשיכים מזרחה באור אחרון והמגמה להגיע לציר המעיינות לפני החושך. אני עומד בתכנית וממתין לדני ויוני על הפניה. בינתיים אוכל את הסנדוויץ' הלא מדהים שקניתי אתמול בYELLOW , אחרי מה שעברתי אפילו סנדוויץ' ביצה קשה כזה טעים להפליא. מדליקיפ פנסים ומתחילים את 20 הק"מ האחרונים על ציר המעיינות. אני מגלה כאן תחושה מדהימה. אני אחרי כמעט 400 ק"מ בשלושה ימים, ואני מלא אנרגיה על הציר הזה כאילו יצאתי הרגע לרכיבת כיף בכיסלון. בקצב של מעל 20 קמ"ש אני עף את השביל, ממתין מדי פעם ליוני ודני לוודא שהם ועוד קבוצה שפגשנו עדיין על הציר. שעה אח"כ אנחנו מסיימים את המסלול ואני את שלושת הימים שלי. סגרתי 406 ק"מ, מעל5500 מ' טיפוס מצטבר, ירידות טכניות, מעלות קשים והרבה מאוד רגע אושר עם עצמי ועם החברה.

מילות פרידה

לא להיבהל, אני לא נפרד מהתחום, רק מהמסע המופלא הזה. מסע שלקח אותי עמוק לתוככי עצמי, לימד אותי לא מעט על איך להקשיב נכון לגוף ולנפש, להתמודד עם בעיות לא צפויות ועם מאמץ מתמשך. מרכיבה לרכיבה אני משתפר גם בדברים האלו. ברור לי שיהיו עוד כאלו, באביב נרשמתי לHLC שעל התוואי שלו בשינויים מחייבים רכבנו דרומה. זו היתה חוויה אדירה לי עם עצמי אך בדרך זכיתי להמון עזרה. מליאת אישתי שלמרות הקושי נשארה לבד עם הילדים. ממוטי ביומיים הראשונים ומיוני ודני בצ'ימי עצמו. החברותא היא חלק חשוב בכל הישג. מהחברים שהזמינו אותי לאכול איתם ערב הצ'ימי, מהחברים שלי לקבוצת הרכיבה בימי שישי שבזכותם אני מרגיש המון ביטחון בקטעים הטכניים והמהירים. הצבתי לעצמי אתגר ועמדתי בו.




שאלות ותגובות

נכתב ב - 13/12/2013 19:02:58

סחטיין

מה עוד אפשר להגיד? כל הכבוד!
נכתב ב - 13/12/2013 19:59:38

מרתק

יפה, קולח ובעיקר ממלא בקינאה (אותי)
שאפו
נכתב ב - 13/12/2013 20:01:42

מדהים

עושה לי חשק/לחשוב/ לחלום על ביצוע רכיבה דומה
סיפור נותן השראה
כל הכבוד רונן
נכתב ב - 13/12/2013 23:11:33

רונן, סחתיין על הנחישות והביצוע.

הידוק סבל אחורי:
המסקנה שלנו שצריך להדק עם רצועות הידוק ולא עם גומי מתיחה.
נכתב ב - 14/12/2013 11:46:53

ענק...פשוט ענק.

אהבתי את הנחישות שלך ואת העובדה שלמרות הכל כתבת שלמדת להקשיב לגוף.
משפט כל כך חשוב בספורט העצים הזה .
נכתב ב - 14/12/2013 14:37:44

BRAVO רונן !!!

נכתב ב - 14/12/2013 18:10:53

אתה מפתה אותי

סחתיין אחי בא לי גם. יום אחד שיהיה לי עוד זוג
נכתב ב - 14/12/2013 18:14:24

מקסים, מרתק, מעורר השראה

אהבתי ביותר. גם את הכתיבה ובעיקר את הההעזה והעמידה במטרה שהצבת.
נכתב ב - 14/12/2013 19:02:12

יפה

לרכיבת צ'ימיצ'ורי ניגשים בדחילו ורחימו, מכינים את הגוף והנפש למעמסה הגדולה , אתה לעומת זאת באת עם פחות שעות שינה ועודף גדול של ק"מ, איזו תעוזה! גם הכתיבה יפה עד מאוד, כל הכבוד!
נכתב ב - 14/12/2013 20:10:17

יופי של רכיבה ואתגר!

שאפו. איזה כיף... זכית בחתיכת חוויה יפהפיה..
נכתב ב - 14/12/2013 20:16:51

כל הכבוד! פשוט אין מילים!

נכתב ב - 14/12/2013 22:11:31

מרשים, מרתק ומעורר קנאה...

נכתב ב - 17/12/2013 17:39:39

רונן, כל פוסט כזה שלך מדהים אותי מחדש

כמו מסעותיך הקודמים, כל מסע כזה דורש כל כך הרבה: כושר, סיבולת נפשית, יכולות אילתור ומשמעת עצמית.
אתה עומד בכולם באופן מרשים

בנוסף חייב לציין
מדהים איך שאתה מצליח לנהל עסק, משפחה ועם כל זה מצליח להשקיע ולהגיע להישגים כאלו.
וגם כותב כל כך מעניין...

מצטרף לקודמי - גם אני מקנא..:)
נכתב ב - 18/12/2013 16:06:53

נהניתי לקרוא

תודה.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר