מזל טוב !!! אני בן שנה
רואים את התמונה? עם הסיגריה ביד? עד לפני שנה בדיוק - היה בלתי אפשרי לצלם אותי בלי סיגריה... עישנתי בין 60 ל-70 סיגריות ביום (שלוש - שלוש וחצי קופסאות), שזה אומר סיגריה אחרי סיגריה אחרי סיגריה... עם הקפה של הבוקר - 2 סיגריות. עד ארוחת צהריים כבר עפה קופסה... אם אפשר היה לעשן תוך כדי שינה - הייתי עושה זאת.
כמו הרבה ילדים תל-אביביים התחלתי לעשן בפעולות של תנועת הנוער. בגיל 14 כבר עישנתי קופסה ביום. על הקצב הזה שמרתי עד אחרי הצבא, ומאז הוא עלה בהתמדה: קופסה וחצי ביום... שתי קופסאות ביום... שתיים וקצת... בשלוש מפסיקים לספור. הגעתי לשלוש קופסאות פלוס בערך בגיל 35 ושמרתי על הקצב הזה. פשוט אי אפשר לעשן יותר כי אין מספיק שעות ביממה...
אהבתי לעשן - ושנאתי לעשן. אהבתי את הטעם והריח (את הריח אני אוהב גם היום...), שנאתי את חוסר האנרגיה שמתלווה לעישון כבד, את הצרידות ואת הגרון שכל הזמן שורף, את הנשימה הכבדה ביום וגם בלילה בשינה, ובעיקר שנאתי את ההתמכרות, את החולשה, את העליבות שבהזדקקות המתמדת לניקוטין.
לא רציתי להפסיק. היו לי כל כך הרבה תירוצים: העישון לא באמת מזיק לי... ההתמכרות שלי היא גנטית ואי-אפשר להתגבר עליה... אם אני אפסיק אני אאבד שליטה על המשקל... אין סוף תירוצים. איך מישהי חכמה אמרה לי? אתם הגברים כל כך חזקים בתירוצים וכל כך חלשלושים כשזה נוגע להתמכרויות הקטנות שלכם...
היום לפני שנה - בליל ה-14 בנובמבר תפסתי קריזה ואמרתי לעצמי "זהו. נמאס לי. אני לא רוצה לעשן יותר". בלב ידעתי שזו החלטה רצינית, אבל פחדתי פחד מוות. לא האמנתי שאצליח. התחלתי להרים טלפונים לחברים שהפסיקו, לחפש חומר באינטרנט, גיליתי עולם שלם של עסקנים ושרלטנים שמתפרנסים מהרצון של אנשים להפסיק - החל מטיפול בקריסטלים דרך דימיון מודרך, היפנוזה, זריקות, קבוצות תמיכה, פטיש בראש, חוכמת הקבלה, תפילות לצדיקים, צום קל, חוקן כבד - מיליון שיטות ולכולן מכנה משותף אחד - מישהו לוקח כסף בשביל שאני אפסיק לעשן...
אבל הבעיה שלי לא היתה הכסף אלא לקיחת האחריות. הבנתי שמי שהתחיל לעשן הייתי אני - ועשיתי את זה לגמרי לבד - ועשיתי את זה היטב! עובדה - זה החזיק עשרות שנים... בליבי הבנתי שהיחיד בעולם שיכול לגרום לי להפסיק לעשן זה זה שגרם לי להתחיל - אני. זו היתה התובנה הראשונה. הלכתי לישון עם החלטה בלב - ופרפרים בבטן.
למחרת היום - ב-15 בנובמבר בבוקר, עישנתי את הסיגריה האחרונה. אחריה זרקתי את כל הסיגריות שהיו בבית - והיו כרגיל הרבה. את עשרות הפריטים שקשורים לסיגריות - מאפרות, מצתים, גפרורים - זרקתי או איפסנתי. ניקיתי את הסביבה הקרובה שלי מכל שריד וזכר לסיגריות. הייתי מאושר - אבל עדיין מבוהל. איך אני אחיה בלי ניקוטין??
עד הערב הייתי באופוריה. ואו הפסקתי לעשן ! בערב החל הגוף להשתולל כצפוי. הרגשתי חרא. אבל יותר מהתחושה הגופנית - הרגשתי רע נפשית. לקח לי כמה זמן להבין שאני מרחם על עצמי. מרחם על עצמי !!! אוי כמה שאני ריחמתי על עצמי !!!
ואז באה התובנה השניה והחשובה ביותר: יא חתיכת דביל, אינפנטיל, קוזק נגזל, אידיוט!!! עשרות שנים אתה מרעיל את עצמך בשיטתיות, שורף לעצמך את הריאות, חי כמו נרקומן - ועכשיו כשסוף סוף הפסקת - עכשיו אתה מרחם על עצמך ???? איפה היו הרחמים האלה כשבאמת היית צריך אותם? הרחמים היחידים שאתה צריך לחוש זה על כל הנזק שגרמת לעצמך בעישון !!!
התובנה החשובה הזאת ששיננתי שוב ושוב כמו מנטרה - העבירה אותי את התקופה הקשה של החודש הראשון בלי סיגריות. כל פעם שהתחשק לי לקחת סיגריה - וזה קורה לא מעט בהתחלה - הזכרתי לעצמי שאסור לי לרחם על עצמי על זה שאני לא מעשן - אלא להיפך - אני צריך לרחם על עצמי על הימים שעישנתי בלי חשבון. זה עבד.
כמובן שעליתי במשקל. זה טבעי. תוך שישה חודשים העליתי 17 קילו, קרעתי שלוש פעמים את שרירי התאומים (פעמיים בכדורסל ופעם בריצה), הפסקתי לשחק כדורסל, הפסקתי לרוץ, נהייתי פדלאה - אבל לא עישנתי !!!
ולפני כ- 3.5 חודשים (ב-24 ביולי למען הדיוק) קיבלתי מייל מגרופי שהזכיר לי את קיומו של האתר. הוצאתי את האופניים מהמחסן, נרשמתי לטיול של בילי בדרכים, ואחריו הבנתי שהאופניים זו הדרך. שבועיים אחר כך כבר השתדרגתי לאופני שיכוך מלא והתחלתי לצאת לשטח ולבנות מחדש את הכושר וגם קצת טכניקה.
זהו. היום - ממש היום - אני שנה בלי אף סיגריה. בעזרת האופניים גם חזרתי למשקל שלפני ההפסקה. יש עוד כמה קילוגרמים שצריך להוריד אבל זה יקרה לבד, בלי מאמץ גדול. אני מרגיש שנולדתי מחדש, ולכן מגיע לי היום מזל טוב - אני בן שנה.
ולמי שמעשן ובא לו להפסיק - כל מי שמכיר אותי יודע: אם אני הפסקתי - כל אחד יכול !!! אני אשמח לעזור בעידוד ובעצה לכל אחד שיפנה אלי וירצה קצת טיפים (ויש לי כמה). ואם אתם עדיין מעשנים - אז בטיולים אל תתרחקו ממני. להיפך ! את הריח אני עדיין אוהב - אז תעשנו לידי חופשי :-)
ואגב - בשנה הזאת חסכתי כ- 23,000 ש"ח (במילים: עשרים ושלושה אלף ש"ח - זאת לא טעות) עלות הסיגריות בלבד! אז תגידו, מגיע לי לשדרג את האופניים או לא ???