על מנת להימנע מנזקים ומפגיעה סופנית של הסחוסים המפרקים, רצוי מאוד לנקוט מספר פעולות מנע:
הימנע מספורט פתאומי, מה שקרוי גם 'ספורטאי סוף השבוע'. בעיקר מדובר על בני 40 פלוס שמשחקים כדורגל, כדורסל וכו', בשבת ובמשך השבו לא עושים שום פעילות. ככל שמתבגרים, תחזוקת השרירים, הגמישות והסיבולת הם מרכיבים עיקריים של תפריט הפעילות היומיומית.

להקפיד על חימום לפני הפעילות הגופנית ומתיחות לאחריה.

שמירה על משקל גוף תקין – עודף משקל עלול להאיץ את קצב שחיקת הסחוסים.

נעילת נעל מתאימה (עם מדרסים אם יש צורך) – שימוש במדרסים לא מתאימים במקרה של פלטפוס או קשת גבוהה תעצים את כאבי הברכיים ותיתכן החמרה במצבן במהלך פעילות ספורטיבית עקב העמסת יתר על הברך.

צעירים צריכים להתאים את הפעילות הגופנית לנתונים הפיסיולוגיים שלהם: לא כולם בנויים לאותו מקצוע ספורטיבי! טרנדים למיניהם לא בהכרח מתאימים לכל אחד.

תוכנית אימונים הדרגתית – פגיעות עומס יתר עשויות להיווצר גם בקרב אלה שלא רגילים למאמצים וגם בקרב אלו שנמצאים בכושר מעולה. אי-הפסקת המאמץ במקרה של הפעלת עומס יתר על הגוף עשויה להביא לפגיעה במפרק הברך לכן חשוב לתכנן תוכנית אימונים בהדרכה מקצועית ותוך הקשבה מרבית לגוף.

חיזוק שרירי הליבה והברך – שרירי הליבה הם אותם שרירים מסביב לגו התורמים רבות ליציבות עמוד השדרה והברכיים. חיזוק כל השרירים מסביב לברך מביאים להורדת העומס על המפרק.

בקרב הצעירים, למי שסובל מבעיות ברכים כרוניות התרופה המיידית הטובה ביותר היא מנוחה, כאבים שאינם מרפים לאחר מנוחה או כאלה הנמשכים מעבר לזמן סביר, יש לאבחן אותם ולתת פתרונות מתאימים. קירור מקומי ומשחות לשרירים עייפים, עשויים לסייע גם למפרקים. לעתים הרופאים ימליצו גם על כדורים נוגדי דלקת וכאב לצורך הפחתת הגירוי המזיק והרגעת המצב לצורך הערכה וטיפולים פיזיותראפיים. בקרב האוכלוסייה המבוגרת מדובר כאמור בעיקר בתהליכי הזדקנות ולעתים קרובות אף שחיקה של המפרק (האוסטאוארטריטיס – osteoarthritis).