לכל המגיבים,
במילה אחת- זה אפשרי ועשינו את זה...
ברגעים אלו ממש שטפתי מעצמי את שאריות הזיעה והאבק ...
145 קילומטרים על הסיפידומטר (לפחות שלי).
ממתין בקוצר רוח לגלריות של אדורם ועמי שהיה להם את הכוחות גם לצלם את המסע.
באותה נשימה אני רוצה לומר תודה ענקית ליאיר נחמיאס שהגה הוביל ודאג לכל החלק המינהלתי של הטיול ולא פחות לחלק המורלי, ולכל שאר האנשים שרכבו מצדדי מאחורי ומלפני - זה היה ניצחון הנפש על הגוף- גם אם לא ממש שמתם לב, למעשה כל אחד מאיתנו "סחב" קדימה את האחר.
היה תענוג וכולי ציפיה לפנטזיה הבאה.

כ ב ו ד ! ! ! !

לא יודע.. אני מנסה לארגן את המחשבות, לתת להן סדר, לנסות להבין איך זה התחיל. יאיר "לא מסכם טיולים", אני אנסה...
האמת ? לא האמנתי שהמסע (לא לא זה לא טיול) יסתיים בכלל, הייתי בטוח שכולנו נפרוש בי-ם נאמר תודה, נלחץ ידיים ונהפוך לעוד "כמעט".
התשובה היחידה שלו למייל הספקני שלי היתה "אנחנו נתחיל ונסיים ביחד"... 

18:00 בערב יוצאים מחניון האטלטיקה בר"ג. התיק כבד מאוד, המון אוכל, חטיפים, פירות, מה לא...על המסלול הרגיל המוביל לנתב"ג, חימום מנועים, קצב איטי וקבוע, שומרים כוחות.
21:00 40 ק"מ הפסקת אוכל ראשונה בשטח מחוץ לכל האורות, פנצ'ר ראשון, אחד מיני רבים.
24:00 איזור בית שמש 70 ק"מ מאחורינו, עוצרים ל 10 דק הפסקה באיזו פיצוציה, יש פורש ראשון, מתחילים את הטיפוס לירושלים. נחל שורק.
הטיפוס איטי אך בקצב קבוע, ככל שמטפסים יותר הטמפ יורדת. הכל סביב שקט וחשוך רק הירח מסתכל מלמעלה, והנחל גועש מתחת.
2:00 מגיעים למעבר על נחל שורק ומגלים שהוא בזרם מאוד חזק, תוך כדי מעבר חלק מחליקים לתוך המים, למי שיש קצת מזל מצליח להירטב רק עד לבירכיים.
מחוץ למים אני נותן עוד פידול והלכה השרשרת...
3:00 הטמפ יורדת ל 11 מעלות, קור כלבות, 90 ק"מ. מגיעים לבתיר.
אוספים את כולם לקבוצה אחת, מכבים פנסים ואומרים ליוני שלא יפסיק לפדל כי הנאבה שלו העירה כבר חצי כפר. קצב נמלה, עוברים מתחת לכפר בשקט מופתי, מגיעים לפסי הרכבת וחוטפים צעקות ברמקולים לעוף מהפסים שמעירות את כל מי שנשאר ישן.
4:00 נכנסים לנחל רפאים, אלי חושק שיניים ולא מוותר, סרג'יו בכוחות של בחור בן 30 מפדל בקצב איטי אך נחוש, את ירושלים הוא יראה היום. 
5:00 העליה לא נגמרת, כל חצי שעה הפסקה למלא כוחות, אור ראשון, פאתי ירושלים, יוני מכריז 100 ק"מ וכולם מנסים להוציא חיוך שנעלם כשטינטין מבהיר שהעליות רק התחילו.
6:00 אנחנו בבירה, מפורקים לחלקים, עוד כמה פורשים. שרועים על ספסלים. 10 דק הפסקה ובחזרה לאוכ
מפדלים בתוך ירושלים, בין רחובותיה המתעוררים, אוטובוסים, מוניות, רעש, פיח, אנשים בשחור שמתסכלים על חבורה של רוכבים בסקרנות.
6:30 עוצרים להפסקה בת.דלק, 105 ק"מ אני וטינטין מגלים הרהורי חרטה, לא מצליחים לקום מהכיסא, מבינים שהולכים להיכנס למדבר בשיא החום. 
צור נראה כמו אחד שגלגלו אותו את כל מעלה יאיר, ויאיר אגב נראה כאילו התחיל את הטיול לפני שעה.
מחליטים לקצר טווח דרך מזרח ירושלים, מגיעים לעליה שמגדירה את המושג תלול מחדש, עוד כמה פידולים ואנחנו ביציאה לכיוון מישור אדומים.
7:00 ירידה תלולה בכביש היוצא מי-ם לכיוון ים המלח, סוגרים 70קמ"ש ו 110 ק"מ, עוקפים משאיות ושורפים בלמים. טינטין פורש בסוף. פרידה קשה, דמעות חיבוקים, אופרת סבון...
השעה כבר 8:00 החום מתחיל לעלות ואנחנו ממלאים מים לקראת המלכה הצהובה, על דרך הצ'וכר תופרים הרים בעליות תלולות, יאיר לא מוותר וכל כמה דקות עוצר את כולם לאסוף את הזנב.
9:00 החום עובר את ה 40 מעלות, אבל לצור זה לא מפריע כי הוא היחיד ששובר את ה 40 קמ"ש בשטח...
10:00 הרבה עליות, החום בלתי נסבל כבר, הריצפה לבנה ולוהטת, כבר מעבר לסף העייפות, התשישות, מאבדים נוזלים במהירות, אין כל כך הרבה מים בשביל להתחיל ולהתברבר, צריך לעוף מפה זריז.
10:30 נבי מוסא, מתדלקים בקולה קרירה לקראת הסוף.
11:20 אנחנו באלמוג, 44 מעלות בחוץ, 12 רוכבים מאובקים נכנסים בש.ג האחורי,
החיילת בש.ג. מחזיקה בקבוק מיץ אדום, אנחנו שואלים אם היא יכולה לתת לאוטובוס להכנס. היא מביטה בנו, במבט שקוף. 
לקח לה  כמה שניות להוציא את ה"מ..מ..מ.. מאיפה יצאתם עכשיו ?"
"לא עכשיו אבל מתל אביב"...
"כן כן מצחיק..."

אוטובוס, מתקפלים, מזגן, מבטים אחרונים למדבר, ארוחת בוקר מאוחרת, שוב על האוטובוס, מזגן, מבטים ושינה טרופה עד הבית.

אני חושב שזה אחד מהדברים שנשארים איתך, האנשים, החוויה, המאמץ הגופני ומעל לזה הנפשי.
יאיר, תחסוך ממני את התודות לארגון וכו', את זה אתה עושה כבר מתוך שינה.
אני רוצה להודות לך רק על דבר אחד, שלא פקפקת ולו לרגע באף אחד מאיתנו.
להוביל זה לא רק להחזיק את המפה ביד ולדעת איך קוראים להר ממול וכמה ק"מ על לפיצול הבא, להוביל זה להתעקש, לא לוותר, לסכת ביטחון, לקחת החלטות במצבים מבולבלים, ומצד שני לדעת לוותר, גם לטעות, לתקן, להיות גלוי,  והכי חשוב להיות קשוב לחלשים שמאחור.

תודה לכולם שהשתתפו,

צור משום מה הסירטון לא ניפתח.
שלח לי אותו במייל.

יאיר ,
כנראה שכל הכותבים פה יודעים מה שהם אומרים, ואני מברך אותך על היוזמה והביצוע , ויכול רק להצטער שלא השתתפתי, אבל כמו שאני מכיר אותך זו רק ההתחלה ואשמח להצטרף בעתיד.
לך ולכל מובילי הטיולים בגרופי, הידד !!