נכתב ב - 10/01/2009 14:16:31
 30
 296
בדרך כלל כותבים משהו כמו: "יצאנו מהר קורנים ירדנו בדרך הרומית לכיון דרום מיזרח טיפסנו לרוג'ום נקב ודרך מעלה הצמיגים גלשנו לעין חרובים.
מזג האוויר היה ניפלא ובחורשת יעלים ראינו חמורים.. סטיה מהשביל הובילה אותנו אל מצודה נבטית מימי הרומאים שיש בה שרידי פסיפס ביזנטי מעלית הבילויים...
לצערי הרב אינני שולט בהסיטוריה הקדומה והעשירה של ארצנו בקושי אני זוכר מה אכלתי בטיול הרכיבה הקודם שהיה במעלה...?? (מזל שאני זוכר לקחת את האופניים איתי) ולכן יצאתי לחפש במרחבי האינטרנט איפה לעזאזל (עזהזאל זה גם שם של מקום..לא?) ההינו אתמול בטיול המדהים והמהנה שרקח הוביל וביצע מיסטר דוגה
וזה מה שמצאתי:
קיבוץ הר עמשא הוא יישוב כפרי שיתופי בדרום הר חברון, בחבל יתיר. הוא ממוקם 20 ק"מ דרומית לחברון ו-14 ק"מ צפונית-מערבית לערד ומשתייך למועצה אזורית תמר. הר עמשא תוחם ממזרח את יער יתיר, שהוא השטח נטוע אדם הגדול במזרח התיכון. הגדרתו כיישוב קו תפר נובעת ממיקומו בצומת הגאוגרפית שבין הר חברון, מדבר יהודה, והנגב הצפוני. לפי דברו של יאסר מוביל המיניבוס האגדי, מונה הישוב 6 מישפחות וגם זה ביום טוב
לא רחוק אבל בעליה עבה מדרום, שוכן לו הר עמשא הלא הוא הר בהרי חברון, הנמצא כ-13 ק"מ צפונית לערד. גובה ההר 859 מטר מעל פני הים ומפסגתו ניתן להשקיף על שטח דרום מדבר יהודה ועל בקעת ערד, צפון הר הנגב ומצפון, על הרי חברון. ואכן, הראות היתה מדהימה ואפשר היה לראות את הירידות המופלאות הממתינות לגלגלי אופנינו.ההר נמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית תמר, וסביבו שמורת טבע מוכרזת, "שמורת הר עמשא".
ההר קיבל את שמו בעת החדשה על שם עמשא בן יתר שהיה שר צבא של דוד המלך..
ודוגה אומר:" למה דווקא את שמו של עמשא"...? ועונה: "כי המישפחה לחצה"
ואני חשבתי שיש משהו אחד שאני יודע ושתמיד יואב בן צרויה היה שר הצבא של דוד המלך ועכשו מסתבר ש..
קודם היה עמשא בן יתר הישמעאלי שר צבאו של אבשלום בעת המרד בדוד וקר מאוחר יותר התמנה
שר צבאו דוד המלך. וכך היה..
עמשא היה אחיינו של דוד המלך, בן אחותו אביגיל (שמואל ב', י"ז כ"ה). כאשר ניסה אבשלום למרוד באביו דוד, הוא מינה את עמשא למפקד הצבא במקומו של יואב בן צרויה שנותר נאמן למלך דוד. ניסיון תפיסת השלטון של אבשלום כשל וצבאו של עמשא הובס בידי צבאו של דוד. באותו הקרב גם הרג יואב את אבשלום, למרות פקודתו הברורה של מפקדו דוד, ובכך הסתכסך עימו. על אף המרד, דוד לא נטר לעמשא איבה, והמליץ לזקני יהודה שיאשרו את העברת הפיקוד על צבאו מיואב אל עמשא, בין היתר למען קירוב לבבות בין חלקי העם. הצעתו התקבלה, ודויד שב לירושלים. זמן מה לאחר מכן פרץ מרד שבע בן בכרי ודוד הורה לעמשא להזעיק את צבא יהודה. עמשא התמהמה ודוד הורה לאבישי בן צרויה להחליף את עמשא ולצאת מיד בראש הצבא ולדכא את המרד. עמשא הצטרף אך בדיעבד לצבאו של אבישי בגבעון, שם ניצל יואב את ההזדמנות ורצח את עמשא, שהיה גם קרובו, כאשר התקרב אליו בתואנה לנשקו.
ראיתם מהזה פוליטיקה.. (ליבני, ברק, ביבי צריכים דחוף קורס למתקדמים)
זהו, עזבו אותי מפוליטיקה עכשו... היה טיול מדהים, עם ירידות מטריפות, נופי מידבר ללב ולנשמה, צחוקים וגם עצוב- לראות שיירת לוויה יוצאת מערד.
ואני חשבתי: הם נילחמים כדי שאנחנו כאן נוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים.. כל אחד בתורו..
היה קפה על הבוקר ואחד נוסף אצל הבדואי, ותה, ושעת סיפור, ומעלה יאיר בירידה אל ים המלח כשהירח המלא כבר באמצע השמיים, (למרות שעת הערביים) ויחד עם השתקפות העננים הוא טובל במי המלח התכולים
תודה דוגה, תודה כולם
בתמונת הלווין ניתן לראות את דוגה מסביר לנו למה לא כדאי לנו לעבור אותו..
מהות הלב-שמחה. ועם אופניים שמחתיים
נכתב ב - 10/01/2009 14:26:29
30
296
מהות הלב-שמחה. ועם אופניים שמחתיים
נכתב ב - 10/01/2009 15:33:02
30
296
אחרי שסימתי לכתוב את שלעיל, לקחתי את עמודו הראשון של עיתון יום שישי לידיי.
הכותרת והתמונות של 3 חיילי צהל שנהרגו בעזה ובינהם סרן עומר רובינביץ,היכתה בי והחזירה אותי לאותו הרגע.
הרגע שבו אנו עומדים בשולי הכביש היוצא מערד מתכוונים לחצות אותו (מפארק ערד להמשך דרכנו בשטח דרום מיזרחה) ועל הכביש עוברת שיירה ארוכה, בראשה 3 מכוניות משטרה, אחרהם שני קומדקרים. אחד עם הארון בתוכו-ארונו של סרן עומר רובינביץ, קצין מסיירת אגוז. אחרהם עוד ועוד מכוניות פרטיות שיירה ארוכה עד מאד. אנו עומדים ממתינים , שותפים למסע הלוויה הזה במקרה או שלא במקרה, חולקים כבוד אחרון. מבעד לדימעה שבעיניי אני רואה פתאם שמכונית כחולה עוצרת ומסמנת לנו לעבור.
נידהמתי, הם ברגע כה קשה חושבים עלינו, נותנים לנו עדיפות, מאפשרים לנו לחצות את הכביש אל חברינו העומדים בצידו השני (עברו קודם שהשיירה הגיעה) ולהמשיך בטיולנו,כמו אומרים, עדיפות לחיים - לחיי השיגרה הטובה. כמו אומרים: "ובחרת בחיים". איזו אצילות נפש..איזה עולם.. איזה ..
יהי זיכרו ברוך
מהות הלב-שמחה. ועם אופניים שמחתיים
נכתב ב - 10/01/2009 21:45:47
6
318
מסלול מצוין , מוביל שכמעט העניש אותנו , אבל לאחר מכן הפלא ופלא הפכנו צייתנים והתנהגנו בהתאם.
חוויה כואבת ,הפגישה עם מסע הלוויה גרמה לכולנו להחסיר פעימה -ונאלמנו דום.
דוגה תודות.
היו לך שלושה דברים לומר לנו- אבל איזה מזל שאנחנו לא זוכרים מהם.
טיפים
אנרגיות חיוביות משנות כמעט הכל (-:
נכתב ב - 10/01/2009 23:58:06
24
955
מדוע תאמרו שלקינו "רק" ב 1500 מלקות מעמשא לבוקק ?
אמרו מעתה:
מעמשא לבוקק הלקה אותנו דוגה 1650 מלקות ירידה לתהום תחתיות,
וגם הוסיף והלקה ב 455 מטר מלקות עליות למען יראו ויראו,
וגם 53.9 ק"מ העביר אותנו בפרך,
עד שבא יאסר וגאלנו מעונשו של זה הדוגה...
ושיננתם הגרף לבניכם למען ישמרו לנפשותיהם בראותם את דוגה מתכנן מסלול במפה וחיוך רחב בין שיניו ....
לפעמים, הדברים הכי טובים באים במפתיע, ומבלי להתאמץ הרבה (גבריאל גרסייה מרקס)
נכתב ב - 12/01/2009 10:42:55
88
914
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 10:51:31
88
914
תודה שאולי על הסיכום המרגש! ותודה לטיפ ולגנור!
ועכשיו אני אסכם.
נא לא לעבור אותי!
לפני קצת יותר משנתיים, כשהייתי די טירון בטיולי מדבר, לקח שחר 85 אותי ואת אפי שמס לטיול מופלא שנצרב לי בזיכרון. הרבה זמן חלמתי לשחזר את החוויה. דחיית "שיכרון חושים בתמנע" היתה הזדמנות טובה לחוות את החוויה שוב עם חברים טובים ישנים וחדשים.
אז בשישי בבוקר יצאנו 10 רוכבים ורוכבות (ולמען הדיוק 11  ) למסע מהר עמשא שבשיפולי הר חברון (גובה 859 מ' מעל פני הים), לעין בוקק על שפת ים המלח (גובה 390 מ' מתחת לפני הים).
הטיול הזה כולל הרבה דרמות, ממש כמו שאני אוהב - ירידה חדה (תרתי משמע) מההר הירוק למדבר הצחיח בדרך רומית עתיקה, מירדפים אחרי כלבים בדואים מבוהלים (או להיפך), טיסות בנחלי מדבר יהודה, תצפיות נהדרות לבקעת ים המלח ובסוף ירידה מטריפה במעלה יאיר.
כל זה בחבילה מהודקת שכללה כ-1,700 מטר ירידה מצטברת (הפרש גבהים מוחלט של כ-1,250 מ' ובונוס של 450 מ' עליה מצטברת), לאורך 55 ק"מ של רכיבה.
המספרים האלה, נאים ככל שיהיו, אינם מעבירים ולו שמץ מיופיו והודו של המסלול. גם מזג האויר האיר לנו פנים, ורכיבה מהירה ונטולת תקלות כמעט הביאה אותנו לסיום בדיוק בזמן המתוכנן.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 10:53:17
88
914
התחלת הטיול בישוב הקהילתי הר עמשא (מסומן 1 במפה) ממנו מטפסים לפסגת הר עמשא (גובה 859 מ') לתצפית פנורמית מרהיבה.
מההר יורדת דרומה דרך עתיקה החצובה בסלע ("מדרגות רומיות") - קטע מהדרך שבנו הרומאים מהנגב לחברון.
לאורך קטע הדרך המרהיב הזה ניתן לראות שרידי אבני מיל.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 10:55:56
88
914
המדרגות יורדות 80 קומות, ישר לבית של יאסר!
אחרי ירידה של כ-250 מ' לאורך כ-3 ק"מ, השביל מגיע למחצבה (מסומנת 2 במפה) שליד הכפר הבדואי דוריג'את (מעונו הרשמי של ידידנו יאסר!). הכפר קרוי על שם שביל המדרגות הרומיות- נאקב דוריג'את.
בתמונה:
ברקע מימין - המחצבה
ברקע משמאל - הכפר דוריג'את. הארמון הגדול במרכז הכפר - של יאסר.
למטה - שני רוכבים משלמים את המחיר על זה שלא חיכו למוביל והמשיכו ישר בשביל במקום לפנות מזרחה לשביל ישראל...
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 10:58:22
88
914
בלי שירת "הבאנו שלום עליכם", בלי מחיאות כפיים נחתנו לפתע במדבר! עזבנו את הרי חברון ואנחנו רוכבים במישורי הנגב.
שביל ישראל הוביל אותנו דרום מזרחה, לכיוון תל-ערד.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 10:59:46
88
914
בין משתתפי הטיול התעורר וויכוח בשאלת מהותו של הבור שבתמונה, והמסקנה הסופית היתה שזה הבור אליו זרקו הרומאים את הקבלן של המדרגות, תוך הסכמה גורפת של כל המשתתפים: "הגיע לו"!
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:01:31
88
914
הדרך לתל ערד ולפארק ערד עולה ויורדת בין גבעות הלס הצהובות של בקעת ערד, שהשנה השחונה ניכרת בהן, ל"כפרי" החושות של הבדואים.
אם היה יום חם יותר, היינו עוצרים למילוי מים והתרעננות בתל ערד (מסומן 3 במפה). אבל מזג האוויר נעים ונוח ואנחנו לא עוצרים, חוצים את כביש 80 וממשיכים לאורך שבילים חקלאיים ל"פארק ערד" (מסומן 4 במפה.)
פארק ערד אינו אלא חורשה קטנה על כביש 31. מקום נחמד למנוחה ולארוחת עשר.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:03:32
88
914
מפארק ערד המשכנו דרומה, אל ה"פרברים" המזרחיים של העיירה הבדואית כסייפה שעל כביש 31.
בחציית הכביש מתקרבת אלינו ממערב שיירת מכונית בנסיעה איטית ובאורות דולקים. זהו מסע ההלוויה של
סרן עומר רובינוביץ' הי"ד, מפקד צוות בגולני, שנהרג ביום חמישי בהיתקלות עם מחבלים חמושים בקרבות בעזה. אנו עומדים דוממים לצד הכביש. הקומנדקר הנושא את הארון העטוף בדגל ישראל אל בית העלמין הצבאי של ערד חולף על פנינו. זוהי דרכו האחרונה של גיבור ואנו חולקים לו כבוד כמיטב יכולתנו.
אנו ממשיכים בנתיבו הקודם של שביל ישראל, החולף דרך הכפר הלא חוקי אלפרעה (מסומן 5 במפה) , פונה מזרחה ועובר מדרום למנחת ערד אל הר קינה ומצפה זוהר. מפת סמ"ש מהדורת 2008 מגלה לי שאדוני השביל שינו את נתיבו והוא עובר כיום בתוך העיר ערד וממשיך לצד כביש 31 עד למצפה זוהר. אולי רצו לתת כבוד (ופרנסה) לערד, ואולי רצו למנוע מהמטיילים את המפגש עם הבדואים העניים של אלפרעה.
אני החלטתי לטובת הנתיב הישן. כמו עבור רוב (ואולי כל) באי הפורום הזה, עבורי (ועבור מי שמטייל עימי) טיול אופניים אינו אוסף של קפיצות מעל מדרגות סלע, אלא בעיקר מפגש עם הארץ - נופיה, החי והצומח שלה, ובעיקר תושביה - וזה כולל גם בדואים. באלפרעה עצרנו במכולת המקומית והוזמננו לקפה בשירות עצמי, אליו הצטרפו גם כמה שביליסטים (אחד עם פיל ורוד על הראש), ובדואי מקומי עם בנו הקטן והביישן.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:05:34
88
914
כמו חשפנית קשישה ומיומנת, מדבר יהודה מגלה טפח ומכסה טפחיים, חושף בפנינו בסיבוב את חמוקיו, הריו ונחליו, ומסתיר אותם במיומנות בסיבוב הבא.
בהר קינה (635 מטר) אנו נפרדים מבקעת ערד, ומתחילים בגלישה אל ים המלח. עד למצפה זוהר הדרך גולשת במתינות, ומגלה בהדרגה את הנופים הדרמטיים שמעבר לרכס.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:07:00
88
914
בערך חצי הדרך כבר מאחורינו, אבל העיקר עוד לפנינו! במצפה זוהר (מסומן 6 במפה) אנו משתאים (כרגיל) מיופיים של נופי המדבר ובקעת ים המלח הנפרשים למרגלותינו - לשם נרכב עכשיו!
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:08:40
88
914
הירידות מראש זוהר תלולות, ויותר מרוכב אחד כבר השתטח בהן. מובילים - שימו לב: הזהירו את חבריכם. רוכבים לא מנוסים יצברו כאן מהירות רבה ויגיעו לסיבובים במהירות שלא תאפשר להם לקחת אותם בביטחון, או שיחליקו ויאבדו שליטה באחד השקעים המדורדרים בדרך.
הירידות האלה "מצניחות" אותנו 300 מטר, ומביאות אותנו אל המפגש עם כביש 31 (מסומן 7 במפה) ולפיתחו של נחל מורג.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:11:31
88
914
האל פועל בדרכים נסתרות, ויש לו כנראה קשר ישיר עם המצלמה שלי... או אולי זה השטן?
בנחל מורג, אחד מקטעי הרכיבה היפים ביותר של הטיול, שבקה המצלמה חיים וסירבה להידלק. רק מעל מעלה יאיר התפניתי לשחק קצת עם המגעים של הסוללות ולהחזיר אותה לחיים.
לאחר מפגש עם נחל יעלים השביל עולה ומביא אותנו אל ראשו של מעלה יאיר (מסומן 9 במפה). נקודת תצפית נהדרת (לטעמי - אחת התצפיות היותר יפות אל ים המלח) ומקום טוב לתה של גנור לפני הירידה האחרונה.
קצת לפני הזמן השעה המתוכננת, אנו מתחילים בגלישה למטה, אל עין בוקק הנמצאת יותר מ-400 מטר מתחתינו...
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:13:38
88
914
לקראת סיום הירידה מופיעים מולנו שני תאומי ירח ומברכים אותנו לשלום: זה שעולה בשמים, וזה שמשתקף במים. מראה קסום אחרון מטיול עשיר במראות קסומים.
"יאסר כפרה איפה אתה"
"בדימונה אחי"
"מה בדימונה??!! אנחנו כבר כמעט בכביש!!
"אל תדאג אח שלי. תילכו לשתות קפה בארומה ליד המקדוגלס. עד שתגמרו אני מגיע"
וכך היה 
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 11:18:24
88
914
תודה לכל המשתתפים:
לפיטר פן, לנחום, לתמי, לגנור, לדורותי, לאלונה (תודה כפולה...), לאיתי, לשאולי,
וכרגיל במאסף, לאיציק טיפ!
הגלריה הנהדרת של דורותי:
http://www.groopy.co.il/galleryinfo.aspx?gaid=13948
והגלריה שלי
http://www.groopy.co.il/galleryinfo.aspx?gaid=13954
עכשיו אפשר לעבור אותי...
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום, והטיפשות האנושית. ולגבי אינסופיותו של היקום אני כלל לא בטוח" אלברט אינשטיין
נכתב ב - 12/01/2009 13:30:27
239
1473
חחח
ואני שמעתי את יאסר לידי מדבר בפלאפון ואומר : תלכו למקדוגלס - שאתה שמעת בצד השני:)
לדעתי יאסר צריך לקבל מדור הקפצות אישי בגרופי שאפשר יהיה לנהל לו את הזמן כמו שצריך.
http://aldudi2.wordpress.com/
נכתב ב - 12/01/2009 16:01:51
37
320
אחרי הרכיבה ואחרי כל התאור הנ"ל, מה עוד נותר לומר ולבקש?
תודה לך דוגה ידידי על המסלול, ההובלה, הצחוק, ההסברים, הצילומים, החברים, בקיצור - על הכיף הגדול.
ומי יתן שההלויה שהשתתפנו בה בצורה המיוחדת הזו תיהיה האחרונה, ושכל חיילינו יחזרו בשלום, והארץ תשקוט 40 שנה.
אמן.
נכתב ב - 12/01/2009 17:44:23
24
955
דוגה,
תודה רבה שחילצת את הקובץ המרוח שלי שמשום מה קיפץ לו מחוץ למסגרת, וכמו שאתה רואה יש לעדכן את שם הטיול ל1650 מטר של צלילה.....
עכשיו אפשר לדבר על המלקות שהולקנו על הים (המלח) בצאתינו מהמדבר ....
תיאור מופלא שלך רק מחמם את הלב ומרגש שוב להיזכר בכל הרגעים השמחים וגם ברגע העצוב של מסע ההלוייה.
שוב תודה, שמח ש"ג.ד.ד." גיבשה אותנו ודבקנו בצוות המקורי (בלי ה"ש") - וכך מביטול ארוע אחד בתימנע - הרווחנו פעמיים ! מחכה לגלריית ההמשך של שבת...
גנור
לפעמים, הדברים הכי טובים באים במפתיע, ומבלי להתאמץ הרבה (גבריאל גרסייה מרקס)
נכתב ב - 12/01/2009 21:31:06
2
51
לדוגה:
תודה על טיול מדהים ומטוקטק - היה משהו משהו!
לשאולי:
אין ספק שהאופניים החדשים שיפרו מאד את יכולת.....כתיבתך! השקעה כדאית ביותר ללא צל של ספק!!!
|