ובכן, למי שלא האמין או פיקפק בנושא. עשיתי זאת ועוד איך! הצטרף אלי יוסי שרכב איתי מאילת ועד מחלף נשרים במשך יומיים וחצי, מתי שרכב איתי מבאר שבע ועד הגדר הטובה במטולה ויוסי שהצטרף ליום האחרון מכפר יונה ועד מטולה.
אז מה היה לנו? 15 ק"ג של ציוד על הגב ובתיק על סבל אחורי. לא היה ליווי רכוב בשום שלב. המסע התקיים בין ה- 13 ל- 16 באפריל 2011.
ביום שלישי, 12 באפריל 2011, טסתי עם האופניים לאילת וישנתי בבית החייל. ביום רביעי, 13 באפריל 2011, בשעה 06:30 יצאנו לדרך עם יוסי היקר מאילת. הדרך עברה בציר המוביל, מערבית לכביש הערבה צפונה נגד הרוח. התופעה הזו - "נגד הרוח" חזרה על עצמה כמובן לכל אורך הדרך. דרך באר אורה, אליפז, הגענו למנוחה ראשונה וקצרה ביוטבתה. לאחר 20 דקות הפסקה רכבנו עד "כושי" בק"מ ה- 101 ושם עצרנו לעוד 20 דקות לסנדוויץ טונה ומשקה XL. המכוניות שעקפו אותנו ללא הפסקה שכנעו אותנו לרכב לאורך הגבול עם ירדן ושם חווינו נופים מדהימים אבל גם תפירות ועליות לאורך הדרך. בשעה 20:00 בערב, אחרי 169 ק"מ ו- 13.5 שעות רכיבה הגענו לישוב עידן שמצפון לחצבה. ארוחת ערב שכללה סיר של פסטה אצל דובי והלכנו לישון למשך 6 שעות.
ביום חמישי, 14 באפריל 2011, בשעה 07:45, אחרי התארגנות בוקר, יצאנו ליום השני, יוסי ואני. הרכיבה שוב הייתה צפונה עד הכניסה לנחל חצרה. נופים מדהימים, מצוקים ומפלים הובילו אותנו לעליות וירידות מטורפות לאורך נחל חצרה ונחל צין עד שהגענו לבריכות השיש של נחל צין. למרות הריח והרעלים, לא התאפקנו והתרעננו בטבילה מגניבה. אחרי היציאה מנחל צין טיפסנו על הכביש את מעלה עקרבים: נגד הרוח כמובן, בשעה 13:30 בצהרים ובחום של 34 מעלות, הטיפוס נמשך 55 דקות בקצב 5 קמ"ש בממוצע. המשכנו לכיוון המכתש הקטן ושוב טיפסנו במשך כשעתיים לכיוון ירוחם. לאחר הפסקה קצרה, יצאנו מירוחם צפונה דרך השטח וישובי הבדואים לכיוון שגב שלום ומשם לבאר שבע - כל זאת בחושך מוחלט עם פנסים. הגענו לאכסניית בית היציב בבאר שבע ב- 23:00 בלילה!!!! סה"כ 15 שעות רכיבה ו- 125 ק"מ של עליות מטורפות וכמובן רוח נגדית. לאחר שינה של 5.5 שעות התעוררנו לבוקר יום שישי.
יום שישי, 15 באפריל 2011, מתי מצטרף אל יוסי ואלי ואנחנו יוצאים לדרך לאחר התארגנות בוקר מבאר שבע צפונה. הרכיבה בגדול היא במקביל לרכבת ובהמשך במקביל לכביש 6 עד תחנת הדלק סמוך למחלף נשרים. שם נפרדנו מיוסי שהמשיך לרכב לבדו עד ראשון לציון וסיים 404 ק"מ. כל הכבוד. מתי ואני המשכנו ממחלף נשרים לכיוון צפון מזרח לכיוון גיזמו ויער בן שמן. משם המשכנו צפונה על ציר המוביל לכיוון תחנת הרכבת בראש העין, ולאחר חציית כביש 5 המשכנו צפונה דרך כפר סבא, טירה קלנסווה עד כפר יונה, הבית שלי. סה"כ 162 ק"מ ב- 12 שעות. לאחר קידוש ליל שבת וארוחה טובה הלכתי לישון, לשם שינוי - 7 שעות...
בבוקר יום שבת. הצטרף אלון למתי ואלי לרכיבה מטורפת של היום הרביעי והאחרון, 16 באפריל 2011. יצאנו מכפר יונה ב- 07:15 בבוקר, דרך חניאל לכיוון ציר המוביל צפונה לכיוון צומת משמר הגבול שבואדי ערה. משם המשכנו צפונה עד אזור גבעת ניל"י ועמיקם והתחלנו לחתוך מזרחה בטיפוס מתון שהפך מהר מאד לתלול וקשה לרמות מנשה, בואכה כיפה 400. משם ירדנו לכיוון מגידו וחתכנו את עמק יזרעאל צפונה לכיוון צומת ברוך. המשכנו מזרחה דרך איכסל לכיוון הכפר דבוריה שלמרגלות התבור ובצהרים, מצאנו את עצמנו נחים קלות בצומת פוריה שמעל טבריה. לאר הפסקה של 30 דקות, המשכנו לכיוון כפר חיטים והר הארבל, ירדנו מזרחה בציר מטורף עם נוף מדהים עד לכביש עוקף כינרת. המשכנו לאורך הכביש צפונה וטיפסנו לכיוון אלמגור וכרכום בחלק הצפוני של הכינרת. נכנסנו לציר הירדן ההררי צפונה ובאזור צומת גדות ירד עלינו החושך באופן מוחלט. המשכתנו לאורך הירדן דרך בית הלל עד לצומת מצודות שבקרית שמונה, ומשם המשכתי לבדי בטיפוס האחרון למטולה ולגדר הטובה (מתי ואלון נתנו לי את הכבוד להגיע לסיום לבד!!!). נגעתי בגדר אחרי 15.5 שעות רכיבה בשעה 22:45 בלילה. כל זה בארבעה ימים מטורפים שכללו כ- 670 ק"מ, מתוכם כ- 85% בשטח וכ- 15% בכביש.
המסע הזה מהווה חלום של 11 שנה שהתגשם ורק מוכיח שצריך להאמין, צריך להתכונן ואפשר לעשות את זה!!!
אני רוצה להודות ליוסי, מתי ואלון על הסיוע והליווי לאורך הדרך.
במהלך 2012 אני מתכוון לחצות את ישראל שוב, הפעם בכיוון היותר קונבנציונאלי - מצפון לדרום. הכוונה, היא לצאת מהחרמון ולהגיע לאילת ב....... 3 ימים בשטח!!!!!
הקונספט יהיה דומה, קבוצה מצומצמת של רוכבים בודדים, ללא ליווי רכוב, לינה באכסניות ו/או חברים, לפי מה שמזדמו. הציוד וחלקי החילוף עלינו, וכך גם בגדים להחלפה וכל מה שנדרש.
אתם מוזמנים לצפות בסרט שערכתי אשר מתאר את ההכנות ואת הרכיבה עצמה. המצלמה שהשתמשתי בה היא מסוג Drift ,מעולה. רוב הזמן ישבה על הכידון אך לפעמים גם החליפה ידיים וזוית צילום לאורך המסע. נעזרתי ב= GPS מתוג אוונטורה, כולל מסך גדול תלת-מימד. אין ספק, אחד המכשירים המובילים שיש בארץ. מומלץ.
טיפים נוספים, אשמח לשתף אותכם בכל מה שתרצו, הכנות, אימונים, מזון, ציוד ועוד.
הארץ שלנו מדהימה וזו הייתה חוויה אדירה עבורי ועבור חבריי למסע. 
להלן הקישור לסרט:  http://www.metacafe.com/watch/6510214/eilat_metula_bicycle_tour/
שלכם, גדעון תמר, בן 37, נשוי + 3, קצין בצה"ל, מכפר יונה.

כבוד! כבוד! כבוד!