אפילו אני בקושי מאמין.... ואני הייתי שם.
19:00 יצאנו לשימי הרגיל שלנו. בסופו של דבר הגיע רק דודו הזולו... [כי יתר השפנים, ברחו למיטה מהקור] J
כפור מוות ודודו כבר לבוש כמו מומיה מפונקת במיוחד עם שלל ברדסים רבי שכבות, כמו עוגת נפוליאון של כריסטיאן דיור בשכבות מעניינות .
"איזה צלזיוס זה" הוא צועק בסימן קריאה עם ארומה מתלוננת קלות.
אז שבע בערב, שבע מעלות.. ככה התחלנו.
מייד בכניסה ליער הטמפרטורה יורדת עוד ולקראת סוף העלייה אנחנו בכפור שמקפיא אפילו את רוח הקודש.
אין יללות תנים, או השתעלויות שועלים או נשיפות ינשופים. שקט קפוא ביער... חשוך, מפחיד קר... קר בעיקר. אנחנו מדברים מעט בדרך.. וכל נשיפה מוציאה אד שמייד קופא ומתנפץ על הדרך למיליון רסיסי קרח מרהיבים.
עוצרים רגע להשתין קצת .
אני מתרכז יפה יפה.. כי קשה בקור.. ונאנח בהנאה מרובה מההצלחה הקשתית והמהבילה שלי.
דודו שקט שקט.. נראה כי משהו לא ברור מטריד אותו, הוא חסר סבלנות..מקלל בערבית ומדי פעם אומר.. "נו, נו. נו כבר איפה אתה?" ולפתע הוא קורא בזעקות שבר "רפי!!!! אין לא מוצא את הבולבול!!"
"מה לא מוצא?" אני שואל אותו ככה בחיוך, "דודו, מה אתה מבלבל במוח?"
"אבד!!!" הוא צווח. "אין בולבול! תתקשר דחוף למשטרה."
מה?
התחרפן הזולו לגמרי אני חושב.. ומה יעשו בדיוק היס"מ עכשיו?
"שיחפשו" הוא אומר לי מיואש.. "בטח קפא ונפל לי בדרך ויש מלא רוכבים.. רפי, שלא ידרסו לי את הבולבול.."
נו, ברור שאלו שטויות היסטריות. "תוריד", אני מצווה עליו בפיקודיות. דודו מתפשט ולמרבה הזוועה, אכן אין זין.
אני מסתכל ככה עם הפנס 5,000 לומנס טוב טוב ריק. נאדה, גורנישט.. אין צל זין.
רגע..מה זה זה? מרחוק אני רואה משהו שנראה כמו שארית זין.. אולי קצה סימן, תג זין,.. מגרד רגע בקרחת ומייד מבין מה קרה כאן.
"דודו תירגע", אני אומר בסמכותיות, "הזין לא נפל לך, הוא רק הצטמק מהקור..אבל כל כך הצטמק שחזר להיות פקודת DNA מקדמית. כמה דקות והכל יהיה בסדר. שב תירגע אני קורא לעזרה."
לדודו מבט ריק וגזור. [טוב, זו לא המילה הכי מתאימה כאן, אבל ככה יצא]
אני מתקשר כמובן, ישר למיס מרץ.. מסביר לה בקצרה מה הבעיה ומה צריך, היא שומעת באיפוק רב אומרת "כן כן, בוודאי" ואנו מנתקים.
דודו נושף ענן אד גדול שמייד קופא, מתיישב עליו ומתלונן כמו כל פולני טוב על מר גורלו ובטח כולם יצחקו עליו עכשיו: "עאלק זולו" הוא אומר ומתייפח למשמע האירונייה העצמית]
רבע שעה אחר כך שומעים את צווחותיה שלי מיס מרץ במעלה. באה עם האופנים במונית.. ומלמטה ברכיבה אמיצה.
אחרי עוד דקותיים גם רואים אותה, מתנשפת על הדרעק הכחולים והמעאפנים שלה כשעל הכידון מתנופפת לה שקית ניילון של 'שוקי זיקרי בע"מ'.
"אהלן אהלן"...והיא מוציאה מהשקית כיסא מתקפל, כיסה נוח, ספת המתנה ומנורה כחולה, מגבת לבנה, מקרר קטן , תנור ספירלה ופן על סוללות.
אחרי שהיא מסיימת לסדר את הקליניקה הפסיכית היא ניגשת ישר לעניינים.
"יאללה תתפשט אין לי את כל הלילה".. דודו שעולמו זה עתה הצטמק, בכלל לא מתווכח. מתפשט יושב על כיסא הנוח ומתפשק לכל מצהלות הקהל.
מיסי מסתכלת עלי ופולטת.. "וואלה הלך הזין."
מפעילה את הפן, ומתחילה לחמם לדודו את העניינים בתשומת לב ראוייה.
נס, פלא, תרועת אדוני בחיי. הבולבול של הזולו מפשיר ולאט לאט לאט...צומח חזרה.
אבל, על ההתחלה אנחנו רואים שיש לו מין זנגולה כזו על קצה הזין.. בליטה מוזרה עם שורת שיער צפופה.
עוד כמה דקות, הכל כמעט חוזר לעצמו והזנגולה פתאום נפקחת ולזוועתנו מסתבר שבחזרה מפקודת הDNA קרתה תקלה כלשהי ולדודו יש עין בקצה הזין. ויש לה טיק כזה עצבני... [או שהיא מנסה לרמוז משהו למיסי?]
טוב.. נהיה באמת קר אז התארגנו חזרה [לא אמרתי כלום לדודו הבנתי שזה רגע מאוד מרגש עבורו] וככה חזרנו למכוניות .
כל הדרך הביתה הטרידה אותי המחשבה על העין בזין של דודו.
שמעתי בעבר רבות על זין בעין... אבל עין בזין? מעולם לא.
החיים יפים, הכל לטובה והרשות נתונה