Tali Qual
סבתא שלי הייתה אומרת לי תמיד: "על גבו". אף פעם לא עוזבים גבר עד שמוצאים בחור חדש. עבודה את עוזבת לפני שאת מוצאת אחרת? לא, ודירה את עוזבת בשביל להישאר ברחוב? לא, אז גם בחור. כשאת מבינה שזה לא יחזיק עד להחלפת טיטולי שיקמה בדיור מוגן "משען לעקשן ", תסדרי טוב טוב את השיניים,תעשי איזה קניפ'ל קטן ו"על גבו" תחפשי. בשקט. לא לספר לאף חברה. בשקט.
אבל כשהבנתי שאריק , בעלי 33 שנה,שלא שמע אף פעם את מה שסבתא שלי אמרה, עשה תרגיל מבריק של "על גבה" ,הלכתי לעורך דין הכי נבייל'ה בחיפה,והוצאתי לו ת'עיניים כדי שיישאר כסף גם לשיניים וגם לבית קומותיים ונשארתי לבד, גרושה בת 57, עם אף יותר מדי סולד, ,ופה סולד מניתוח מתיחת פנים לא מוצלח ועין קצת סולדת מהבוטוקס והחלטתי לצאת ולכבוש את העיר ולהשיג לי גבר כמו שאני אוהבת. המפרט הטכני היה כמו המפרטים שאני עובדת לפיהם ברפא"ל. אני מהנדסת בכירה, דוקטורית לאווירונאטיקה, ראש טוב ו' ראש שטח' ואך טבעי שאני מחפשת מישהו ברמה שלי.
אחרי חצי שנה של מסעות, טרקים,זחילות ,שכיבות שמיכה ופילאטיס רגליים ססגוני ופראי בהררים גבריים וכשכוש שפתיים בסוואנה נשית עם כל הרהיטים המשומשים של חיפה / נהריה/ שלומי/ ומעלות -תרשיחא ,הבנתי שאני צריכה להפעיל לוג טאנגנס שנון ביותר כדי למצוא את האחד שייתפעל ממהנדסת כמוני, מצטיינת דיקאן , בעלת אף, פה ,עין וסנטר סולדים, וחזה בגודל עגל חלב כמו של יבלית ציצל , חוכמה חיפאית מהלכת ברחובות.
אז לא מצאתי. גברים בגילי הם אלטע קעקע'רס, ולא רציתי. גם הם לא רצו , ואלו שעברו את "מבחן הגורילה", העדיפו קישוט לסוכה בת 40 ולא אנציקלופדיה סלודה / צמודה שמחסלת תשבץ הגיון בעשר דקות. מי אוהב להרגיש אפס?
אחרי חצי שנה של ייבוש רב תחומי שיניתי את המפרט הטכני.החלטתי שאני לא מחפשת שופטים ו/או בעלי משרד עורכי דין עם 30 עבדים ו/או מנהלי מחלקות ברמב"ם או מנכ"ל התעשייה האווירית. זאת הטעות של הנשים בגילי עם רזומה דומה לשלי.. הן מחפשות מישהו כמוהן. והן לא טיפשות אמממה אהבלות. את כבר דור ישו ומיושן גברת, את לא שלד אבל את דאשתקד, קחי איזה מנהל עבודה שיעשה לך ג'וי ספרינג בלילות וישמיע מילים מהללות ותהיה לך זוגיות נהדרת עד הטיטולים של שיקמה בדיור מוגן "משען לעקשן".
ככה מצאתי את מוטי.פתחתי חשבון בטינדר. רציתי קל"ב. מכסימום רחוב הרופא, לינקולן,חורב, שדרות מוריה,אולי מאפו. כרמל צרפתי כבר שיא הפשרה. פיתחתי שיטה: אני קובעת פגישה ראשונה אצלו בבית. מגיעה עם קסדה על הראש ופיצה פנורמה משפחתית ביד. אם הוא דומה למה שראיתי בתמונות אני אומרת :היי הבאתי פיצה, ערב ראשון עלי. אם מתברר שזה מרבה רגליים שעיר זנב אני שואלת: הזמנת פיצה? ויוצאת, טורפת אותה במדרגות וחוזרת לטינדר לחפש מישהו אחר.מצטיינת דיקאן היא גם מצטיינת ..זה... אתם יודעים. מתכננת טיל מונחה מטרה.
ככה שנה. בבוקר אני ראש שטח של יחידה שמפתחת את התשובה הישראלית לטיל סקאד 1700 קילומטרים של הפרסים, ובערבים אני צועדת בצעדי ריקוד צעד תימני צדיק כתמר יפרח יפרח על המסך, ממנהל עבודה בסולל בונה למנהל פרויקטים בטמבור למנהל מחלקה בהום סנטר. ככה.
ככה מצאתי אותו. לא עשיתי את התרגיל עם הפיצה כי הוא הפתיע אותי בכניסה. הקדים אותי. נראה אחלה סבא'לה. ראו עליו שהיה חתיך. זה גם משהו. שרידים תמיד נשארים. לא דיבר בשגיאות ולא אמר 'עשר שקל 'ואהב שירים של יהודית רביץ ושל התרנגולים, בקיצור אחד כמוני ,מפעם. אילנה, אמרתי לעצמי יום אחד. מה עשית? הכנסת אותו הביתה, נותנת לו שירותי מין , עצה ויקיצה, המוח שלו נסגר בתשע בערב או לפי השיחה , תלוי איפה היכולת נגמרת קודם,והוא לא עוזר לך בכלום. לא מזיז צלחת. כל היום שקוע במחשב שלו עם התוכניות הטיפשיות של סידור העבודה ב"אייס". מה קרה? עד כדי כך הידרדרת? תפסתי אותו איזה יום ואמרתי :חאלאס. הבית הבראה נסגר. תחזור לדירה שלך. אמר :אבל השכרתי אותה ,זה היה רעיון שלך ,אמרתי: נכון ,אבל דברים משתנים. קח חדר במלון "מרום" איפה שהנערות ליווי ,יעשו לך מחיר ותוציא את הדייר. יש קליק ויש זיק אבל הכול לריק. אני לא המשרתת כאן והמשקיענית והנשקנית והלקקנית, רוצה יחס. אני עוד מעט 60, צריכה לארגן לי סידור טוב. אתה בהחלט מתאים לשנים האלה ,אבל לא ככה.
תזמין ללונדון ,לרודוס, כרתים,משהו, מה זה הזלזול הזה? דיור מוגן עוד לפני "המשען לעקשן"?
גיהצתי לו יפה את הבגדים,תרמתי לו שני תיקי נסיעה חדשים,ושילחתי אותו. עבר חודש, שמחתי. היה לי זמן לתכנן טילים בלי עצבים על הפרזיט. עברו חודשיים התחלתי להתגעגע לטיל עם נשמה, לא שרטוטים מסובכים. מה זה הצטערתי. מה חשבתי לעצמי שאני? אפרודיטה? כבר לא רואים לי ת'פרצוף מרוב שאני מכסה בשיער הקנוי את האף ,הפה ,העין והסנטר הסולדים. הילדים אמרו לי :אימא. תמצאי מנהל עבודה אחר בשביל ההחלפות של "שיקמה",אל תהיי כל כך מבואסת.
וערב אחד ישבתי מול החדשות ,נראית כמו החובות של המדינה ,דפיקה בדלת. מי כבר יכול לבוא? בטח עופרית, הרווקה הזקנה מהדירה ממול. לא שמתי את השיער של הספר,הלכתי נטורל לכיוון הדלת ומה אני רואה: מוטי עם זר פרחים.הרים אותי ואת הזר באוויר ואמר :בואי נתחתן. חשבתי על זה, יהיה לנו טוב יחד.
התחתנו. תשמעו לי ,אל תחפשנה מנהלי מחלקות ברמב"ם ולא בעלי משרד עורכי דין עם 30 עבדים ולא שופטים ולא שר החלל. תיכנסו לטינדר, חפשו איזה פועל מהרחוב על יד ,מכסימום שני רחובות , ,ויהיו לכן חיים