יש הרבה סרטונים ברשת של רכיבות  מהצפון  לאילת
רובם רוכבים צעירים  יחסית  לגיל השלישי

אני מצרף סרטון של חבר פורום רוכב ותיק  בשם כינו - מייק-בייק
זה רכיבה בתחילת 2016 מיק בגיל בערך 62 שנים רכב עם שותף מראשון לאילת ביומים

הלינק לרכיבה
https://www.youtube.com/watch?v=GPjDkCA8_W4

בזמנו  זה פורסם בפורום 
זה הזדמנות  לפרגן  כל הכבוד למייק
 
אריה סדובניק
 

שלום לך 

לפני 12 שנים בשיא הכושר שלי רכבתי מבית שמש לאילת דרך מצפה, יצא לי לרכב את המסלול פעמיים.
אני יצאתי עם עוד 4 רוכבים עד באר שבע ומשם הצטרפנו לקבוצה גדולה.
עם כל הכבוד שרכבת 100 ק"מ זה לא משתווה ל 360 ק"מ כשמחצית מהרכיבה היא בלילה לאור פנס, הרכיבה בלילה קשה בהרבה מהבוקר,אתה עייף ,לא רואה את המשך הדרך העיניים מתעייפות מאוד וצריך להיות מאוד מרוכזים כל זה דורש מאמץ מהרוכב,ישנם מצבים שאתה מנקר לכמה שניות וזה מסוכן מאוד,לכן חשוב מאוד לרכב עם עוד רוכב.
אני ממליץ לך לעלות את טווח הרכיבה שלך יותר מ 100 ק"מ 
תרכב 200 ק"מ בשילוב רכיבת לילה ואז תדע אם אתה מסוגל.

עשיתי את המסלול מראשון לאילת מספר פעמים, הייתי עם קבוצה ורכב ליווי, תצטרך להצטייד בהרבה מים, אוכל, וחוסן מנטלי.
המסלול אינו קשה, אבל ארוך במרחק, וזמן אוכף.
יצאנו בשעות הצהריים והגענו לאילת בשעות הבוקר.
ב ה צ ל ח ה

 הבהרה - קשה או קל זה עניין סובייקטיבי בהתייחס לרכיבה בקבוצה מהמרכז לאילת...
 
חוץ מהעניין  החברתי ,רכב הליווי , והרגשת הביטחון בתוך קבוצה ...
יש הבדל משמעותי בקושי בין רכיבה  לבד התמודדות עם הרוח ותנאי הדרך לבין רכיבה בקבוצה ...
 
קבוצת רוכבים תלוי בכמות אם היא מגובשת וכולם רוכבים ביחד  אפשר להגדיר זאת כפלטון
פלטון גדול זה כמו להקת ציפורים ...
מבחינת מאמץ  תלוי המיקום של הרוכב בתוך הפלטון האם הוא בקבוצת המושכים  או בחלק האחורי
בקבוצת המושכים המאמץ בערך כמעט כפול  מאלו שרוכבים מאחור ומוגנים וגם ממש ממוגנטים קדימה...
 
הדרך לבדוק זאת היא ע"י  מד וואטים  כמה וואטים מיצרים בכל מצב ...
רוכב בודד או מושך בקבוצה במישור ממוצע 27- 22 קמ"ש מיצר בערך 210- 170 וואט לשעה
תלוי ברוכב , משקלו ,תוואי והתנאים בדרך , גם סוג האופנים ומשקלם ...
אותו רוכב או רוכב שווה ערך שנמצא מוגן מאחור על אותה מהירות מיצר בערך כ 130 וואט ממוצע לשעה ..
.
כמות הוואטים תלויה וגודלת שהמהירות גודלת  ויש יותר קשיים בתווי הדרך ובהתנגדות הרוח ממול ...
 
אם הרוכב מתנתק מהקבוצה  הוא צריך לבזבז הרבה אנרגיה לחזר ...
אני מחפש גרפים עם נתוני וואטים של חברים להראות  את השוות המספרים בין רוכב בפרונט לבין רוכב מאחור ...
 
אריה סדובניק
 

החלטה די מושכלת.
חשוב בעיקר שתיקח איתך הרבה מיים בעיקר למדבר. גם הקטע בין שדה בוקר (תחנת הדלק), למצפה,למרות שיעשה כבר בשעות הערב, וגם ובעיקר ממצפה והלאה. ואם יהיו יהײַו תנאי מזג אוויר קשים (חום!!!) אז לוותר על התענוג ולא לקחת סיכון גדול מידי. מעבר לזה לשתות כל הזמן, ולהוסיף איזה חטיף מלוח לתפריט בזמן הרכיבה כמו בוטנים מלוחים. הייתרון של הבוטנים שלא צריך לעצור כדי לאוכלם. קריקרים מלוחים אגב הרבה יותר מתאימים עקב זמינות הפחממות
לגבי ביגוד: חובה כובע רחב שוליים שמגן גם על הצוואר, וחובה שרוולים לידיים. ניתן לקנות בגרושים באיביי שרוולים פנטסטיים לרכיבה בחמישה שקלים עם פס סיליקון שמונעים מהשרוול ליפול. בשום פנים לא לרכב בידיים חשופות.
בנוסף שים לב לרכיבה במדבר ביום כיפור. הבדואים משתוללים חופשי יותר מהרגיל. חובה עד כניסת יום כיפור לרכב עם ווסט זוהר. עולה עשרה שקלים או קח אחד מאבא
נב: הכל נאמר מניסיון רב שנים. אז כדאי שתיקח את עצותיי בשיא הרצינות. אני רוכב למרחקים עצומים... הרבה מעבר ל360 קמ ביומיים. יותר מ4500 קמ בשמונים יום האחרונים בבלקן ומרכז אירופה. (בתקווה שיום אחד גם אתה תעשה דברים כאלה. יש לך כנראה את האופי לזה. זה רק אופי-אישיות מתאים. הכושר כאן משחק תפקיד שולי לגמרי. והכי חשוב - יצר סקרנות. התשוקה לדעת....
בהצלחה, צא בשלום ושוב בשלום.
דורון (גם אופנוחן...)

עוד 3 ימים זה יום כיפור תחזית למזג אויר חם  הקיץ עדין לא נגמר
בדרך כלל  הרכיבות הם בחודשים אוקטובר – מרץ  בימים נוחים
 
מבירור ובדיקה שיא גינס בארץ למרחק רכיבה ביום כיפור ...
רכיבה ב 2013 ע"י 2 רוכבי עלית  
מכרכור לרמת הגולן אזור קצרין ובחזרה סיבוב של כ 240 ק"מ  .
התחילו בבוקר יום כיפור וחזרו לפני יצאת החג ...

רוב רכיבות הכביש ביום כיפור יחסית קצרות  אין מצב לרכב ליווי  ובעיות מים
הלהיט זה כביש 1 שאסור לרכיבה ת"א ירושלים ובחזרה  או  הפוך  כ 130 ק"מ

יש גם מעטים שעולים על כביש 6   שאסור לרכיבה
העיקר בקטע צפוני  יוקנעם קסם ובחזרה כ 130 ק"מ
בכבשים שאסור רכיבת אופנים יש גם בעיות ביטוח
 
לא מצאתי שום תיעוד ברשת  לרכיבה ביום כיפור ת"א לאילת ...
במידה ורכיבה כזו תעשה  אפשר להכניס לגינס 
רצוי לבצע לפי הספר עם כל מקדמי הזהירות והבטיחות..
צריך לבדוק גם עם ביטוח תאונות אישיות באופנים תופס לגבי יום כיפור  .
 
לא מצאתי שום תיעוד ברשת לרכיבה בכל ימות השנה ת"א אילת ביומיים עם אופני שטח כבדות
זה מסורבל ומצריך לפחות מינימום 30% אנרגיה נוספת תלוי גם בסוג האופנים ...
למעט רוכבי ברווט שהטובים עושים ב 20 שעות רצוף אילת ת"א
רוכבים עם כל הציוד הנלווה הדרוש גם הם מתחילים  אחרי ארוחת בוקר
אבל עם אופני כביש יותר מסבים שלדת אלומיניום גלגלי 32 שפיצים ,וצמיגים עמידים 

אריה סדובניק
 

חביבי 

100 קמ זה לא 360 קמ ממש ממש ממש לא!!!!!!!!!!!! ...
הגוף נקרע תרתי משמע
כמה שתכניס קלוריות  הגוף ידרוש מנוחה
זה קל לכתוב אבל 360 קמ זה לא 100 150 קמ ...

תזכור את זה אחרי 100-150 קמ.
בהצלחה

 

 בחודש אוקטובר- 1980 -עשיתי רכיבת טורינג -מתל-אביב-דרך ירושלים-  ים המלח- כביש הערבה- עד אילת- נואיבה- דהב- שארם אה שייך- סך כל הרכיבה- 700 -קמ- לכיון אחד-היו זמנים-

בחודש ינואר- 2017- עשיתי לבד רכיבת אופניים אופניי טורינג- מבאר שבע- דרך מצפה רמון-  עד אילת -בשלושה ימים-  עוד חווית אופניים.

הערך הנוסף  מלינק הסטראבה בתגובה הקודמת מיועד לרוכבי כביש  
הנושא : הכבישים שעדין אפשר לרכב בארץ .
 
הכבשים שרכיבה בוצעה  בעיקר במרכז הארץ  ולכיוון דרום ...
במרכז הארץ הכבשים בעיתים לנייד ...

אפשר לראות בהגדלה במפה  אך יוצאים  מתל אביב לקיסריה  ובחזרה לגוש דן .
משם  יורדים דרומה ועוקפים את באר שבע מצד מערב  ומתחברים בסיבוב  לים המלח  ...
 
הקטעים בדרום פחות בעיתים אין הרבה כבשים - כולם מכירים  משדה בוקר , מצפה רמון , אילת .
 
אריה סדובניק
 

שלום איתמר-  ספר לנו  אייך היתה הרכיבה שלך באופנים לאילת ביום כיפור- לא שמענו ממך  כבר הרבה זמן- השקענו פה הרבה מחשבה - מיטב רוכבי  האופניים הטובים והחזקים בארץ  נתנו לך  את מיטב הרעיונות  אייך לרכוב באופניים עד אילת ביום כיפור- אז ספר לנו אייך היה-  או לא היה  לפחות נדע .

חברים יקרים, 
עשיתי דבר מאוד לא מנומס אבל תסלחו לי, לאחר שסיימתי את הרכיבה פשוט שכחתי לגמרי מהפורום ורק עכשיו, שנה אחרי, בעודי מחפש מסלולים ליום כיפור הקרוב נזכרתי בפורום ובכל המגיבים בו.
אומנם באיחור של שנה אבל אני אשמח לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי.
יצאתי מתל אביב בשעות הערבמספר חברים שליוו אותי עד קרית גת ומשם הם חזרו לתל אביב. 
בקרית גת חיכה לי אבא שלי עם רכב. עד קריית גת הרגשתי מאוד בטוח בעצמי והעובדה שחברים רכבו איתי ולצידי תרמה לי מאוד.
בכניסה לבאר שבע היה לי פנצ'ר בגלגל הקידמי. הפנצ'ר הוביל איתו גם משבר נפשי. הרגשתי חסר מוטיבציה לחלוטין. אין נוף. הגוף שלי כואב ואני בעיקר מרגיש לבד. למרות שאבא שלי ליווה אותי כל הרכיבה והיה ממש לצידי. זה פשוט הרגיש שאני לבד במסע. ( ושלא תבינו אותי לא נכון, אני חייב לאבא שלי תחיים ואני מוכיר לו תודה ומבין כמה לא מובן מאליו זה היה להצטרף אליי).קצת אחרי ה-120 קילומטרים הראשונים (ובאמצע הלילה) ראיתי שאני לגמרי מפגר בזמנים, אין מה לעשות הייתי צריך הרבה הפסקות (כל שעה- 10 דקות) ופשוט לא הצלחתי לעמוד בקצב שקבעתי מבעוד מועד, אבל הייתי מלא באדרנלין ומוטיבציה ופשוט המשכתי לרכב..... עד שפשוט לא יכולתי יותר. כשהגעתי לשדה בוקר, החלטתי שאני חייב לעצור וללכת לישון, לפחות לשעה. עצרנו בתחנת אוטובוס והלכנו לישון לשעה. ( הלכנו לישון בסביבות 4 וקמנו ב5) למרות כל המתיחות שעשיתי לפני שהלכתי לישון קמתי עם שרירים תפוסים מאוד ולמרות זאת העבודה שהייתה זריחה ופתאום היה ניתן לראות נוף נתנה לי מוטיבציה. אז התחלתי לרכב. ומאוד נהנתי. היה נעיםיחסיתבוקר ונוף מדברי מהמם. ואז הגיעה העליה של מצפה רמון. בהתחלה מאוד נהנתי ממנה אבל... תוך דקות ספרות החום הלוהט של המדבר התחיל להפעיל את קסמיו עלי. הגעתי לסוף העליה ספוג זעיה ונטול אנרגיה. ירדתי למכתש עצמו (מאוד נהנתי מהירידה) אבל כבר התחלתי להרגיש עייפות מנטלית שלא הרגשתי קודם. פתחתי את המפה וראיתי- 119 קילומטרים לאילת. בחוץ 38 מעלות ולי פשוט כבר אין חשק. אנחנו עוצרים במיישר בצד הדרך. אוכלים ארוחת פסטה וטונה ואחר כך נחים 40 דקות. אני קם אחרי זה ואומר: " אין מצב..." הרגשתי סחוט רגשית ופשוט עצוב. חייגתי לאמא לחברים ופשוט לא הצלחתי להתעודד. היה לי ברור שלא אצליח לרכב עוד 120 קילומטר. לאחר התלבטויות רבות החלטתי ככה: אבא יסיע אותי ואת האופניים עד יטבתה, שם אני אעלה על האופניים ואמשיך עד חוף הים באילת. וכך היה. מיוטבתה לאילת הייתה אחלה רוח גבית ואחלה מוטיבציה. לראות את השלטים של אילת מולי ואת הקילומטרים יורדים הייתה הנאה צרובה. וזהו בסוף הגעתי לאילת עם האופניים. לא בדיוק כמו שתחננתי אבל אני גאה מאוד במה שהצלחתי לעשות :) לסיכום אני מרגיש שהקושי הכי גדול היה לחלוטין הקושי המנטלי. הרגשתי כמו " פרודו" מ"שר הטבעות" ואני בטוח שאם היו לי עוד רוכבים איתי לכל הדרך זה היה מקל מאוד על המסע. דבר שני עצם העניין שרוב הרכיבה הייתה בלילה פשוט הוריד מהכיף. לא רואים נוף! בנוסף אני חושב שיום כיפור הוא לא ידיאלי לרכיבות כמו שאחד מכם כבר ציין פה למעלה. העובדה שאין שום מקום לעצור לקנות משהו ושאתה צריך להכין הכל שבועות מראש, זה פשוט מתיש. הבנתי שהרבה יותר פשוט, נוח וכיף להצטרף לקבוצת רכיבה מאורגנת שעושה רכיבה כזו ובכך הרבה בעיות נפתרות.
ולהלן התוצאות: 270 קילומטר ב23 שעות. תל אביב עד מכתש רמון+ יטבתה עד אילת

ביום כיפור הקרוב אני מתכנן רכיבה לצאת בערב להגיע לירושלים, לישון שם אצל חברים. לקום בבוקר. לעשות סיבוב דרך צובה ולחזור דרך כביש 44. ( צנוע יותר משנה שעברה אבל נראה לי כיף :) ). נרשתי למסע שנטי במדבר ל-180 קילומטר ובהמשף ארשם לרכיבות ארוכות יותר. 
שוב תודה רבה רבה לכל המגיבים העוזרים והתומכים! כיף גדול מאוד לדעת שלאנשים אכפת ממך ושקהילת האופניים תומכת ככה!.
שנה טובה וגמר חתימה טובה,
איתמר הילדסהיים.
נ.ב. שוב אני מאוד מצטער שלא הגבתי ושלקח לי שנה להבין ששכחתי.