יורם,
אתה מדבר על עריכת ווידאו. וזאת הנקודה הכי חשובה, כשרוצים לעשות סרטון וידאו. מעבר לזה גם בחירת זוויות צילום לא שיגרתיות - חשובה מאד.
מי שאין לו סבלנות אין קץ לערוך ווידאו, לא יגיע לתוצאות טובות. על כל דקה תוצר, צריך להשקיע שעה בעריכה. כלומר סרטון בן 10 דקות, הוא תוצאה של 10 שעות עבודה.
יש לי קשר עם בחור אנגלי שחי ביפן הרבה שנים (כבר דיווחתי עליו כאן באתר), ומעלה סרטוני ווידאו של טיולי אופניים ביפן ברמה מקצועית (למרות שהוא 100% חובב. מקצועו - מורה לאנגלית). אבל הוא באמת יוצא דופן, ממש ברמה של סרטי טלויזיה של הBBC. לא פחות, ולעיתים אפילו יותר. ברם אסור להשוות אותו לאף אחד אחר, כי הוא
מאסטר בתחום. בעל יכולות אומנותיות יוצאות דופן. בעיני הוא גאון.
אבל הסרטון שהבאתי לעיל של הבחור האיטלקי, יכול בהחלט להוות דוגמה למי שרוצה להיכנס לתחום.
והנה עוד סרטון קצר, 3.5 דקות, של אותו בחור. הפעם בייקפאקינג בסלובניה. שוב פעם, סרטון יפה, לא מורכב מידי, ברמה של חובב,
שכל אחד יכול ליצור, באם יחפוץ בכך. שימו לב, הוידאו מתחיל בצילום פסי הרכבת, שאיתה הגיע לסלובניה (גר באיטליה). זווית צילום אומנותית לא שגרתית, שמגרה את הצופה כבר מתחילת הסרטון.
נ.ב לי אישית אין שום משיכה לנושא הצילום. לא צילום סטילס, ולא צילום וידאו. בשנתיים האחרונות התחלתי לצלם סטילס בצורה הכי פשוטה, מטבלט סיני זול של 250 שח. אבל אני חסר סבלנות לגמרי לנושא, ועושה זאת בצורה מאולצת. צילום זה ממש תחביב רציני, וצריך להשקיע בזה.לי אין את זה, לצערי, בכלל.
נ.ב 2.
לטעמי, הסרטונים של קובי יונתן לא משהו. אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, היה אמור להשתפר משמעותית.
נ.ב 3 הרמה הבאה אחרי עריכת ווידאו בסיסית, זה כבר היכולת לספר סיפור באמצעות הסרטון (הבחור האנגלי מיפן עושה את זה בצורה מעולה, אגב). זאת כמובן כבר רמה הרבה יותר גבוהה. וזה ההבדל בין סרטוני חובבים מתחילים לחובבנים מתקדמים. בסרטון של הבחור האיטלקי עדיין אין סיפור, והוא פשוט מצרף קטעי ווידאו מעניינים שצילם, לכדי יחידה אחת. ובכל מקרה, התוצאה אצלו יפה מאד, לטעמי. מאד אסתטי!