נכון - הממצא החדש באום אל קנטיר: תבליט מנורת שבעת הקנים ושופרות. הממצא התגלה מעט לפני חג הסוכות, וכדי למנוע ונדליזם פשוט השאירו אותו תלוי על המנוף במקום.

אגב - יש עוד ממצא מעניין בתמונה  הקודמת - מהו?

נכון. השימוש בצלב הקרס כסמל עוצמה היה מקובל ברחבי האימפריה הרומאית/ביזנטית (המקור הוא הודי) והגיע גם לבתי הכנסת.

ברור שלאחר השימוש שעשתה בסמל המפלגה הנציונל-סוציליסטית בגרמניה של מלחמת העולם השניה אנו מתייחסים אליו בתעוב - אולם זה לא היה המצב מאז ומעולם.

ועל כך להלן יש מחלקות רבה בין חכמים;
במקרים רבים, בפסיפסים של בתי כנסת מן תקופה הביזנטית, מתוארת מנורת 7 קנים בת 3 רגליים. כך בבית הכנסת בבית-אלפא (מאה 6 לספירה) בפסיפס בית הכנסת במעון (מאה 5-6 לספירה), בקיסריה (מן המאה הרביעית לספירה) וגם בפסיפס שמקורו ביריחו, מן המאה ה-6 לספירה. לא מצאתי את הסימוכין לכך, אבל למיטב זכרוני בטבריה (שלוש רגליים על בסיס רבוע) ובחמת טבריה ובעין גדי ובציפורי ובבית שאן יש גם כן פסיפסים של מנורות 7 קנים עם 3 רגליים. ברוב המקרים המנורה אינה באה כסמל יחיד אלא מלווה בסמלים יהודים נוספים כמו למשל, שופר, רימונים וכו'.
אם לשים לב שוב גם סמלה של רשות העתיקות - הגוף הסטוטורי המופקד על חפירה תעוד חקירה ושמירה של עתיקות וממצאי ארכיאולוגיה של ארץ ישראל, הוא מנורת 7 קנים הניצבת על שלוש רגליים בלבד. וכך גם אומר הרמב"ם (שלוש רגליים) וכך נמשכת המחלוקת בין חכמים ז"ל לבין חכמים דאז וגם דהיום - האם "מנורת המקדש" המתוארת בשער טיטוס ולה בסיס מרובע ועליו ציור דרקון ל"ע חו"ח (המוצא כלי ועליו צורת חמה או לבנה או דרקון יוליכו לים המלח - אמרו חכמים.... - הציטוט לא מדוייק אלא מהזכרון ומקורו במסכת עבודה זרה....) יכולה כלל להיות תבליט נכון ומדוייק של המנורה השבויה מבית המקדש שיכונן ויבנה במהרה בימינו אמן....או שאולי האומנים הרומאים לקחו לעצמם חירות אמנותית מסויימת ומכוונת ויש האומרים אפילו (הרב הרצוג זצ"ל) שהקנים מקוריים המה אבל הבסיס נשבר בדרך ונבנה מחדש על ידי אמנים איטלקים. ויש גם עדויות אחרות: ממטבעות מתקופת מתתיהו אנטיגונוס - אחרון המלכים החשמונאים, ומציורי קיר שנמצאו בחפירות ברובע היהודי בירושלים מתקופת בית 2, לאמור - לא מחוייב המציאות שלמנורה היו 3 רגליים גדולות אלא יתכן שהיה לה בסיס רחב (רבוע) וממנו יצאו 3 "כפתורים" שיצבו אותו וכו'.  ומי שרוצה לראות אפשרות אחת של מנורה - "שיחזור" אפשרי של מנורת בית המקדש, ילך לקרדו ברובע היהודי ושם - למטה למטה, במפלס הרחוב הרומי הראשי יוכל לראות את המנורה ובהזדמנות להציץ גם לעותק יפה של מפת מידבא, פסיפס התלוי על הקיר.
כך או כך, בארמית מנורה היא נברשתא כלומר נברשת.  כך או כך, מנורה היא תמיד אטריבוט יהודי והימצאותו של הסימן בבית הכנסת בקשתות רחבעם - אום אל קנטיר - היא בשורה מעניינת ועדות יפה להימצאותו של ישוב יהודי פעיל (ועשיר מאד) ליד מעיין הקשתות - ששימש ככל הנראה לצרכי אשפרת בדים - מלאכה קשה ורווחית מאד לעוסקים בה ולשולטים ברזיה בזמנו.
ובא לציון גואל.

אום אל קאנטר

צילום נחמד, אבני הבזלת בעלי הגוונים השונים, מבלבלים
החופר הארכיאולוג יהושע דרי, אנו קוראים לו ישו ,
וצוחקים נורא, כי , ישו בונה לנו בית הכנסת
ממליץ לבקר במקום , מלאכת השיחזור מעשי אומן הם
http://www.yeshuat.com/kanatir_h.htm

בקרוב כתבה ב"טבע הדברים"

על סמל מגן הדוד אפשר לכתוב דוקטורט. 
למרות המקור המזרחי הברור, יש ממצא בצידון של חותם יהודי ברור ובו מגן דוד שזמנו מן המאה ה-7 לפנה"ס, תקופת המלוכה ובית ראשון. בתקופת בית שני יש גם כן ממצאים ובהם עיטורים בצורת מגן דוד לצידם של עיטורים רבים אחרים המזוהים כיום כסמלים יהודיים. ולכן אם לחשוב רגע במונחים מודרניים, אני מעדיף לראות במגן דוד מעין 'לוגו' או רפרזנטציה גרפית מופשטת של השושן הצחור - "לילום קנדידום" היא היא השושנה משיר השירים המסמלת את הקשר שבין עם ישראל ואלוקיו... "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים. כשושנה בין החוחים רעייתי בן הבנות" (שיר השירים ב. א'-ב') 
ויש פרשנויות רבות אחרות על יסודות וספירות תחתונות של קבלה (שהן במקרה 7 ולא שש...) וגם יש מראי מקום בתחום הפילוסופיה וחיבור 'תחתונים ועליונים' ויסוד זכרי ויסוד נקבי ורוחות השמיים ואלוקות וגו'.
די לנו אם נאמר כי מגינו של דוד כיסוד זיהוי יהודי בולט ומובהק מאוחר הוא מאד ורק למן המאה ה-14 כאשר הותר לחלק מיהודי אשכנז להשיא דגל והם בחרו בדגל שעליו מגן דוד וכו' -  עד לקונגרס הציוני הראשון בסוף המאה ה-19 (1897 אם זה חשוב..) שנאמר: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים"...  
בניגוד להצעתו של ב.ז הרצל לדגל ובו שבעה כוכבי זהב, נבחר מגן דוד כחול על רקע לבן כסמל שאיפתו הלאומית של העם היהודי החוזר להיות ככל העמים בציון ארצו ומולדתו.. וכו' וכו'. 

המנורה ורכיבת שטח.........

פולקלור ומסורת
על פי מקורות רבים בוצין מפורץ הוא הצמח שלפי צורתו עוצבה מנורת שבעת הקנים ששמשה בבית המקדש,  עמוד הפריחה מזכיר במידה מרובה את צורת המנורה הידועה לנו מבתי כנסת עתיקים ומקשת טיטוס שברומא. הפרחים הפורחים בצהוב עז, נראים כמו שלהבות.

אמת ויציב! פרס האלמותי היה חבר אלומות.
לגבי המיתוס הנפיץ, נראה לי שהמחזה "ליל העשרים "עושה יפה מאד את עבודת בחינת זוויות המבט. לי אין הרבה להוסיף בעניין, במיוחד מאחר ומדובר בשמוצ"ניקים... 

בתור חניך של השמו"צ  אנ'לא יכול להתאפק יותר

גירסת 1916 :השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו !
גירסת 1928 : השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו, אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני !!

הגירסה הנוכחית : השומר הוא ישר וטהור בהליכותיו, יוצר ומגשים סגנון חיים חלוצי !!!
ואולי רק בגלל "שאסור" אז דווקא ?