OK - בחזרה לעניננו:

- פרופ' הירשפלד נפטר לצערי לפני מספר ימים, באופן סימבולי ביומה האחרון של עונת החפירות בטבריה...

- לגבי אותה יפיפיה ושמה ברניקי: הסיפור אמנם כנראה נכון הסטורית, אולם אין לו קשר לארמונות שנתגלו בהר ברניקי. בחפירותיו של פרופ' הירשפלד נתגלה שהארמונות והכנסיות כולם מהתקופה הביזנטית, מאוחר במספר מאות שנים לסיפור ברניקי. גם אמת ברניקי הגיעה לעיר טבריה, במפלס נמוך יותר מהר ברניקי.

- אכן התרבות הרומאית/ביזנטית דרשה אספקה של מים זורמים - מי אגם הכנרת אמנם ראויים לשתיה, אולם אין בכוחם להפעיל מזרקות ובתי מרחץ, שנדרשו לחיים הטובים בתקופה הביזנטית. כמות המים הנדרשת היתה גדולה מכדי שאפשר היה לספקם באמצעות שאיבה ידנית, ולכך נדרשה אמת המים.
מגבלה זו היתה קיימת עד לתחילת המאה ה19 - אמת המים לעכו, ששרידיה ניכרים ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, היא בסך הכל בת כ200 שנה, ונבנתה על ידי מושלה הטורקי של עכו לאחר הסרת המצור של נפוליאון על העיר.

המושלים שבנו את אמות המים המודרניות לעכו הם אחמד אל ג'זאר באשה ובנו סולימאן בסיועו של היועץ היהודי הבכיר חיים פרחי. האמה של אל ג'זאר כמעט אינה ניכרת ורק פה ושם אפשר למצוא שרידים שלה, בעיקר על פי תוואי מפת ז'אקוטין מ 1799 (איש המפות של נפוליאון) ואילו את מפעלו המונומנטלי של בנו המאומץ סולימאן 1814 אפשר גם אפשר לראות בכל הדרך שבין נהרים - כברי לעכו, בעיקר בחלק היפה והשלם על קשתותיו ועמודיו ליד קיבוץ לוחמי הגיטאות. אמת סולימאן סיפקה מים לעכו עד 1948.
פעמיים בתולדותיה היתה עכו לעיר מרכזית. פעם בימי הצלבנים במאה ה י"ג ופעם אחרת בימיו של הבוסני המומר אחמד אל ג'זאר. על תולדות המפותלות של העיר, על האנשים שגרו בה סחרו בה, ניסו לכבוש אותה וקיבלו בה פריבילגיות מרחיקות לכת, על אנגלים צרפתית ועוסמאנים שמתקוטטים בה עד הפיצוץ הגדול, אפשר לכתוב טלנובלה סוחטת דמעות עוד יותר מזו של ברניקי.....
לצערנו עכו של היום, טבריה של היום, נמכרות פחות כטלנובלה מושכת קהל ויותר כאתרי מורשת ולכן מרחיקות מעליהן את הקהל שטוב היה עושה אילו היה בא לבקר בהן יותר. בעיקר בעכו שהיא בעיני פנינה ים תיכונית מרהיבה ובסופו של דבר גם שמורה לא רע.   
ועכשיו חידה: מגדל הזבובים בעכו על שם מה?