''סנטה בשבילי המעיינות'' נקודת המפגש הייתה בחניון הסטף העליון, קבוצת המונה 10 רוכבים בהובלתו של ארז יוצאת לדרך בשעה היעודה. צינת הבוקר מקשה על התפקוד, הגלישה המהירה במורד ההר מותחת את האיברים, המסלול התחיל על כביש האספלט. מהר מאוד אנו יורדים מהכביש לשביל המעיין הראשון, דרך מדהימה (איך לא) מרחיבה את הלב ומחדדת את הראייה שמה תפסיד משהו. ברקע, הרים צבועים בברושים ירוקים, שטיח ירוק עד ופתיתי צבע מגוונים פרושים כשטיח רחב ממדים שאינו נגמר על פני הקרקע ומתחברים לרקיע. שמש ביישנית וחבויה של בוקר מאירה את המורדות המערביים, מקנה מראה מושלם לתפאורה הטבעית שהעניק לנו בורה עולם והקרן הקיימת!! מתקדמים ברכיבה, מצטלמים וממשיכים ליער. שביל ירידה רחב באורך של קילומטרים רבים שבחלקו רווי אבנים מקבל את פנינו - והדהירה במורד השביל מתחילה. שש קילומטר של רכיבה וסדק פתאומי בשלדת האופניים של עופר קוטע לו את הטיול, דקה או שניים לאחר מכן יניב מאבד את הצמיג רק שהפעם הישועה מגיעה מהפנימית שמאפשרת לו להמשיך את הטיול, אנו ממשיכים במדרון הארוך ובאחד הסיבובים ללא תשומת לב אני משתטח על האבנים בשביל הרכיבה.. לא לדאוג הכל בסדר קמים וממשיכים... עליות ירידות נופים, שבילים צרים ופינות חמד הקיימות מאות בשנים הופכות להיות חלק מהשבת הקסומה. אנו בשביל המעיינות העליון, בצידו האחד ההר, בשני נוף עוצר נשימה ומיני תהום שנפילה משם יכולה להיות מאוד לא סימפטית. אנו ממשיכים ברכיבה וניר מועד – על הקצה... כמעט.. אבל הוא למעלה, איתנו והכל בסדר ממשיכים בזהירות. בהמשך הירידה מחייבת אותנו לנשוא את האופניים על כפנו, (כן גם זה קורה) ומשם אנו ממשיכים לכיוון חלקו התחתון של הסטף בצידו המזרחי. ארז מכריז בתחילת העלייה שהמסיים אותה זוכה במתנה, גם דרך לעודד ואולי אף לאתגר, (איך לא גברים) למי שלא היה - זאת עלייה שמתחילה אבל לאאאאא נגמרת, אפשר להגיד שהיא ''קשה'' אפילו מאוד - גם בעיניי. זה המקום להודות שהרגליים כשלו בפידול, הגלגל מעט התחפר, כן ירדנו והלכנו מעט רגלי, אם לא מקורח העייפות אז מקורח תנאי הדרך הקשים, הסיום רק עוד כמה קילומטר של עלייה... להערכתי דוד לא עצר ולו פעם אחת במשך כל העלייה הזאת (רצוי לבדוק איתו) ועל כך ארז אני חושב שמגיע לו משהו.. בכל מקרה כבוד לדוד וג'ון סיימו את העלייה בכבוד כאשר ג'ון מע