יום שישי ,1 למאי לאחר המתנה רבה ודחיות רבות הגיע היום המיוחל. קמים מוקדם בבוקר לאחר שינה קצרה עם התרגשות לקראת הבא והנה זה מגיע... נפגשנו כל הרוכבים מתחת לצוק ומחכים לפתיחת הקופות של האתר,כמובן שהיינו ראשונים... יאללה עולים ברכבל,עולים עולים ועולים והגובה לא נגמר,ואתה אומר לעצמך"אנחנו הולכים לרדת את כל זה?????" טוב,מגיעים לקצה ,פורקים ציוד ואופניים,קצת תמונות נוף ופוזה,והנה זה מגיע...התחלנו לרכוב,ירידה קשה טכנית, מהירה,דרדרות,אבנים,עצים,תהום,מה לא היה. הידיים עייפות מללחוץ על הברקסים,פשוט מתיש,אין מקום לטעויות.חייבים להיות מרוכזים כל הזמן.. לאחר ראן הכרות ראשון,כל אחד ביצע ראנים נוספים לפי יכולתו האישית,אך פתאום הודיעו בקשר של העובדים כי אחד הרוכבים נפצע קשה,היינו מבוהלים כי חשבנו שאחד החברים שלנו נפצע,אך לאחר כמה טלפונים הבנו שזה לא אחד מהם. לצערנו מישהו לא מנוסה נפצע קשה מאוד ופינו אותו במסוק,האמת נבהלנו... מנהלת האתר החליטה ברגע אחד לסגור את האתר לרוכבי אופניים בגלל המקרה שקרה,מה לעשות,התקפלנו. נסענו לאכול קצת חומוס בראש פינה והתפזרנו. להלן תמונות וסרטון מדהים של קפיצת הדרופ הידוע במנרה(הרשקו התותח),תהנו. בנג'י http://www.youtube.com/watch?v=EBMNAyXkHXI