חוות "יישוב הדעת" - חווה חקלאית טבעית שהוקמה בסיוון תשס"ב בבית האבן שעמד בצומת במשך שנים רבות, המנסה ליצור "אשראם יהודי". בחווה קבוצות של צעירים ומספר משפחות העוסקות בגידולים אורגניים ובחיים אורגניים ובעבודת ה'. המקום פתוח לאירוח ולסדנאות אורגניות דתיות. את הרוח בחווה מחייה הרב מיכי יוספי שגר שם עם בני משפחתו. בשטח החווה נמצא בור מים טוב לשחיה - ע"ע. כמו כן ישנן מספר מערות עתיקות - חלקן משמשות למגורים ולתפילה, בוסתנים יפים והרבה שרידים ארכיאולוגיים.

חרבת ג'בעית - חורבה גדולה 50 דונם משתרעת על שלוש גבעות סמוך לכביש הגישה לבסיס מבוא שילה. בשטח החרב'ה המון בורות מים, מערות ואולמות תת קרקעיים בחלקם התקרה קרסה. באתר התגלו שרידים המעידים על רציפות יישובית של כ-4000 שנה! בתקופה הרומית מקומות אלו היוו חוליה בשרשרת הכפרים הרומיים באזור מזרח השומרון: חרבת מרג'ם,חרבת ג'בעית,חרבת סמיא(ע"ע),חרבת טנא א-תחתא ועוד. בחורבה ממצאים רבים, אך אחת המעניינות בהם, מערת מסתור ובה חדר ראשי וממנו מסדרון לחיבור עם חדרים נוספים במערה. חלקם התמוטטו. כיום משמשים חלק מן החללים את הבדואים שהתיישבו על האתר המשתמשים בהם למכלאות צאן ולמחסנים שונים כמו לתבואה או לדשן. המקום נסקר על ידי ויקטור גרן מי שערך מסעות מחקר בצפון אפריקה, יוון, וסיקר לא מעט את ארץ ישראל. גרן תיאר את המקום כעייריה גדולה ולא ככפר, אין הוא הצליח לזהות את המקום. סקר בריטי מציין כי במקום בורות מים, קברים ושרידי בנייה. חורבה זו נסקרה פעם נוספת בשנים 1980-1982 על ידי דר' צבי אילן ואילן אזדרכת. אילן מציע לזהות את המקום עם "גבעון" שמוזכרת בשמואל ב' בפרשת מלחמת נערי שאול ודוד. המקום היה מיושב מתקופת הברונזה הקדומה עד לתקופה העותמאנית כמעט ברציפות. כאמור בתקופת הברזל השתרע היישוב על פני שטח של כ-50 דונם והיה מהגדולים ביישובים אפרים. מהמאה החמישית נמצאת במקום כנסייה גדולה, תושבי המקום התפרנסו כנראה מגידולי פלחה ומרעה. בשטח ניתן לראות בורות מים רבים, מערות ואולמות תת קרקעיים.

נחל ייט"ב - מוכר גם בשמו הערבי נחל עוג'ה. הנחל שוכן בגבול שבין מדבר שומרון ובקעת הירדן. לנחל יש עוד מספר שמות ערביים בקטעים שונים של הנחל כ- ואדי סאמיה, ואדי א-לסם, ואדי אל עוג'ב. הנחל עובר ברובו בתחום השמורה וראשיתו במורדות הר בעל חצור (ג'בל עסור). מכאן הוא יורד לצפון-מזרח ומתרחב לאחר ק"מ אחדים לבקעה יפה שמה בקעת סמאיה. ממזרח לבקעה מתחפר הנחל בקניון רחב שאורכו כ-7.5 ק"מ ובמצוקיו מערות רבות. כקילומטר לפני צאתו מתחום השומרון נובע מאפיק הנחל עין עוג'ה. המעיין מזין פלג איתן, שמימיו נתפסים במערכת של תעלות המשמשות להשקיית השדות של עוג'ה א-תחתא. ממזרח לעין עוג'ה מסתיים קניון נחל ייטב, והנחל נמשך בבקעת הירדן באפיק שטוח שעיקוליו הרבים נתנו לו את שמו הערבי ואדי אל-עוג'ה ("הנחל המתפתל"). נחל ייטב עובר בתחום הכפר עוג'ה א-תחתא, ומתחבר אל הירדן ליד שרידי הגשר אום שורט. נחל ייטב מהווה מעין קוו המפריד בין צפון הארץ ודרומה. במהלך מלחמת העולם הראשונה למשך שנה תמימה, עבר קו החזית בין דרום הארץ שהיה בשליטת הבריטים, לבין צפון הארץ שהיה בשליטת התורכים, במקום אשר קיבל ערב כך את הכינוי "קו העוג'ות". במקום התנהלו קרבות קשים.

ייט"ב – מושב שיתופי הקרוב ביותר לצורה הקיבוצית. המושב הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל נערן בשנת 1970. המקום אזרח בשנת 1977ץ בתחילת תפקד כקיבוץ ולאחר מכן היה למושב שיתופי שתושביו הינם עולים מברית המועצות. לשעבר. המקום נקרא על שמו של יצחק טבנקין שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות ה-40.

וכל הכבוד על ההתמדה במשימה !!!! יישר כוח ידידי

את המסלול
ובמיוחד את המלל!!

יופי של רכיבה, יופי של גלריה

איזה מסלול, איזה שבילים, הנוף מדהים,
אזור מיוחד בהחלט שכנראה לא מוכר לרובנו,
תמונות מדהימות בליווי הסבר ערכי, טופוגרפי וארכיאולוגי זה שילוב מנצח.
ריקי