יום חמישי 06:00 בבוקר נפגשים במכורה, מתארגנים ויוצאים להקפצת רכבים לנקודת הסיום במושב יפית. סיפור שנמשך כשעה. וכבר מתחילים. איתן אריה וגיל מובילים, מוטי מושך קדימה. פנינו מועדות לסרטבא.מזג האוויר משחק לטובתנו, קרירות נעימה של בוקר ורובנו מתפתים לביגוד חם, טעות מוכרת שקשה להיגמל ממנה. הנוף מדהים, להרים מסביבנו חמוקיים הבוהקים בגוון ורדרד.איתן מתייעץ עם אריה וגיל האם אנו על הכחול או שמא אבדנו אותו. רכיבה של חצי שעה ועוצרים לטקס השלת פריטי לבוש מיותרים.

הדרך רצופה בסדרת עליות בלתי אפשריות לרכיבה. באופק מתגלה פסגת הסרטבא. בדרך פוגשים נער ערבי רכוב על חמור שואל אם יש לנו משהו לאכול. אני מוציא מה שיש לי בתרמיל. אני מציע לו עסקת ברטר. הבחור זורם אתי עולה על אופני ואני על החמור. הבחור מתלונן על כאבים במפשעה והעסקה מתבטלת. ממשיכים לסרטבא.עוד סדרת עליות קשות וירידות תלולות מדורדרות והנה כבר מגיעים, אנו מסתערים על הסרטבא מדרום, מביטים בשרידי הסיפון שבאמצעותו הזרימו מים לאתר מרס קוניטרה. למרגלות השפיץ משאירים את האופניים ועולים לפסגה, לשרידי הארמון שנבנה על ידי אלכסנדר ינאי. המצודה חולשת מדרום על דרך הבקעה, מצפון על הדרך העולה בנחל תרצה. הנוף בלתי נתפס. אני יורד לצלם מקבץ של אבני פינה בעלי חתך בצורת לב.אשר ניתן לראות במבנים מהתקופה ההלניסטית,  מדליקים נרות חנוכה אבישי מברך. הירידה מהמבצר רצופה בולדרים בלתי עבירים כמעט. גולשים ליפית תשושים אך מרוצים.

תודה לאיתן, לאריה ולגילי ולכל החבורה הנפלאה.