נקודות לציון
צופר - שמו המלא של המושב הוא "באר צופר" והוא קרוי על שמו של צופר הנעמתי - אחד משלושת רעי איוב. היאחזות צופר הייתה ההיאחזות החמישית שעלתה לקרקע בשנת 1968, על ידי בני גרעין "ציחור" מתנועת הנוער העובד והלומד. המיקום הראשוני היה "צוקים" – "צופר הישנה". חיילי ההיאחזות עבדו כמאה דונמים וקיבלו את המים מקידוח שהיה בקרבת מקום. "צופר הישנה" אזרחה בשנת 1977, על ידי בני גרעין מבני המושבים ומבתי ספר חקלאיים. מאוחר יותר הצטרפו אליהם חברי גרעין ב' "גרעין שיזף" וכן בנות משל"ת יחיד והתחילו אף בקליטת משפחות למושב. בשנת 1979 לאחר בחירת המקום הסופי של צופר חלו בנטיעת מטעים ובבנית בתי הקבע. בשנת 1981 עברו כ-20 משפחות חברי מושב, שגרו עד כה ב"צופר השינה", למיקומה הנוכחי של צופר. טקס העלייה לקרקע התקיים בתאריך: 22.10.1981. .
נחל עשוש - מקור שמו הוא בשם הערבי ואדי אל עשושיה-נחל קיני הציפורים אולי בשל עצי השיטים הרבים שפזורים בואדי ומשמשים בין היתר לקינון ציפורים.
מואה - הנו ישוב נבטי אשר החל את דרכו כח´אן שיירות על דרך הבשמים הנבטית בנגב ובערבה,מואה שוכנת צפונית למושב פארן ודרומית למרכז ספיר,שמו השתמר בפי הבדואים תושבי האזור בשם "מוית עוואד".מואה פעלה כתחנת מעבר בתקופת הפריחה של הממלכה הנבטים בתקופה הרומית.ביישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי,במקביל התפתחה במקום חקלאות ענפה.מואה הוקמה בצומת דרכים אחת מדרום לצפון והיא דרך הערבה,אשר נמשכה ממפרץ אילת בדרום ועד לים המלח בצפון והדרך השנייה ממזרח למערב,היא קטע מדרך הבשמים שבין פטרה לחופה של עזה ורפיח.תחנות הדרכים החלו לפעול כבר בתקופה ההלניסטית אך עיקר פעולתם היה בתקופה הרומאית,כאשר גבר הביקוש לתבלינים ולבשמים לאור עליית רמת החיים באימפריה הרומאית. הסחר הביא להתפתחות כלכלית של תחנות הדרכים.במקום נערכו חפירות על ידי הארכיאולוג רודולף כהן בשנת 1981,במקום נמצא חאן דרכים עתיק ומצודה בגובה 2 מטר,השומרת על החאן,מקדש וחנות.כמו כן,מתקני חקלאות מדברית, הכוללים מעיין,בריכת אגירה מטויחת ושרידי אמת מים. אחד המתקנים המיוחדים באמת הוא בית בד,יחיד מסוגו בארץ,להפקת שמן זית בסגנון רומאי.החאן הוא דוגמה לתחנת דרכים מהתקופה הנבטית התיכונה והוא כולל חצר פתוחה מוקפת חדרים ובית מרחץ.התחנה שימשה להעברת סחורות יקרות ערך כמו בשמים ותבלינים מור "קציעה",לבונה,פלפל וקינמון.הסחורות הובלו על גבי דבשות גמלים מחצר מוות בדרום חצי האי ערב,לחופי הים התיכון,בעיקר לנמל עזה,ומשם לארצות מעבר לים.
צוקים – ישוב קהילתי חילוני שהוקם בשנת 1966. היישוב הוקם במקום בו שכנה היאחזות הנח"ל צופר משנת 1968 עד אמצע שנות השבעים. את הרעיון להקים ישוב קהילתי ראשון בערבה יזמה קבוצת אנשים ממרכז הארץ, רובם בגילאי ה-40, שחיפשו לעשות שינוי מהותי באורח חייהם ובתחומי העיסוק שלהם. בסיס הרעיון היה הקמת ישוב קהילתי בסמוך לקומפלקס תיירותי שיהיה מורכב ממספר רב של מיזמים אישיים. הבחירה להקים ישוב כזה דווקא בערבה נסמכה גם על הפוטנציאל הכלכלי של האזור וגם בזכות המענקים אותם מקצה משרד התיירות לעודד הקמת מייזמים תירותיים. לאחר שנבחר השטח בו יוקם הישוב, הוקמה אגודה שיתופית להתיישבות בצוקים בליווי הסוכנות היהודית והמועצה האיזורית הערבה התיכונה, וכיום שותפים בה כ-15 יזמים שבכוונתם לפתח תוכניות ליזמות עסקית מתוך הצורך לאפשר תעסוקה לתושבים. חברי הישוב בהווה ובעתיד יכולים לבחור את דרך חייהם ותעסוקתם ללא הגבלה, כך שמי שירצה יוכל לעבוד מחוץ ליישוב, ומי שמעוניין יהיה רשאי להקים מיזם תיירות במקום.