הכל ירוק כעת בחבל לכיש, וכתום, ואדום במידה, ולבן, וורוד, כאילו אל האביב זרק באקראיות חופנים של צבעים לפה ולשם.
חיפשנו סינגל עלום, שאריאל המקומי הכיר, והכל היה מכוסה בשמיכה אביבית של פרחים ועשב, למרות הכל הצלחנו לרכב ומדי פעם למצוא מעט סינגל, אבל למי אכפת כשהכל כל כך יפה. חבל ארץ עם פוטנציאל של עדולם, רק יותר פראי, אולי אפילו יותר יפה.
תודה לאריאל שארח אותנו (ישראל, איציק ויוסי) ולכל מי שדידה בעקבותיו ובעקבות השביל העלום. לא כולם נהנו באותה מידה. אני אהבתי.
(התמונות ספורות כי הייתי מרוכז ב'איך לא להתהפך..')