6 וחצי בבוקר ומאות רבות של מכוניות עם אלפי רוכבים מרחבי הארץ, רוכבי כביש, רוכבי שטח ורוכבי עמותת אתגרים מתקבצים ומגיעים וממלאים את רחבת החניה המיועדת לרוכבי מירוץ 'גלגלים של תקוה'.
המחזה מרגש וממחיש יותר מכל כמה רוכבי אופנים יש ברחבי הארץ, כמה אוהבי דרכים יש ב'חבורה' המיוחדת הזו שלך רוכבי האופנים.
סמוך לעמדת הכרטיסים אני פוגשת את פיני מאשקלון והמפגש מוליד חיבוקים, נישוקים והמון אהבה. ותמונות כמובן.
אני זוכה לפגוש ולהכיר את מני מרוכבי אשקלון, להגיד בוקר טוב לעופרי, להחליף כמה מילים עם מאירת עיניים ולצאת לדרך יחד עם רן, שמגיעה לו תודה ע נ ק י תתתתת על שהציל לי את היום כשבא לאסוף אותי מנהריה אחרי שהמצבר של הרכב שלי שבק חיים, ועם שי ויחד עם אלפי הרוכבים שהגיעו לקחת חלק באירוע המיוחד.
לאחר הסברים על המסלולים, איחולים וברכות ולאחר שהתבשרנו כי חה"כ מתן וילנאי ובוגי יעלון מכבדים אותנו בנוכחותם ויובילו את רוכבי השטח, בשעה 07:10 אנו מוזנקים לדרך.
רכיבת כביש קצרה והתפצלות של ה"נחיל" העצוםםםםםםםםם שנדמה היה שרואים בקושי את תחילתו אבל סופו אינו ידוע.
גברים, נשים וטף, משפחות ובודדים, צעירים ומבוגרים, כולם יחד, זה לצד זה, רכבנו בנופים המהממים של עמק יזרעאל שהצהיבו בשמש ובלטו על רקע הירוק של ה"נטיעות".
בדרך אני פוגשת את שמחה שלנו יחד עם חיים והלב שלי מתרחב, כי שמחה שלנו חוזר אט קט לשיגרה ובעוד זמן לא רב יוכל לשוב לרכוב גם איתנו [אני נפגשת איתו השבוע לתכנון תכניות...אבל שששש ... לא אמרתי כלום], הדרך יפהפיה והרכיבה זורמת, עד קצת לפני הסוף. ממש בק"מ האחרונים, בישורת האחרונה, קמה לה רוח נגדית שהקשתה על הרכיבה אבל לא שברה את רוחנו. באיטיות ובנחישות רכבנו מולה והצלחנו לחזור אל הכביש ולחבור אל הרוכבים שרכבו את מסלול הכביש ולרכוב עמם חזרה למתחם האירוע.
בדרך אני פוגשת את רמי, חיוכים ונפנופי ידיים ולצערי לא הצלחתי למצוא אותו בין הרבים במקום, אז רמי – שמחתי לראותך, אפילו ל 3 שניות, את ארז לא פגשתי – חבל.... רציתי להגיד שלום והנה אנו בסיום המסלול.