אחרי שבוע נטול רכיבה בגלל שפעת, ההצעה של ירון לרכב את הגמל האדום נשמעה מפתה . התמונה שעלתה לי בראש היתה של סינגל ארוך וזורם במגמת ירידה או כמו שכתבו בתפוז "מדובר באחד המסלולים הנעימים, החוויתיים והלא מתישים מערד למצדה".
בהתחלה הגיעו אנשי ה XC - אילן, ירון ואלחנן. אחריהם הגיעו סער וארז ואז הופיע רכב עם 3 מכונות מלחמה על הגג. כשארז (Fullface), ארזוז ובוגו לבשו את שריוני הצבי-צב וחבשו את קסדות ה fullface הבנתי שזה לא הולך להיות בית הבראה.
אולי זאת השפעת, אבל לטעמי קשה להגדיר מסלול שדורש רמת ריכוז גבוהה מאד לאורך רוב הרכיבה כמסלול לא מתיש, במיוחד כשהמשמעות של חוסר ריכוז היא סלטה לתוך הסלעים - ולרובנו היו רגעים של חוסר ריכוז :)
מה שבטוח , על ההגדרה של "מסלול חוויתי" אני לא מתווכח!