המשך תיאור הטיול ..............
אודי נתן הסברים לנוף הנצפה מפסגות הגבעות יש תצפית טובה לכיוון העיר נס ציונה והרי יהודה.
הרכס סובל מלחץ כבד של רכבי שטח התורמים להרס מואץ של שטחי הכורכר, ובתחומיו נמצאים גם שטחים ששימשו בעבר כמזבלה וברכות ביוב, ולא שוקמו עד היום.
ירדנו מהגבעות להפסקה ראשונה של בוקר בגן השעשועים אריאל הכין קפה משובח ליד הכיכר עם פסלו של הפסל אמיליו מוגילנר שלידו עשינו צילום קבוצתי.
המשכנו צפונה ומזרחה ניסינו להיכנס לשביל שהיה סגור ומסוגר והמשכנו מזרחה וצפונה דרך שכונת מליבו לאורך הטיילת שבגן הצלחנו לעבור לשדות וכאן איבדתי את הקבוצה אני פניתי מזרחה והם פנו מערבה לבסוף חברנו אליהם והמשכנו מערבה לאורך השדות החרושים.
חזרנו לפרדסים עם ריח הפריחה המשכר ממש נפלא רכבנו מערבה עד למושב בית חנן חצינו את כביש 42 והמשכנו מערבה לכיוון האחוזה בדרך עצרו החברים לראות את הפיקוסים.
המשכנו מערבה עד לשדה אדום אדום וזה לא "הבשר של מגה" כי אם פרגים מלוא השדה ,היינו כבר קרובים לגבעות הכורכר של אירוס הארגמן שני חלקי השמורה (על שתי הגבעות הסמוכות) מגודרים מבחוץ. בנקודת המגע בין שתי הגבעות ישנם שבילים צרים מסומנים בגדר נמוכה שבהם צעדנו רגלית עם האופנים , השביל שבגבעה הדרומית הינו מעגלי וקצר סביב הגבעה., בעוד השביל בגבעה הצפונית הינו קווי מתפתל. הנוף מסביב הינו מרשים - בייחוד בעונת החורף והאביב - נוף גבעות ירוק, שדות ופרדסים, במרחק הליכה קצר מהשמורה ניתן לנשום את ניחוח פרחי ההדר בחורף ולהנות ממראה העצים עמוסי תפוזים כתומים.
הגבעות מכוסות שיחים רבים של רותם המדבר, אספרג ארוך-עלים ושברק מצוי, כאשר בגבעה הדרומית נלווים להם צחנן מבאיש ופרטים בודדים של קידה שעירה ומתנן שעיר, ומינים נלווים כגון עכנאי שרוע, דרדר הקורים וגיבסנית ערבית.
צומח האזור כולל מינים נדירים ובלעדיים לישראל, ובכללם אירוס הארגמן שהיו אלו שרידיו האחרונים לעונה זו, שום תל אביב.
בין הגיאופיטים, נוסף למינים הנדירים שצויינו לעיל, בולטים חצב מצוי, שום ארדל, ושום קצר. מהצומח העשבוני ראויים לציון פשתנית יפו ותורמוס א"י. בנוסף לצמחי הבר האופייניים, חדר לשמורה הגיאופיט הפולש חמציץ נטוי, המאיים על הצומח המקומי.
בגבעה הדרומית צומחים שני שיחים גדולים של שיזף מצוי, ואילו בגבעה הצפונית, בשולי השמורה, צומח עץ תות.
מערבית לשתי הגבעות, נמצא פרדס עזוב בו מתפשטת צמחייה טבעית ובין היתר רותם המדבר, אירוס הארגמן, פטל קדוש ולנטנה ססגונית שהיא פליטת תרבות.
רכבנו מערבה לגבעת חומרה השמורה נמצאת בצידו המערבי של כביש מס' 4311 (ראשון לציון-פלמחים) וממזרח לכביש החוף (תל אביב - אשדוד).
דרך עפר מסתעפת מהכביש לפסגת הגבעה הגבעה נשלטת בידי חברת רותם המדבר ושברק מצוי, אליהם נלווים לענה חד-זרעית, ומינים נוספים כמו אירוס הארגמן, צבעוני ההרים, כלנית מצויה שכברלא זכינו לראותם, נורית אסיה, חצב מצוי, שום תל אביב, שומרר בואסייה, אלקנת הצבעים ואחרים.
בתחומי הגבעה נמצא מבנה עזוב בית חווה בריטי בן שתי קומות הקשור כנראה לגידול ההדרים במקום, ולצידו בית קברות גדול מהתוקפה הכנענית התיכונה 2 (2000-1550 לפנה"ס) וכנענית מאוחרת 2 (1400-1300 לפנה"ס).ובקרבתו שרידי בוסתן - שיחי צבר, רימונים, תאנים, הדרים ועץ שקמה.
בשנים האחרונות נערך מיזם קהילתי לשימור הגבעה, ע"י תלמידי בית הספר גן רווה.
עשינו פה הפסקה נוספת קפה מהביל של אריאל עוגות נהדרות של יעלי ושל תמי ואפילו לימונצ'לו מצוין של עמית שכולנו מאחלים החלמה מהירה.
ירדנו מהגבעה דרומה חצינו את הכביש ודרומה עד לדבית מזרחה בכיוון חזרה לעיינות בדרך שדה פרגים יפה ובכלל כל הדרך רצופה בליל של צבעים ירוק אדום צהוב קסם לעיניים וריח טוב של פריחה.
וחזרה לכביש 42 ולעיינות הפריסה המשובחת נערכה מתחת לחלונות משרדי המועצה האזורית גן רווה מאיר הנעים לנו במנגינות הגיטרה והחברים אכלו מכל טוב.
תודה לעלי על הליווי והמאסף המסור ,תודה לכל החבורה הנהדרת על עוד יום שלישי קצר אומנם אך משובח.
תודה מיוחדת לחזוש על הטרמפ.