בשעה מאד מוקדמת בבוקרו של ערב חג השבועות נפגשנו ליד קיבוץ נגבה בחניון של אנדרטת תום ותומר כ30 רוכבות ורוכבים למרות שהגענו לפני שעת היציאה שנקבעה כבר ראינו כוח חלוץ בפיקודו של הנשיא שועט במסלול.
עמית שחזר אלינו אחרי החלמה ארוכה ריכז את הפליטים שהגיעו באיחור לחניה ולאחר התארגנות והגעת האחרונים יצאנו לדרך .
אנדרטת תום ותומר
במקום גן אקולוגי של צמחי ארץ ישראל המנציח את 73 חללי אסון המסוקים וקרוי על שם שניים: מהם תומר קידר ותום כיתאין. הגעה עם כל רכב ממזרח בכביש סלול ומשולט שאינו מופיע כאן במפה. לאחר תום המלחמה והקמת מדינת ישראל, שימש האיזור לחציבת סלעים ואבני כורכר. במקום התקיימה במשך מספר שנים מחצבה אשר ניתן לראות את שרידיה עד היום בסמוך לאתר הזכרון. הרעיון להקים גן בוטני ייחודי הועלה באמצע שנות השמונים על ידי יואב קידר, תושב הקיבוץ נגבה, זאת לאחר שהאתר היה שומם למדי. יואב החל בעבודות הבנייה ויצר גן בוטני קטנטן אך מרשים.
רכבנו בדרך קיצור ישירות למשלט עיבדיס כדי לחבור לכוח החלוץ.
כאן בעיבדיס עמית נתן הסברים.
במאי 1948 כחלק מהפלישה המצרית התיישבו המצרים במשלט עבדיס והחלו להפגיז מכאן את נגבה ולסכן את הנוסעים בדרך מנגבה צפונה. ב6-7.7 תקפו המצרים שבגבעה את כוחות צה,ל שנסעו על הציר היוצא מנגבה ועל כן ב8.7 יצאה פלוגה א' של גדוד 53 של גבעתי וב2:00 בלילה כבשה את הצד הצפוני של המשלט. הלוחמים המצרים נסו על נפשם ועם שחר הסתבר במקום משלט בצורת חי"ת ובו כמויות גדולות של נשק ותחמושת. המצרים החלו להפגיז את הגבעה מכיוון בית עפא שמדרום מזרח ומספר חיילים מצרים שנותרו בגבעה התבצרו בעמדותיהם, מה שהפך את המצב לקרב מעמדה לעמדה.
המשכנו בירידה מזרחה הכפר עיבדיס
במקום הוקמה בתחילת התקופה הצלבנית חווה ולאחר נטישת הלבנים את הארץ בסוף המאה ה12 הפכו אותה אריסיה לכפרון שגדל לכדי 4500 תושבים בתש"ח שהמשיך להיות בבעלות המסדר ההוספיטלרי. במאי 1948 כחלק מהפלישה המצרית התיישבו המצרים במשלט עבדיס שממערב לכפר
המשכנו דרומה ,פנצר בדרך לראובן
ממשיכים לחניון גבעתי פה חיכה כח החלוץ והיתה הפסקה רשמית של בוקר
אריאל הכין קפה וישראל וכורח חילקו תה.
חניון גבעתי, הנמצא בצד הצפוני של מצודת יואב, מציע מתקני פיקניק ומשחקים, בקצהו שילוט המפנה לשביל הכפר ביער קוממיות, שביל טבעתי של כ-4 ק"מ, המשך תיאור למטה ..