מראש מעלה עקרבים לנחל צין ונחל חצרה
לאחר,טיול הכנה ותכנון קפדני, יצאנו שוב לצין.
התכנסנו רוכבת אחת ויחידה 9 רוכבים בראש מעלה עקרבים במזג אויר נוח, אחלה יום ( בדיוק לפי התכנית ) לאחר לוגיסטיקות של הקפצת רכבים, מסדר קפדני לא פחות תחת עיניו וידיו של מור מכונאי האופניים שלנו .
סבב היכרות +לעיסת זוג בננות לכל רוכב, מספר מילים על משך היום, היסטוריה קצרה על מעלה העקרבים וגיאולוגיה על רגל אחת.
ירדנו את מעלה העקרבים במהירות מדהימה כשאנו מייצרים רוח פנים של 50-60 קמ"ש , ברוגם צפיר התקלפנו מבגדינו העודפים והחלנו את מסענו בנחל צין.
את נחל צין יש לחצות מספר פעמים במימיו המטונפים, אותם "תורמים" לנו מפעלי הפוספטים (מפעלי אורון) שבמעלה הנחל אשר מזהמים את מי התהום ומי המעיינות אשר במורד הנחל, הצומח ששרד הוא זה אשר הצליח להסתגל למינרלים ולחומצות הזורמות בו , האופניים פחות.
בהמשך זינבנו בשיירת ג'יפים אשר האטה אותנו ואף נתקעה באחת מחציות הנחל .
בגבי צין וגבי שייש עצרנו לתה + הדרכה נוספת ואחריה ההעליה, עליה "עבה וארוכה" לפתחו של המכתש הקטן, ולשם שינוי, אחרי העליה הזו הייתה גם ירידה כזו .
היה זה יום קיץ אמיתי, היה כף לראות שיש גם מטיילים אחרים, מי ברגל, מי בג'יפ ומי בטרקטורון.
בסוף הנחל "ירדנו לכביש" לרכיבה של 7 -ק"מ לשם פריסה וארוחה מסכמת, רכיבה ששברה אותנו מנטאלית אך חיזקה את תפיסתנו שיש להישאר לרכוב בשטח, ושרכיבת כביש , זה שטח אחר.
סה"כ 41 ק"מ, ברמת קושי קשה + טכני בינוני.
אחלה חבר'ה ותודה,
לידידי ישי, שבלעדיו קשה ל"הרים" דברים.
למור מחנות האופניים "גלגלים" שנתן גיבוי כמכונאי ובליווי ב-4X4.
לסיגל, המאספת על האומץ.
לסטיב על ההקפצות והבננות ושאנס אותנו, ל"רדת לכביש".
חזרנו כמו שחוזרים מהמדבר, עייפים....ומרוצים....