בקיבוץ מגידו מתכנסים 31 רוכבים ורוכבות לרכיבת שישי.

טעימה של מישור ואז החל הטיפוס.
וטיפוס זו הגדרה בִּזְעִיר אַנְפִּין [יענו, קטן על הטיפוס/ understatment :-)]
השיא היה העליה לגבעה 400, עליה ארוכה, טכנית וקשה מאין כמוה. אפילו ברגל לא היה פשוט [כן כן, את רובה עשיתי ברגל.... YEAP] אבל האבטיח הקר שחיכה היה עונג והירידה הארוכה עד לקיבוץ פיצתה על כל הקושי.

הסיום בפריסה מהודרת שהכינו לנו מארחינו בני הקיבוץ, על שפת הבריכה ובסיכומו של יום - 26 ק"מ טובים ו 530 מ' טיפוס מצטבר בחברה משובחת והתודה לכל מי שידו היתה בארגון וההוצאה לפועל של היום הזה.

מרוב פינוקים שכחתי שהיתה גם רכיבה בנופים מדהימים.
רב תודות למארגנים, ולבנות קיבוץ מגידו ובעיקר לסיגל.