המשך תיאור הטיול ....
נאלצנו לחצות את אחד מיובליו העמוקים של נחל דליה וזו כבר הייתה אופרציה רצינית של לחלוץ נעליים להפשיל מכנסיים וכו'
המים היו קפואים והופ עברנו ,עצרנו לשים נעלים חזרה והמשכנו ,בדרך חלפנו על עוד מס' יובלים אבל די בקלות.
אחרי עוד ק"מ עברנו ליד עין חג באזור ישנן מס' מערות קבורה אותן לא ראינו.
פנינו שוב מזרחה אחרי פחות מק"מ עוד מעבר של נחל דליה ולאחריו עברנו מתחת לכביש 6 גשר עצום וגדול , מיד אחרי הגשר היה לי פאנצ'ר בעייתי ,החברה מקדימה המשיכו עד לקיבוץ אנחנו נשארנו ,חתך קטן בצמיג הטיובלס ,צביקה ואריאל סייעו בפתרון התקלה ותולעת אימתנית הוחדרה לנבכי החור ובהצלחה הצמיג נופח וחזור לגודלו הטבעי והמשכנו ברכיבה והגענו אחרי עליה קשה לקיבוץ רמות מנשה
היישוב הוקם בשנת 1948 כמשלט במהלך מלחמת העצמאות. תהליך העלייה לקרקע היה הדרגתי, שכן תחילה ישב הקיבוץ על משלט סמוך ורק כעבור זמן עבר למקומו הנוכחי.
מייסדי הקיבוץ היו חברי השומר הצעיר מפולין - יוצאי השואה ומשארית הפליטה. שהגיעו לארץ ישראל ב-1946. ב1948 אומץ השם רמות מנשה. באותה שנה הצטרפו עוד שתי קבוצות.
בשנת 1950 התאחד קיבוץ רמות מנשה עם עולים מיוצאי אורוגוואי וצ'ילה. מאז ועד היום הקיבוץ גדל הודות הצטרפותם לחברות של בודדים ושל משפחות מישראל ומחו"ל (ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, ועוד). בעקבות תהליך ההפרטה שהחל לפני כמה שנים, גרים בקיבוץ גם שוכרי דירות. הקיבוץ הקים לידו שכונת הרחבה קהילתית ובה 138 משפחות של תושבים שאינם חברי הקיבוץ.
חצינו את הקיבוץ וירדנו דרומה עד עין מחוללים שקיבל את שמו מפסטיבלי המחולות שהתקיימו באמפי של קיבוץ דליה שהוא מעיין שנובע כל השנה בערוצו של נחל שלף אותו חצינו בהצלחה ופנינו מזרחה לכיוון כביש 672 המחבר את צומת אליקים עם ישובי רמות מנשה אחרי 3 ק"מ של עליה מתונה לאורך נחל שלף דך עוברים נקודות חמד בהן לא עצרנו של בריכות שכשוך ,בריכות האקליפטוס ועין דמומית שנעים להשתכשך בהן בעיקר בחודשי הקיץ.
הגענו לכביש וברכיבה מהירה דרומה של 3 ק"מ חלפנו עפ"נ קיבוץ דליה שאחריו ירידה ועליה שוב עד לפניה לדרך הלבנה שאין יפה ממנה בתקופה זו של השנה שדות החיטה הוואדיות הירוקים והקיבוצים דליה ורמות מנשה וכל אזור יער דליה ממש כמו ציור.
2 ק"מ בירידה מהירה מערבה עד לפניה שמאלה ודרומה עוד כ 700 מ' והגענו לעין סוקר מעין מסודר (שולחן, כסאות, דשא, ובריכת אגירה, ועצי צפצפה ) אורגן על ידי בוגרי המכינה במעגן מיכאל של מוקי בצר בעזרת הגד"ש של קיבוץ דליה, המים נהדרים אך ספיקתו צנועה. בריכה בעומק שמספיק לשכשך את הרגליים. מאמצע הקיץ המעיין יבש.
כאן עשינו הפסקה של ממש אריאל התחיל להכין את הקפה בל כוסות לא היה בנמצא מה עושים ..
פנחס רוכב חזרה לשנורר קצת כוסות מהחיילים שנחו בצומת
וחוזר עם השלל בינתיים תמי מחלקת עוגיות פישקו פיצוחים והכל טוב.
עמית מקריא את הפואמה השבועית על הנשיא שנסע להפגש עם האפיפיור ועוד.
אחרי הפסקה של ממש מתחילים לרכוב ולספקטור יש פנצ'ר ,ממתינים עד לתיקונו ויורדים כ 2 ק"מ עד לנחל תנינים ופונים מערבה ורוכבים ק"מ וחצי במקביל אליו עד למעבר מתחת לגשר של כביש 6
אחרי 2 ק"מ מגיעים למושב עמיקם היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים יוצאי סין ועל ידי יוצאי צפון אפריקה ויהודים סינים שנמלטו מהמהפכה הבולשביקית לחבל מנצ'וריה. היישוב הוקם בעזרת תנועת חירות בית"ר, שדאגה להביא את העולים מסין ולהקים את המושב. משפחות נוספות הגיעו גם ממזרח אירופה וצפון אפריקה. בשנת 1956 קלט המושב משפחות יוצאי פולין שהגיעו אחרי מלחמת העולם השנייה. בתקופה הראשונה להקמת היישוב גרו הילדים והנשים בשולי פארק ז'בוטינסקי שליד בנימינה. החיים במושב היו קשים מאד. הסוכנות היהודית היא זו שתרמה להקמת המושב. משפחות רבות מהמקימים גרות עד היום במושב.
חלק מהמשפחות עוסקות בחקלאות הכוללת מטעים של אפרסקים, שזיפים, נקטרינות, שסק ועוד. כיום מונה המושב כ-145 משפחות. המושב ידוע בשל המרחבים הפתוחים המרהיבים ביופיים שמושכים מטיילים רבים אליהם ובבעלי החיים הרבים שקיימים שם ואלה שמגיעים אליו בתקופות שונות של השנה, כמו הבז האדום שמגיע מארצות הקור אל עמיקם. בתחומי המושב מעיינות רבים.
חצינו שוב את נחל תנינים ופנינו מערבה ורכבנו במקביל לו , אחרי ק"מ וקצת עולים צפונה בינות לנגמש"ם חוצים את הכביש ומתחילים בטיפוס של כ 4 ק"מ עם הפסקת בוטנים שמאיר חילק ואז עוד טיפוס אחד קשה ואחריו ירידה בתוך היער של שמורת אלונה ולאחריו פניה מערבה וירידה בשולי הר חורשן
שמורת הר חורשן שמורה יפה המשתרעת על גבול של 1,500 דונם במערב רמת מנשה, השמורה בנויה על גבעות בהם המסלע השולט הוא קרטוני, מה שמעניק לאזור נוף גבעות מעוגלות בעלות שיפועים מתונים. השמורה עשירה בצומח וחורש סבוך המשתרע הרבה מעבר לגבולות השמורה. בצומח האופייני לאזור ניתן למצוא שילוב של שני מיני אלון, אלון מצוי ואלון תבור. כמו גם עצי אלה לסוגיו ליבנה רפואי, חרוב, אשחר, קטלב מצוי ועוד. בחורש בעיקר בשעות הערב והלילה ניתן להבחין בלהקות חזירי בר. רשת מפותחת של שבילי מטיילים בעיקר שבילי אופניים פרושה באזור. מקום יפה לטיולי משפחות ללימוד טבע נוף סביבה ואהבת ארץ ישראל.
הקפנו את הר חורשן עם כיוון השעון וכבר רואים את בת שלמה היפה מציצה בין הכרמים והמטעים.
מגיעים שוב לשלט של פארק אלונה חוצים את נחל דליה ומתחילים טיפוס אחרון לחניה בבת שלמה לנקודת תחילת המסלול.חצי מהחבורה פרשו הביתה.
הסיום היה עם חבורה מצומצמת אך איכותית של כ 9 אנשים בקפה גרג שקניון מול זיכרון היה מצוין.
תודות גדולה לספקטור שהוביל ביד רמה מצוין ואריאל שהיה במאסף .
תודה לכל החבורה הנהדרת על עוד יום שלישי שהיה באמת מצוין.
תודה מיוחדת לצביקה ואריאל שנלחמו בהצלחה בפנצ'ר שהיה לי.