לאחר ההפסקה הארוכה המשכנו על הכביש חלפני עפ"נ קיבוץ רשפים עברנו ליד הישוב שלפים שהוא ישוב /שכונה מעורב של חילוניים ודתיים. שלפים" היא מילת חיבור של שלוחות ורשפים. שכונת ההרחבה המיוחדת, בונה קהילה של דתיים וחילונים על כל רוחב הסקאלה של ההגדרות. הגרעין הקשה של מייסדי הקבוצה כבר הולך כעשור שנים, בתקווה להקים ״שוב מעורב שייתן תשובה ופתרון להרבה משפחות שמחפשות עולם המחבר בין דתיים לחילונים.
נכנסנו לקיבוץ שלוחות - פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה. היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן הקיבוץ נוסד ב 1948‏ במהלך מלחמת העצמאות, והוא הקיבוץ הראשון שהוקם לאחר קום המדינה. ,בתחילה היה בשיתוך עם קיבוץ רשפים הסמוך ,כלכלת קיבוץ שלוחות נשענת על כמה מפעלים חקלאיים, טכנולוגיים ותיירותיים:
יצאנו מהקיבוץ על שביל מדרכה מסודר כ 1.5 ק"מ ופנינו מזרחה לכיוון צומת שלוחות חצינו את הכביש ואחרי כמה מאות מטרים צומת עין הנציב ופנינו מזרחה ליד קיבוץ עין הנציב חצינו את הכביש בין מטעי הזיתים ירדנו מזרחה דרך מעלה הנציב חלפנו ליד מה שאמור להיות המפלים הלבנים. הנמצאים בסמוך לצינור השחור ומגיעים אל מתחת לעץ האשל הענק, אל מפלונים מקסימים ושוצפים בחוזקה היוצרים בריכת שכשוך נפלאה. המפלים זורמים רק כאשר יש מספיק מים בעינות עמל/מגדל - במקום צל, נדנדה מאולתרת. אנחנו לא ראינו את כל זה ,המשכנו דרך ירידה טכנית די תלולה שבראשה ראינו נוף מקסים של עמק הירדן ,למטה חיכינו לאחרונים המשכנו על השביל עד לחציית הכביש ,חלפנו עפ"נ אתר הנצחה והמשכנו מזרחה מימין שדה יפה מלא קוביות מספוא המחכות לאיסוף .
פנינו צפונה אזור מלא קנה סוף המעידים על מים פנינו שמאלה והגענו אחרי ירידה קצרה לעין צמד בריכת מים בקוטר של כ-20 מ' עם מים צלולים שיוצאים בשצף קצף מתוך צינור המגיע מעין צמד שנמצא כ300מ' מערבה. לידינו עצי אקליפטוס המעניקים צל. המים קרים ודגיגים ממזרים מטפלים לנו ברגליים.
אחרי התרעננות זו המשכנו מזרחה ודרומה אחרי כ1 ק"מ עד ליד לאבוקה לזכר מקימי קיבוץ אבוקה בין השנים 1941_1952 ע"י תנועת גורדוניה. פסל סביבתי, טרקטור ולוח זיכרון מזכוכית שהוקם ליד שובך תנשומות 34 על ידי ילדי אבוקה בספטמבר 2011 ועוצב על ידי יואב שרל.
המשכנו ברכיבה עברנו אזור שלם שעבר שריפה רצינית רק לאחרונה ,עוד כק"מ אחד עד לבריכת אבוקה שם המים קצת עכורים והקרקע בוצית מעט ,אך נעימים לשחיה והתרעננות יעלי הפליאה בשחית הדולפין ועמי הצטרף אליה.
המשכנו דרומה כ 5 ק"מ באמצע תפסה אותנו האזעקה של תרגיל העורף הארצי ,עברנו דרך שמורת עין סהרון
בשמורה, בתל סהרון (נ"ג 238-) ובקרבתו, נמצא ריכוז עצי שיזף מצוי ואשל הירדן, עליהם מטפס הטפיל הרנוג השיטים. זו אחת הנקודות הצפוניות ביותר בעולם בהן גדל מין זה, שפריחתו מושכת צופיות רבות.
בין העצים גדלה צמחיית באשה, ובכללה חלמיות וסירפד הכדורים. על מנת למנוע שריפות בשמורה, גודרה השמורה והובאו אליה חמורים המלחכים את העשבייה.
בתחום השמורה נובע עין שייח' מוחמד, סביבו גדלה צמחיית גדות סבוכה, הכוללת בין היתר עצי תמר, שיחי מלוח קיפח ועשבי קנה מצוי ועבקנה שכיח. המעיין מזין פלג זורם - נחל סהרון (ואדי שייח' מוחמד) המתנקז לעבר הירדן. במי הפלג צומח קרנן טבוע וכן נמצאים כאן מספר מיני דגים כגון שפמנון מצוי, אמנון מצוי, אמנון הגליל ואמנונית יוסף.
בנובמבר 2002 הוקמה בשמורה תחנת מחקר של מרכז הצפרות הבינלאומי בעמקים, הכוללת תחנת טיבוע ציפורים ושני מסתורי צפרות.
נכנסנו למטעי הדקלים עד לעין נווה מרים מעיין לזכרה של מרים רוז . את המעין בנה נכדה , אבנר רוז ז״ל בן קיבוץ טירת צבי, שנהרג בתאונת דרכים ביוני 2013 . זולה מוצלת יפה ונעימה שבה. ליד השולחנות מדרגות עץ ורמפה עם כורסא מעץ המעיין עם מים נקיים וטובים לרחצה עם שרידי רפסודה קטנה שגזעי דקלים היו משמשים לה כמצופים.
רחצנו פה המים נעימים נקיים וטובים ,יעקב איבד את משקפי השמש שלו
עין נזם - חונזיר - שדה אליהו המשכנו צפונה ומזרחה כ 2 ק"מ עד לעין נזם חונזייר מעיין נחמד שתושבי המקום פיתחו ובו מזח קטן, ממנו ניתן לקפוץ למים. גובהם עד שני מטרים, בבריכה ענקית שאורכה עשרות מטרים(!). מעין מצויין. כאן אבי קפץ למים ישר שכח שמשקפי הראיה על ראשו והם עכשיו צללו למים העכורים צוות אמודאים התגייס למשימת הצלת המשקפיים כל המאמצים כשלו ולא הושבה האבידה לבעליה.
המים בבריכה היו נעימים וטובים לרחצה ומאד נהנו פה.
אחרי התרעננות זו נשאר לנו להמשיך צפונה לתוך קיבוץ הדתי שדה אליהו הדוגל בגידולים אורגניים ושומר על צביון הקיבוץ של פעם ,במרכז היישוב ניצבת אבן מיל שנמצאה ליד אולם הספורט, שהייתה אבן המיל החמישית בדרך מבית שאן (סקיתופוליס) לשכם (ניאפוליס) ושהוצבה בשנת 213 לספירה.
משה בחר להראות לנו את חורשת הפיקוס הבנגלי בשדה אליהו יש חורשה שלמה ובה כעשרה פיקוסים בנגליים.
אין הרבה עצי פיקוס בנגלי בארץ, אפשר לספור אותם בקלות, וכאשר נתקלים בהם אי אפשר שלא לגנוח מהתפעלות. הם ענקיים, רחבי נוף ומטילים צל רחב. הייחוד וסימן הזיהוי הברור ביותר של הפיקוס הבנגלי הם שורשי האוויר. העצים האלה מפתחים שורשים שצונחים ומשתלשלים מן הענפים אל האדמה. לאחר כמה שנים הם מתעבים ומתחפרים בקרקע. כך נוצרים סביב העצים הגדולים והוותיקים מעין גזעים נוספים, עמודים, עשרות מהם, דקים ועבים, עקומים וישרים, שיוצרים מראה מיוחד במינו של "קתדרלה". היושב תחת העץ זוכה למראה שמזכיר אולם גדול, מרחב פרטי ומוגן, בדרך כלל אפלולי וקצת צונן, שונה מאוד מן הסביבה, שמשנה את התחושה ומותיר רושם גדול.
הבניינים לא מפריעים להם והמראה מעניק אושר שמרחיב את הלב. קשה לספור כמה עצים יש כאן. בגלל שורשי האוויר העצים מחוברים לכיפה ענקית וירוקה. עצים אלה הם כנראה "צאצאיו" של הפיקוס הגדול ממקווה ישראל. אחד מתלמידי בית הספר שחזר לקיבוץ הביא אתו את הנצר הראשון וממנו התפתחה החורשה המרשימה הזאת.
ואכן פה עשינו מס' צילומים קבוצתיים מרשימים חזרנו למרכז הקיבוץ ,העמסנו את האופניים על האוטובוס האוטובוס העביר אותנו לעין הנציב
עין יהודה - עין הנציב - המשכנו ישר לטבילה האחרונה להיום בבריכה הטבעית המדהימה של עין הנציב /עין יהודה מעיין מדהים מתאים לרחצה, בכניסה לקיבוץ שמאלה בפנייה השנייה ומיד תראו בצד שמאל. מים צלולים שקופים, עמוקים (יש מקפצה), בריכה גדולה תמיד מלא מטיילים, חבל לקפיצה למים, מיזרונים שאנשי הקיבוץ שמו על המים על מנת להינות מהם, ספסל והמון צל מסביב לבריכה ,אבל המון זבובים ויש הרבה לכלוך לא מומלץ לבוא מהכניסה המזרחית אלא מכיוון מגרש החניה ,לאחר רחצה הגונה חזרנו לאוטובוס ,אחריו הפריסה המצוינת בגינה של עין הנציב סביב השולחנות הונחו המאכלים והשתייה הכל היה מצוין לקינוח העוגיות של חזי וסלט הפירות של יעלי הכל נהדר וטעים.
לסיכום היה יום טיול מעולה בחוץ הייתה טמפרטורה סבירה של 30 מעלות כמעט ולא הרגשנו אותה בזכות הרחצה במעיינות המרעננים.
תודה לטרגן שיזם את הטיול ,תודה גדולה למשה שהוביל לאריאל שהיה במאסף.
ולכל החבורה הנהדרת על עוד יום שלישי רטוב שבאמת כולו טוב.

תודה יורם , הינו במקומות שרק עכשין אני יודע על קיומם

יופי של גלריה ליופי של קבוצה