מאחר וחלק מגרעין הקבוצה מטייל השבוע באופניים ברחבי פרובנס התכנסנו לנו 12 רוכבות ורוכבים בחניה של אורט בנימינה ,שמעון הגיע ברכבת ונסע מהתחנה מבנימינה לנקודת היציאה.
לאחר התארגנות די קצרה יצאנו לדרך מזרחה חצינו את הכביש 652 לזכרון יעקב פנינו צפון מזרח אחרי כ ק"מ אחד עברנו ליד מחצבה עתיקה מתוארכת לתקופה הרומית-ביזנטית. גובה המצוק מקס' 10 מ'. רוחב המחצבה עשרות מ'.
המשכנו בשביל המטפס שעובר בתוך יער חן משמאלינו על הרכס שכונת נוה שרת של זכרון יעקב
אחרי עוד 4 ק"מ במגמת עליה הגענו לשטח מישורי שבסמוך לו חירבת טאטא
על ראשה השטוח של הגבעה פזורים שרידי חורבת טאטא
כדרך חורבות רבות בכרמל ובשוליו, היתה גם זו כנראה, חווה חקלאית מן התקופה הרומית או הביזנטית. במקום נמצאים שרידי גדרות, שרידי בית-בד, גת חצובה, מערה חפורה ומעוצבת כדרך מערות המגורים בכפרים העתיקים ועוד כהנה וכהנה שברי מבנים פזורים בחורבה זו.
מסביב צל של שבעה אלוני תבור ענקיים ועץ אלה ארצישראלית אחת, הצומחים בעיגול של רקדנים בשולי החורבה.
בנקודה זו רחלי החליטה שזה מספיק בשבילה וחזרה בטרמפ שהגיע בדמותו של טנדר עם כלב זאב מאחור.
לאחר המתנה לאחרונים החילונו לרדת בשביל הירוק לכיוון הר חורשן רכבנו כ 4 ק"מ בדרך נוף הר חורשן שם יפה חורשן. כשהאנגלים, שעל-אף היותם "כובשים" ושליט זר גילו רגישות לא קטנה לנושאי נוף וטבע, הכריזו על גוש היערות העצום שבין זכרון-יעקב ורמות-מנשה כ"שמורת טבע", עדיין ההר הזה נקרא טַ'הְרַת אֶלְהַטַרִי. כלומר - הגבעות שנראות כמו גב של חזירת בר...
ב- 1970 הכריזה גם מדינת ישראל על המקום כשמורת טבע וקראה לו חורשן. בגלל החֳרשים כמובן.
הר חורשן הוא שם של אחת הגבעות הנמוכות, שמדרום לכביש 70 זכרון-יעקב ליקנעם. הגבעות האלה, שגובהן הממוצע הוא כ- 150 מ' בסך הכל, מכוסות ביער מדהים בצפיפותו, אך שלא כמרבית החרשים הים-תיכוניים, שצפיפותם היא סבך קוצני ובלתי עביר של אלון מצוי ומלוויו, הרי שפה נפגש אכן הסוג הצפוף של החורש עם הסוג הפתוח והמרווח של יער אלוני התבור, שהוא מאוורר, עציו עומדים בשלכת וזו מגוונת את הירוק הים-תיכוני בכתום בסתיו, בירוק בהיר ורך ובאדום באביב, והכל בסגנון אירופי.
המשך תיאור הטיול למטה