נפגשנו חמישה רוכבים בכניסה לקיבוץ דורות, הבנו מהר מאוד שלא ניתן לרכב בסינגלים, עקב הגשמים שירדו במשך השבוע, האזור כולי בוצי. הקפטן אחליט לנסועה לבארי, הגענו לבארי ויצאנו לכיוון הסינגלים, כבר בסינגל הראשון היבנו שגם פה הבוץ חוגג, לכן החלתנו לרכב בשבילים רחבים סביב בארי.
אחרי הגשמים של דצמבר, וינואר, השטחים מתכסים כולו ירוק, עשב וכלניות אדומות, עם פרחים שונים.
יצאנו כולנו יחד לפדל בשבילים רחבים כפיים, שבילים זורמים, עם ירידות מתונות ועליות מתונות, ללא סלעים וללא דרופים, בתקופה זו שיש מרחבים אינסופיים של ירוק עם נקודות אדומות (כלניות), זה המקום להגיע אליו - כיף לא רגיל.
האזור מאופיין בקרקע חולית נטולת סלעים מה שמבטיח רכיבה נינוחההרוכב לתצפיות יפות גם לכיוון הרי חברון וגם לכיוון השפלה, ובעונה ניתן לחזות במרבדי פריחה מרהיבים, הכלניות היו בשיא הפריחה - מרבדים רבים לאורך כל הרכיבה.
חזרנו כולנו מאושרים לאחר 28 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 205 מטר גובה,
ברכיבה של שעתיים, ושתי דקות נטו בלבד.
הייתה רכיבת שבת מאוד מיוחדת, רכבנו באזורים, ובמקומות חדשים, שכיף תמיד להכיר ולהעשיר את הידע באתרים היסטוריים של מורשת ישראל, כגון יד אנזק, ובארות יצחק כפי שנראתה 1947.
איזה כיף לפגוש את החברים ולרכב יחד סביב תצפיות הנופים הנהדרים, שרק מוסיפה מוטיבציה לרכב מה שיותר, עניין ועתיקות, במזג האוויר קרירי בשעות הבוקר המוקדמות, שהלך והתחמם בהדרגה.
תודה לחבורתה, ותודה רונן שפירא על הארגון וההובלה, תודה למוטי כוהן שסייע גם בהובלה, וגם צילם, החסרים........חסרתם לשלמות הכיף.
מצ"ב לינק לגלריה:
המשך שבוע טוב לכולם,
פיירו