בקר של יום אביב. הגשם האחרון הבהיר את האוויר רואים שקוף. נפגש עם בונה בחנייה המאולתרת ליד תחנת הדלק של מסילת ציון. הכנות הכרחיות - גלגל קדמי, קסדה, כפפות ויוצאים לדרך. מדלגים לדרך דיפנבייקר. מי זה דיפנבייקר? מעטים יודעים. פוגשים קבוצה של רוכבים שבאה ממזרח הם בסוף הדרך ואנו בתחילתה. דיפנבייקר הם מנחשים הוא איזה גרמני, ככה הצליל של השם נשמע להם. אז זהו שלא.
" ראש ממשלת קנדה לשעבר, ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל, אשר נחלץ באותה שנה לעזרת מדינת ישראל כאשר תבע, יזם ודחף חקיקה בפרלמנט הקנדי שתתנגד באופן מפורש להחלטת האומות המאוחדות שהשוותה את הציונות לגזענות, ההחלטה עברה פה אחד וקנדה התנגדה להחלטה במליאת האו"ם." מתוך ויקיפדיה (חוסך להקליד:).
מטפסים על דרך הכורכר הלבנה. ירוק משני הצדדים, הרחק למטה מתפתל כביש 1, וממעל שמים כחולים מתובלים בעננים לבנים. שרשת המשלטים מלווה אותנו, עדות למאמץ האנושי הכביר שהתחולל כאן. מאמצי הטיפוס שלנו בטלים בשישים, בעצם בהרבה יותר. מרחוק מתחילה לבצבצץ תחנת הדלק של נווה-אילן ושם אלוויס עם הגיטרה על הגב, לידו נעשה הפסקת טעינת אנרגיה.
ממשיכים, חוצים ת כביש 1 ויורדים בשביל תלול לדרך נוף צפונית. קצת עליות, אבל הפיצוי מגיע בירידות, ובחלק מהדרך מסלול לונה-פארק, כמו בבארי אבל כאן הרי ירושלים. אחלה רכיבה נהנתי מאוד לרכב עם בונה. ולסיום כשעוברים במסלול הזה אני תמיד זוכר:
יום אביב יבוא, רקפות תפרחנה
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, באב-אל וואד.
נ.ב. תמונות עלו מהסוף להתחלה (עוד פעם)