רבבה – יישוב קהילתי דתי-תורני במרכז השומרון. שמו של היישוב על פי הפסוק: "וַיְבָרֲכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו..." [בראשית כד], היישוב נמצא בנחלת שבא אפרים ושמו "רבבה" מתאים גם לפסוק: "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" [דברים לג]. ראשיתו של היישוב היא ברכישת קרקעות פרטיות באזור הכפר כיפל חארת' שבוצע על ידי "הקרן לגאולת קרקע" בשנת 1983. האדמות נרכשו ונרשמו כדין בטאבו. ב10 ביוני 1984 נתקבלה החלטה על ידי ממשלת ישראל על הקמת יישוב בשם "אלישמע" בתחןם קרקעות חרס. בשנת 1990 בהחלטת ממשלה חדשה שונה שם היישוב ל"רבבה". היישוב הוקם על ידי ארגון "אמנה" ו"הקרן לגאולת קרקע" בעידודם של ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ושר הביטחון משה ארנס. . העלייה לקרקע התקיימה בתאריך ג' באייר התשנ"א. באותו זמן ביקר בישראל מזכיר המדינה האמריקני ג'יימס בייקר, והקמת ההתנחלות נתפסה כהתרסה נגדו. למעשה היישוב רבבה היה היישוב הרשמי האחרון שהוקם ביו"ש במשך 21 שנים, עד להחלטת הממשלה בשנת 2012 שאישרה את ההכרה בברוכין, רחלים וסנסנה.

נחל קנה - נחל קנה - זהו אחד הנחלים הגדולים בנחלי מערב השומרון. ראשיתו של הנחל בקרבת הכפר " עקרבה" שליד היישוב "איתמר" והוא נשפך לירקון דרומית לעיר הוד השרון. שמן של הנחל מספר יהושע, שם מוזכר הנחל כגבול בין נחלות השבטים אפרים ומנשה, ככתוב:"...מתפוח ילך הגבול ימה, נחל קנה, והיו תצאתיו, הימה; זאת, נחלת מטה בני-אפרים למשפחתם..." [יהושע ט"ז]. "...למנשה, היתה ארץ תפוח; ותפול אל-גבול מנשה, לבני אפרים. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל, ערים אלה לאפרים, בתוך, ערי מנשה; וגבול מנשה מצפון לנחל, ויהי תצאתיו הימה..."[יהושע י"ז]. שמו ההיסטורי של הנחל השתמר במדויק בשמו הערבי של קטע מסוים בנחל – "ואדי קנא". אזור זה, למרגלות יקיר וקרני שומרון, שופע מעיינות קטנים המקיימים צמחיית מים וחקלאות, והוכרז שכמורת טבע. רק בקטע זה של הנחל ישנה זרימת מים כל השנה. במשך שנים נחשב הנחל לנחל נקי. בשנים האחרונות משפחות פלשתינאיות החלו להתיישב על גדות הנחל, לבנות בתי אבן, לטעת כרמי זיתים לזהם את הנחל והסביבה. בשנת 2010 חרב הנחל כאשר אותם משפחות פלשתינאיות היטו את מימי הנחל להשקיית אדמותיהם וכתוצאה מכך נפגעו כל חיי האורגניזמים שחיו בנחל. בשנת 2011 הרס צה"ל את תעלת ההטיה והמים חזרו לזרום באפיק הנחל. בסוף שנת 2011 נצפו דגי אמנון בחלק התחתון של הנחל מה שמעיד על שיפור באיכות המים של הנחל.

קראווא בני חאסן – כפר פלסטינאי כ-30 ק"מ משכם. הכפר נקרא גם "קראווא א-תחתא [התחתונה] כדי להבדילו מ "קראווא בני זיד שמכונה גם בשם "קראווא אל-פוקא [העליונה]. כל האזור הזה יש המשייכים אותו ל"קרותים" מי היו אלה אותם קרותי? מקור מעניין במשנה, מנחות ח', ו' נאמר: "ומניין מביאים את היין (לבית המקדש)? קרותים והטולים אלפא ליין שנייה להן בית רימה ובית לבן בהר ובכפר סגנה בקעה כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאים". בבקעה ". כלומר, היין שהובא לבית המקדש היה היין המובחר ביותר, והמשנה מציינת במפורש שהיין לבית המקדש הובא מחבל ארץ זה. מקום הראשון לכך הוא הקרותים והטולים. קרותים מזוהה עם שני כפרים הסמוכים לברקן - קרוות בני חסן (קרווה א-תחתא) וקרוות בני זיד (קרווה אל-פוקה). בסמוך לאותם כפרים בתוך פארק תעשיה ברקן נתגלתה אחת ממערכת הגתות העתיקות, הגדולות, היפות והמרשימות שאנו מכירים בארץ. בין שני הכפרים האלה ניתן למצוא מגדלי יין רבים ששימשו לאכסון היין, כל זה מראה על מערכות גדולות מאוד של גידול גפני יין וכן תעשיית יין ענפה ומשובחת ביותר מה שמכונה "אלפא יין".

איזה יופי