חבל תענך - בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן, איראן, טורקיה ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים. בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - אביטל; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'

ניר יפה – מושב בחבל תענכים השייך למועצה אזורית גלבוע. המושב הוקם בשנת 1965 על ידי עולים מתוניסיה. מייסדיו אורגנו לעלייה עוד בתוניסיה ופסחו על שלב המעברות. שמו של היישוב נלקח מספר ירמיהו: "...נירו לכם ניר ואל תזרעו לכם קוצים". המילה יפה לקוחה משמו של מרקוס יפה שהיה נדבן יהודי מדרום אמריקה.

גדיש - מושב בחבל תענך שהוקם על ידי עולים ממרוקו במטרה ליישב את חבל תענך. שם היישוב סמלי, מעולם החקלאות, גדיש הוא ערימת תבואה.

אומן - מרכז אומן עלה על הקרקע בשנת 1958. במקום מתגוררת קהילה מיוחדת במינה המשלבת בין חילונים ודתיים. תושבי מרכז אומן מקיימים אורח חיים ליבראלי ופתוח תוך כדי כבוד הדדי וסולידאריות חברתית. לקראת סוף שנת 2012, הוחלט במנהל מקרקעי ישראל לחזק את יישובי תענך ובראשם את מרכז אומן (ושכנו, גדיש). במסגרת תוכניות החיזוק, הוחלט על הרחבת מרכז אומן מבחינת קליטה וקבלה של משפחות צעירות.

מוקיבלה - כפר ערבי ישראלי באזור הצפון בין חבל תענך לג'נין השייך למועצה אזורית הגלבוע. המקום יושב לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי תושבים מהכפר ברוקין שבשומרון. בהמשך ננטש הכפר, אך ההתיישבות בו חודשה בשנת 1918 - השנה הרשמית לעלייה לקרקע של הכפר. הכפר נקרא על שם השייח' מוקאבל, שקברו נמצא במקום. בכפר ישנם תושבים מוסלמים ותושבים נוצריים וכמו כן יש ביישוב כנסייה.

תל יזרעאל – האזכור הראשון של העיר במקרא מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והיא נכללה בתחומו של שבט יששכר: "ליששכר יצא הגורל הרביעי....ויהי גבולם יזרעאלה..." [יהושע י"ט.
יזרעאל הקדומה נבנתה על שלוחה סלעית של הרי הגלבוע וחלשה על עמק יזרעאל במקום הצר ביותר שבו. היישוב ניצב בין מגידו לבית שאן בצומת דרכים חשוב שבו נפגשה דרך הים, שקישרה בין מצרים למסופוטמיה, עם דרך האבות, שעלתה מיזרעאל לשומרון ולירושלים. נוסף למקומה האסטרטגי נהנתה יזרעאל גם מקרקעות פוריים וממעיין יציב הנובע למרגלותיה. בתקופת המקרא הייתה יזרעאל אחת מערי ממלכת ישראל. עמרי, מלך ישראל, שמלך בשנים 871-878 לפנה"ס, אמנם בנה את בירתו בשומרון (סבסטיה), אבל גם יזרעאל מילאה תפקיד חשוב בחיי הממלכה. לאחאב, בנו של עמרי, היה היכל ביזרעאל: "...כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שומרון" (מלכים א, כא, א). יזרעאל הייתה נקודה אסטרטגית בעלת חשיבות מרכזית לצבא הישראלי, בעיקר בתקופות שבהן נאלץ להילחם בארמים או באשורים, שבאו ממזרח ואכן בראש תל יזרעאל התגלו שרידי מתחם מתקופת הברזל (התקופה הישראלית הקדומה). בחפירות שנערכו בשנים 1996-1990 בניהולם של הארכיאולוגים פרופ' דוד אוסישקין וג'ון ווּדְהֶד נחשף מתחם ריבועי גדול מתקופת הברזל II (כנראה מאה 9 לפנה"ס) ובפינותיו שני מגדלים. כנראה היו שני מגדלים נוספים בפינות האחרות של המתחם. עוד התגלו שער בן ארבעה או שישה תאים, חומת סוגרים וחפיר משלושה כיוונים. ביזרעאל, על פי המסופר בתנ"ך, התחוללה מסכת האירועים שהובילה לקִצה של שושלת בית עמרי, כאשר הוא מרד ביהורם בן אחאב, הרגו ונעשה מלך ישראל (מלכים א, כא; מלכים ב, ט-יא). מקומה האסטרטגי הועיד ליזרעאל תפקידים מרכזיים בהיסטוריה של הארץ. ליד יזרעאל התחולל הקרב האחרון של שאול עם הפלישתים; אבסביוס, בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה), תיאר את יזרעאל כמקום בעל ערך אסטרטגי רב; אבירי המסדר הטמפלרי בנו במקום כנסייה ומצודה בשם לה פטיט גרין (בלשונם, ג'נין הקטנה); ובשנת 1187 תקף צבאו של צלאח א-דין את הצלבנים שביזרעאל וטבח בהם ללא רחם. בשנת 1260 נערך בין יזרעאל לעין חרוד אחד הקרבות המכריעים ביותר בהיסטוריה של הארץ, ובו עצרו הממלוכים בהנהגתו של בייברס את הצבא המונגולי. הקרב נודע בהיסטוריה בשם "קרב עין ג'אלות (עין גוליית, כיום מעיין חרוד), כנראה משום שקרב על שם דמותו של הענק הקדמון נשמע מסעיר יותר משמה של יזרעאל הנשכחת. גם במלחמת העצמאות נודע למקום, שבו שכן הכפר הערבי זרעין, ערך אסטרטגי רב.

....תמיד נחמד להיות אתכם.
טיול יפה,תודה.