מחולה – יישוב דתי שהוקם כהיאחזות נח"ל ב 6 בפברואר 1968 ואזרחה ב 13 בנובמבר 1969. מקור השם הוא כשם העיר המקראית, אבל על פי מספר ארכיאולוגים העיר המקראית "מחולה" הייתה ממוקמת בין היתר בשני תילים הסמוכים ליישוב: "תל אל חילו" ויש הגורסים שזה "תל אבו בוץ". השם מחולה נזכר במקורות מספר פעמים. בסיפור המלחמה של גדעון במדיינים, ככתוב: "...וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהֹוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל-הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד-בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת-אָבֵל מְחוֹלָה עַל-טַבָּת:" [שופטים ז]. תזכורת נוספת כאחת הערים בימי המלך שלמה, ככתוב: "...בַּעֲנָא בֶּן-אֲחִילוּד תַּעְנָךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל-בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר- אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמְעָם:" [מלכים א ד], ופעם שלישית שמוזכרת מחולה כעיר מוצאו של הנביא אלישע, ככתוב: "...וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ:" [מלכים א י"ט]. לאחר מלחמת ששת הימים החל במטכ"ל דיונים על הקמת היאחזויות נח"ל באזורים שנכבשו במלחמה. בסוף דצמבר 1967 לאחר איתור אדמות נפקדים שלא היו בשימוש, הוחלט בדיון אצל ראש הממשלה דאז לוי אשכול, בהשתתפות שר הביטחון, שר החקלאות ומנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, על הקמת היאחזות באזור הכפר ברדלה. ההחלטה יצאה להכנה בפיקוד הנח"ל מיד בתחילת ינואר אולם התעכבה למשך חודש כדי לאתר היקף מספיק של אדמות לקיום היאחזות. בני גרעין של בני עקיבא עלו למקום ב-6 בפברואר 1968 ובנות הגרעין הצטרפו אליהם ב-12 בפברואר 1968 והקימו היאחזות בשם נח"ל סוכות. ב-14 בדצמבר 1968 חגגו בני הגרעין את העלייה לקרקע במסיבה פנימית, יום זה מצוין על ידי בני עקיבא כיום העלייה על הקרקע. הקמת ההיאחזות בוצעה בלא פרסום, וללא קיום טקס עליה על הקרקע פומבי. אפילו כותרת הדיון אצל ראש הממשלה לא ציינה שמדובר בהקמת היאחזות אלא רק ב"עיבוד קרקעות", זאת על מנת למנוע לחצים בתוך ישראל ומחוצה לה כנגד הקמת היאחזויות ביהודה ושומרון. באוגוסט 1968 כבר פורסם בעיתונות דבר הקמת ההיאחזות עם ציון שמה ומיקומה ובאוקטובר התקיים טקס העלייה על הקרקע בנוכחות אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי. באותה תקופה עברה ההיאחזות אל מקום הקבע שלה כ-2 קילומטר צפונית לנקודת ההיאחזות הראשונית. היאחזות הנח"ל אומצה על ידי קיבוצי בקעת בית שאן דתיים וחילוניים כאחד, אשר ביום האזרוח העניקו עוגה בצורת חומה ומגדל, כן על ידי מושב כפר הרא"ה. היאחזות הנח"ל אזרחה ב-13 בנובמבר 1969 בטקס צנוע. בהיעדר גרעין משפחות שיתיישב במקום, היא אזרחה על ידי קבוצה קטנה של בוגרי "גרעיני נחשון" א' ו-ב' של הנח"ל שקודם לכן איישו את ההיאחזות כחיילים. בצעדיו הראשונים הוא המשיך להתנהל כקיבוץ, בסוף שנת 1970 לאחר לפחות שני ניסיונות כושלים, נקדחה במקום באר שאפשרה את הרחבת החקלאות במקום. בשנת 1971 הצטרפה ליישוב קבוצה של בוגרי "גרעין גדיל", שאיישו את ההיאחזות בעת שהיא אזרחה. בשנת 1978 החליט המושב לבטל את השיתופיות ולהיות מושב עובדים. שליש מן המשפחות המשיכו להתנהל כמושב שיתופי, ובמושב התגוררו זה לצד זה חברי המושב השיתופי וחברי מושב העובדים. בתחילת 1984 עברו חברי המושב השיתופי ל"שדמות מחולה" ואזרחו אותה. בשנת 2001 הוקם בסמוך למחולה מאחז בשם גבעת סלעית, על שם סלעית שיטרית, בת מחולה שנהרגה בפיגוע חבלני שאירע סמוך ליישוב במהלך האינתיפאדה השנייה.

חמדת – יישוב דתי השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב הוקם לראשונה בשנת 1979 כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל יבוק". לאחר כשנה הוסב השם ל"חמדת". המקום הוחזק במשך מספר שנים על ידי גרעינים של מחנות העולים, השומר הצעיר והצופים. במשך כל התקופה התגוררו החיילים באוהלים, היות והסוכנות לא האמינה שניתן לאזרח את המקום והממשלה נתנה עדיפות להתנחלות בגב ההר. בשנת 1987 אוזרח המקום כטרום קיבוץ של התק"ם. קשיים גרמו לעזיבה והמקום חזר להיות היאחזות נח"ל. בשנת 1977 בעזרת ארגון "אמנה" הוקמה במקום מכינה קדם צבאית מה גרם למשפחות להצטרף למקום.

שמורות אום זוקא – משתרעת במורדות התלולים של מזרח השומרון היורדים לעבר הבקעה. באזור השמורה יש הפרשי גובה משמעותיים של 450 מ' בין גבולה המערבי של השמורה לגבולה המזרחי ברוחב שמגיע עד 3 ק"מ. הפרש גובה זה תורם להבדלים משמעותיים במגוון החי והצומח בחלקי השמורה השונים. הצומח באזור הוא צומח ערבתי (חברת צומח של אשחר א"י ואוג קוצני), עם מפגש של שתי חברות צומח נוספות (צומח ספר ים תיכוני - עירית גדולה, כתלה חריפה וגלונית מצויה, וחדירת צומח סודני - שיחי חלביב רותמי). חלק מערוצי האזור יצרו קניונים מרשימים (בפרט ואדי פיראן ונחל תלכיד - ואדי קעוד עידה), בהם גדל צומח מצוקים. בין המינים הבולטים כאן ניתן לפגוש את אירוס הגלבוע וצמרורת בואסייה (בן שיח ממשפחת הזיפניים, אנדמי למזרח השומרון ומדבר יהודה). כמו כן, יש באזור ריכוזי פריחה של מינים נוספים, ביניהם נורית אסיה, צבעוני ההרים, נרקיס מצוי ותורמוס ההרים. בחלקה הצפוני של השמורה נמצאים שרידי מחנה צבאי רומי, בח'רבת סווידה. השמורה אושרה בתאריך 20/10/1993, אולם לא הוכרזה עד היום מסיבות מדיניות.