הספינה ממעגן מיכאל - מדובר בספינת סוחר עתיקה שנתגלתה על ידי צוללן ממעגן מיכאל. הספינה נתגלתה במרחק של 75 מטר מקו החוף מול מעגן מיכאל ובעומק של 1.5-2 מטר. על פי הממצאים ובדיקות פחמן 14 הספינה תוארכה לסוף המאה ה- 5 לפנה"ס. אורכה של הספינה 13 מטר ורוחבה כ- 4 מטר. נמצאו כלי חרס, אבנים לוחות עץ. הספינה כלל את השדרית שהייתה בנויה מלוחות עץ, הבסיס של התורן, עוגן וממצאים נוספים. משקלה הכולל היה כ- 25 טונות שמחצית מזה היה משקל המטען אותו היא נשאה. מוצאה של הספינה אינו ידוע אבל משארים שהיא כנראה הפליגה ממערב תורכיה. החפירות נעשו על ידי המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה תחת פיקוחו של הארכיאולוג הימי אלישע לינדר. הספינה נבנתה בשיטת "הציפוי קודם" – קודם חוברו לוחות הציפוי של גוף הספינה באמצעות כפיסים ואטבים, ירכתי הספינה והחרטום חוברו על ידי תפירת הלוחות בחבלים זה לזה. לאחר מכן הותקנו חיזוקי הרוחב והצלעות שחוברו בעזרת מסמרי נחושת. השדרית נעשתה מקורת אחת של עץ אורן ירושלמי, לשדרית חוברו תת-שדרית שנבנתה מעץ אלון בשלושה חלקים. גם הרצפה קורות החרטום והירכתיים נבנו מעץ אלון ירושלים. שיטת בנייה שהייתה מקובלת באלף הראשונה והשנייה לפני הספירה. העוגן שנמצא בקרבת הספינה היה "עוגן בעל זרוע אחת" והיה עשוי גם הוא מעץ אלון. מוט העוגן היה מלא במינרל "גלנה". בעוגן נמצאו שרידי חבלים שהיו קשורים ללולאת הרמה. רוב חלקי הספינה נמצאו קבורים עמוק בתוך החול מה שיצר שכבת בידוד שמנעה ממי הים לפגוע בחלקי העץ והמתכת. הממצאים כללו גם כ-12.5 טון של אבנים וסלעים רובם צפחות כחולות, חלק היו אבני גיר. בנוסף למטען נמצאו כלים שונים ששימשו את צוות הספינה כגון: כלי נגר ארוזים בסל, חבלים בקוטרים שונים, רוב החבלים היו עשויים מצמח אגמון החוף. חלק מהחבלים נמצאו בקרבת הספינה, שני חבלים היו קשורים לעוגן הספינה. נמצאו גם 70 כלי חרס שונים אשר שימשו את צוות הספינה כולל כתריסר קנקני אגירה בעלי ידיות סל, סירי בישול, נרות, פכיות, ספלים זעירים, קופסאות עץ מגולפות אחת דמוית כינור השנייה דמויית עלה - כלים אלה שימשו כנראה לאחסון תמרוקים או תכשיטים. סמוך לבסיס התורן נמצאו גם שברי פיטס גדול. מקור הכלים זוהה על ידי החוקרים בקפריסין ובמזרח יוון. בנוסף, נמצאו גם שרידים אורגניים ענבים, זיתים ושעורים, סל קלוע וכן כמות גדולה של ענפי ריפוד שריפדו את רצפת הספינה מפני נזק מטען האבנים. אחת הבעיות בחפירת ממצאים שנמצאו מתחת לפני הים הוא הנזק הנגרם לממצא בהוצאתו מהים. ממצאים שנשתמרו אלפי שנים מתחת לחול המכוסה במים, ניזוקים בעת הוצאתם, עקב השינוי בתנאים הסביבתיים, וביחוד, בשל החשיפה לחמצן שבאויר הפתוח. בעת הוצאת הספינה על אביזריה היה העץ שממנו הורכב גוף הספינה רך ושביר ורווי במי ים. גוף הספינה פורק מתחת למים, חלקי העץ הועברו במנשאים מיוחדים למעבדה באוניברסיטת חיפה שם מוינו חלקי העץ השונים והוכנסו לאגנים ממולאים במי ברז במטרה לשטוף אותם ממלחים. לאחר מכן החל תהליך של החדרת החומר המשמר פוליאתילן גליקול, לתוך העץ במטרה להחליף את המים. בשיטה זו מתרחש תהליך החלפת המים בתאי העץ על ידי חלחול איטי של חומר השימור. לאחר החדרת כמות החומר המשמר הרצויה הוצאו הלוחות, נוגבו ושומרו במשך מספר שנים. ככל שחלק העץ היה גדול יותר זמן השימור היה ארוך היותר. תהליך השימור ארך שבע שנים והסתיים בשנת 1996. גילוי הספינה אפשר לחוקרים לחקור ולהבין טוב יותר את התפתחות תהליכי הבנייה של ספינות עתיקות. נמצא דמיון לספינות עתיקות אחרות כגון הספינה קירניה, ספינה יוונית מהמאה הרביעית לפנה"ס שנמצאה בצפון קפריסין. לצורך הצגת הספינה בפני הציבור, נבנה במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה חדר מיוחד בתוך המוזיאון המותאם להצגת הספינה. הרכבת הספינה מחדש נעשתה על ידי צוות בינלאומי שהגיע לארץ להרכיב את הספינה. באמצע חודש אפריל 2014 החלה בניית רפליקה של הספינה בבית הספר לקציני ים עכו, במבנה שהעמידה הנהלת בית הספר לרשות האוניברסיטה. בראש הפרויקט עמדו פרופסור יעקב כהנוב מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי והחוג לציויליזציות באוניברסיטת חיפה ואבנר הילמן מרשות העתיקות. במלאכת הבנייה עסקו אנשי סגל האוניברסיטה, אנשי מקצוע, מתנדבים וסטודנטים. השותפים לבניה היו רשות העתיקות, בית הספר לקציני ים עכו, קרן קיימת לישראל ומספנות ישראל. גוף הספינה נבנה מעץ אורן קפריסאי, והחיבורים וחלקים אחדים נוספים מעץ אלון. עצי האורן נכרתו ביערות בצפון הגליל, ביער דלתון וביער בירייה, בתיאום עם קק"ל. הבנייה נעשתה תוך הקפדה על חומרי הגלם והמידות ושימוש בטכניקות דומות לאלו שבהן נבנתה הספינה המקורית. בניית הספינה הסתיימה בדצמבר 2016.

תודה רבה לאיתן ספיח על שיוף המידע ובניית המסלול.