בדיוק לפני שש שנים,אפריל 2011, טיול מים אל ים בגרופי, טיול שחלמתי עליו מיום שעליתי על אופניים(12 שנים בערך),אבל זה לא הקלסי,הקליל,עליו אפילו לא חלמתי,דרך נחל ציפורי 80+ ו800+, אבל ספקטור רשום ואם הוא יכול,גם אני יכול(ולא משנה מה היה בדרך). עם רוכבי אורנית וזקן כמוני, לא היה שום סכוי, אבל גילה סימון המליצה וכשהיא ממליצה, כל הדלתות פתוחות והיה נהדר, הרגשתי מצוין ולא מהאחרונים, יותר קרוב לראשונים, קפיצה של לפחות 3 מדרגות. היום אחרי שש שנים, דודי זליגמן מזמין אותי שוב איתם, והפעם יותר ארוך ויותר גבוה והוא מזכיר לי את הלפני שש שנים(כאילו שצריכים להזכיר לי,כאילו שאני יכול לשכוח אותו),אבל הזכרתי לו שאני גם גדלתי בכמה שנים ומאד רציתי,אבל יותר מאד חששתי ופחדתי, וממש רגע לפני ואחרי שעודד בא אתי(ועליו אני באמת יכול לסמוך), והאוטובוס המלווה שאם יהיה כל כך קשה,אשבור את גאוותי המטופשת ואעלה עליו, אז רגע לפני אני ועודד מצטרפים. מה אגיד לכם היה מצויין, באמת נהדר, הרגשתי טוב כל הדרך. עוד מבחן שאני עדיין יכול(אבל זהו, לא צריך עוד אתגרים). את תכנית הטיול תראו בתמונה המצולמת, הכל מתוקתק ומסודר להפליא(אבל הבירות והיין נשכחו). ומאחר וקבלתי מדודי את מסלול הטיול והוא אצלי בטריילז, אז כהרגלי,יכולתי קצת להשתובב ולקראת הסיום בכלל נעלמתי והגעתי ראשון לדגניה. ואני לא דואג עוד שש שנים, דודי בטח ישכח את זה. מה עשינו? כל תכנות הניווט חלוקות, אני עם הגירסה של טריילז: 98 ק"מ ו 1240 מ גובה(גירסת הגובה הכי מחמירה). תודות וברכות: לכל רוכבי אורנית בכלל שהייתי אתם וכמובן שלדודי בפרט(לא היה יכול להיות יותר טוב). לרב גבירץ,הרב של בית חב"ד עמק יזרעאל בכפר גדעון ולרעייתו(אחותו של דודי)על האירוח היפה בביתם ועל השיעור הקצר בפרשת השבוע, יאריכו ימים ושנים בבריאות וטוב וימשיכו הרבה בפעלם הטוב. לעודד שהיה אתי כמובן, לאבישי על שרואים שהייתי שם(רדו קצת למטה ותראו את הגלריה שלו, שווה מאד וכדאי) ולאירוח הכפרי בדגניה ב' על המקלחות וארוחה הנהדרת(תארו לכם חדר האוכל של הקיבוץ עם ההכשר של הרבנות הכי טובה,רבנות עמק הירדן,אני חושב שזה הרב שלמה רוזנפלד, עליו אני בטח אסמוך). ושוב כל התודות והברכות לכולם ושבוע טוב וקיץ טוב.