אלי עד - על שמו של אלי כהן, איש שירות המודיעין הישראלי שהועלה לגרדום בסוריה בשנת 1965. בשנת 1999 הוסב השם מ"אלי–על" ל"אלי–עד". תחילה נקרא היישוב "אל על" כשם הכפר הערבי, לאחר מכן שונה השם ל"אלי על" וכיום נקרא "'אֵלִי עַד". המקום יושב בפברואר 1968 בתוך שבעה מבנים של מחנה צבאי סורי נטוש, המושב אל על, שהיה יישוב ראשון של תנועת המושבים ברמת הגולן. המושב סבל ממיעוט תושבים ובעיות חברתיות קשות. בסוף 1969 החליטה תנועת המושבים על פירוק המושב והקמתו מחדש, בתחילת 1970 נותרו במקום 11 מתיישבים שסירבו לעזוב את המקום, ועלה רעיון להקים במקום היאחזות נח"ל. במרץ 1970 קיבל המפרק מבית המשפט צו המורה למתיישבים במקום שלא להשתמש ברכוש המושב. בתחילת יוני 1970 הוקם במקום היאחזות נח"ל, את המקום החזיק גרעין דתי. לאחר זמן הוחלט לאזרח אותו בעולים חדשים, אולם בגלל מיעוט העולים המקום ננטש ונשמר על ידי חברת שמירה. במאי 1973 עלה למקום גרעין אליעד של הנח"ל שהחזיק את המקום בתנאי של"ת. קבוצת בוגרי דור ההמשך של מושב אליפלט נצלו את המקום כדי להפגין בדרישה שיתנו להם את המקום. בני אליפלט עלו למקום ב-15 ביולי, ובעקבות זאת בוטל טקס העלייה על הקרקע הרשמי של גרעין אליעד שנועד לאותו יום. לאחר מספר ימים הובטח לבני אליפלט שהם יקבלו מושב אחר שיוקם ברמת הגולן[14] והם פינו את המקום ועברו לפיק. בני אליפלט שבו ופלשו למקום בערב יום כיפור, ביולי 1974 שבו להתנחל במקום שכבר היה מאוכלס בכ-50 איש.

אבני איתן - מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. הגרעין המייסד עלה בשנת 1974 למחנה זמני בנוב הסמוכה. ב-1978 לאחר תום בנין ישוב הקבע עברו חברי היישוב ליישובם. בשנת 2006 קלט היישוב 16 משפחות בעיקר מהיישוב נצר חזני, לאחר תוכנית ההתנתקות. מייסדי המושב קראו שמו "אבנ"י אית"ן" ראשי תיבות שמותיהם של שבעה מחבריהם :
א - אבנר גבורין - קצין נחל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור בסיני
בנ - בני חנני - קצין נחל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור ברמת הגולן
י - יהודה אריה - קצין נחל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור ברמת הגולן

א - אילנה בולה
י - יונה סובר[
ת - תמר נחמה דרור - שלוש חברות גרעין אית"ן שנהרגו ממוקש בשדות רמת מגשימים בגולן
ן - נגר עשירה - חברת הקבוצה שנפטרה ממחלה קשה.

נוב - מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן. היישוב נקרא על שם העיר נוב (אין היא נוב המקראית), הנזכרת בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לצד "חספיה" (היא חספין), לעניין מצוות התלויות בארץ. השם השתמר ב"ח'רבת נאב" הסמוכה. סיפורו של המושב מתחיל בשנת תשל"ב בקבוצה של צעירים דתיים שחלמה להקים מושב עובדים בגולן. מכיוון שיישוב הקבע היה בשלבי בנייה, התגוררה קבוצת המייסדים בתקופה הראשונה בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, רמת מגשימים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויסו הגברים לצבא והנשים והילדים פונו למקום מבטחים. מיד עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ותחת הפגזות בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו מיד המשפחות הראשונות. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן אך מושב נוב המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.

חיספין – הוא יישוב דתי ברמת הגולן שהוקם בשנת 1978. היישוב מהווה מרכז חינוכי לגוש היישובים הדתי שבדרום רמת הגולן (חיספין, נוב, אבני איתן, רמת מגשימים) שנקרא גוש חיספין. שמו של היישוב ניתן לו על שמה של חספיה יישוב יהודי שהתקיים בימי בית שני שרידיו נמצאים בקרבת מקום. בשנת 1973 התיישב במקום גרעין נח"ל תעשייתי, והיישוב נקרא "כפר גנ"ת" (ראשי תיבות של גרעין נח"ל תעשייתי), אך בהמשך הוסב שם היישוב ל"מרכז חיספית", ומאוחר יותר - חיספין. מקור השם - על שם יישוב יהודי מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בשם חספיה, שהשתמר בשם הכפר הערבי "ח'ספין" ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים. היישוב "חספיה" נזכר כאחת העיירות היהודיות בתחום סוסיתא בכתובת רחוב ובתלמוד לעניין מצוות התלויות בארץ.

רמת מגשימים – מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. בצמוד ליישוב ממזרח שוכנת החורבה הארכאולוגית ח'ספין, אתרה של העיר התלמודית חספיה. המושב הוא המזרחי ביותר ביישובי דרום הגולן, וממזרח לו נמצאות העיירות הסוריות נווא וג'אסם, מקומן של ערי הבשן התלמודיות נווה וגשמי. רמת מגשימים הוא מראשוני היישובים הישראלים בגולן, והראשון מבין היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן הגרעין שהקים את היישוב - כ-20 יוצאי נח"ל מגרעין המגשימים של התנועה הדתית - ציונית בני עקיבא, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר פיק. לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש בצמוד למקומו הנוכחי של היישוב ובקיץ 1972 עבר היישוב למיקומו הנוכחי. 11 באוגוסט 1970, בשעות אחר הצהריים, יצא מרמת מגשימים אל השדות ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר ועזריה גינסברג, ואיתם שלוש בנות גרעין 'איתן' של הצופים הדתיים: עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם אך רק למחרת בבוקר התברר כי הג'יפ בו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה שהטמינו מחבלים מזרחית למושב, וכל נוסעיו נהרגו. על שמן של הבנות שנהרגו נקרא בית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" - אילנה בולה, תמר דרור, יונה סובר. בתחום היישוב הוקמה בשנת 1973 ישיבת הסדר (ישיבת הגולן), שמאוחר יותר עברה ליישוב הסמוך חיספין. במהלך מלחמת יום הכיפורים פונה היישוב, נכבש על ידי הצבא הסורי ונהרס בעקבות קרב שריון שהתנהל בו. חברת המושב, אסתר (אסי) בן דוד, נהרגה במהלך הפגזה ארטילרית ב- 11 בפברואר 1974. בתאריך 20 בנובמבר 1975 חדרה לישיבה חוליית מחבלים סורית. שלושת חברי החוליה רצחו תלמיד ושני אורחים ופצעו שני תלמידים, והצליחו להימלט ללא פגע.

נחל אל על - הוא הנחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן. החלק הקניוני של הנחל, בין המושבים אליעד ואבני איתן, הוגדר כשמורת טבע "אלי על". חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית: ואדי דופילה (נחל ההרדופים) וחלקו התחתון ואדי א-שבאב (נחל הנערים). בחלקו המזרחי הרדוד, נתפסים מימיו של נחל אל על במאגר בני ישראל בסמוך לחיספין, מגדולי מאגרי המים בגולן. הנחל עובר בשמורה בערוץ עמוק ויוצר במהלכו כמה מפלי מים, ביניהם "המפל הלבן" [על שם הנביעה מבין סלעי הגיר] ו"המפל השחור" [על שם הנביעה מבין סלעי הבזלת], וכמה בריכות. נחל אל על מתלכד יחד עם ואדי סמך ויוצר את נחל סמך הנשפך לכנרת. אמת מים שאורכה 25 קילומטרים הוליכה בעבר את מי הנחל לעיר סוסיתא בתקופה ההלניסטית.