שתי אופציות קבלתי משמעון(פעם אדום),קצרה ונמוכה וארוכה וגבוהה. עודד בחר בקצרה ואז נספיק גם לסבב במים שבמעינות,אבל עודד לא בא, אז אני נתן ואבי כהן(תכירו)החלטנו על הארוכה והגבוהה. מחנים את האוטו בתחנת הרכבת בעפולה(פחות משעה נסיעה,אז עדיף על שעות ברכבת), בלפוריה, שינוי קטן במסלול ועם שביל יזרעאל, עליו היינו בשלישי שעבר, מהר מאד חזרה למסלול. אחוזת ברק, דברת, לצד 65 עד לכניסה לנחל תבור ואתו ממש עד הירדן(עד הגדר). לפני הכניסה לגזית נתתי להם שוב את האפשרות לקצרה והנמוכה,אבל הם בהחלטם, ארוך וגבוה. שוב סטיה קטנה מהמסלול, ימינה לגשר הרכבת הישן ולחלקת וסקה(למה הוא דלג על זה), אבי מיהר לשטוף עצמו בברז המים מהחבית, אז המים ממש מסריחיםולאורך כמה קמ עד שהריח התנדף,שמרנו מרחק ממנו. קצת לאורך הירדן(הגדר)ומערבה אל מקשות האבטיחים. מתברר שאבי אף פעם לא היה במעיינות שבעמק, ממש לא יאמן, ואז החלטתי לנסות לקצר ולהספיק גם סבב קצר במעיינות, אבל כרגיל נסיונות שלי לקצר תמיד עולה לנו בארוך, סביב עצמנו בין מקשות האבטיחים, שם כולם בקשו שנתכבד באבטיח, אבל כמה אבטיח יכולים שלושה לאכול, בכוח גמרנו אחד(איפה הם משווקים אותם, כזה דבר במרכולים אצלנו לא מוצאים). אבי כבר תשוש,ואז חותכים ל 90 ולצידו, הכי מהר שאפשר וכמובן שהוא מוותר על המעיינות(הבטחתי לו)ובכוחותיו האחרונים מגיעים לרכבת(ממש מוקדם). חזרה לעפולה והביתה. מילה אחת על הטיול הזה: נתן אומר שזה הטיול הכי טוב שהוא עשה, אני כמובן שמסכים אתו. ואבי...שוב הרגת אותי... תודות וברכות לנתן ואבי(כשהוא יתאושש ומזא טוב אקח אותו על הקצר והנמוך ולמים).