בית הקברות של נהלל - בו טמונים מייסדי מושב נהלל, ובהם שמואל ודבורה דיין, הוריו של משה דיין ושל אחיו זוריק, שנהרג במלחמת העצמאות. לא הרחק מקברו של משה דיין, שנטמן סמוך למורד "הרחוב" הראשי של בית הקברות, נחים מנוחת עולמים אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי שנספה במעבורת החלל קולומביה, ובנו אסף, שנספה בתאונת מטוס. כאן קבורה גם חנה מייזלס, אישה חלוצה מזן מיוחד, שהקימה את חוות העלמות בכנרת ואת בית הספר החקלאי לבנות בנהלל.

תמרת - יישוב קהילתי בשיפולי הגליל התחתון. היישוב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק יזרעאל והיה הראשון מבין 7 יישובים קהילתיים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה. הוא ממוקם בתוך הגן הלאומי "שמרון". תמרת נוסדה בשנת 1981 ביוזמת המתיישבים, בני העמק והסביבה, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני התיישבות ממרץ 1980. קודם לכן, בין השנים 1947–1954 שהו במקום זה אנשי קיבוץ תימורים אשר עקרו מאוחר יותר לדרום הארץ. מכאן נגזר שמו הנוכחי של היישוב, כאשר "תמרתא" (ו"כפר תמרתה") היה שמו של יישוב יהודי מימי התלמוד באזור.

רמת דוד - קיבוץ בצפון-מערב עמק יזרעאל הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל ומשתייך לתנועה הקיבוצית. קרוי על שם דייוויד לויד ג'ורג', שבעת כהונתו כראש ממשלת בריטניה ניתנה הצהרת בלפור. רמת דוד נוסדה על ידי קבוצת "שרונה", שהתיישבה ב-1926 ליד עין בֵּידָה (כיום עין סיפן) שמדרום לנהלל וממערב למקום הקיבוץ כיום. עם התיישבותה שינתה הקבוצה את שמה ל"עיינות", על שם המעיינות הסמוכים. בסוף אותה שנה התיישבה סמוך לעיינות גם קבוצת השרון. קרקעות הגבעה שעליה שוכן הקיבוץ כיום נרכשו מידי משפחת סורסוק הלבנונית עוד בשנת 1921, אולם האריסים הערבים שישבו בהן סירבו לעזוב, ולכן לא התאפשרה העברתן למוסדות המיישבים היהודיים. לאחר משא ומתן שנמשך שנים אחדות, עלו אנשי קיבוצי הסביבה על הקרקע במחרשות ב-1931, ובכך אילצו את הממשל המנדטורי להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. עוד לפני ההתיישבות על הגבעה, במרץ 1931, התקיים טקס בנוכחות חיים ויצמן ונציגי יהדות אנגליה, בו נקרא היישוב רמת דוד. במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו, אך ניהלו כל אחת חיי קהילה ומשק נפרדים. עם זאת, גן הילדים ועדר הצאן היו משותפים. ב-1953 התחברה קבוצת השרון, עד אז חברת חבר הקבוצות, עם אנשי מפא"י שפרשו מקיבוץ גבת הסמוך בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, והקימה עימם את קיבוץ יפעת. ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה, ושמה הוסב לשם המקום.

מעלול - היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הגליל התחתון, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. הכפר היה מאוכלס ברובו באוכלוסייה נוצרית. על פי סקר ארכאולוגי שבוצע באזור, התקיים יישוב באתר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בקרבת היישוב הקדום נמצאה "כתובת שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך. יש הסוברים שבתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום היישוב היהודי מהלול, אשר זוהה על ידי חז"ל עם היישוב המקראי נַהֲלָל שבנחלת שבט זבולון: "ונהלל - מהלול, ושמרון - סימונייה". היישוב המקראי "נהלל" נזכר בתנ"ך פעמיים, וזיהוי זה של חז"ל הביא לבחירת שמו של המושב נהלל הסמוך. בתחילת המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק, שישבה בביירות ותושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. בשנת 1931 רכשה חברת הכשרת היישוב את מרבית הקרקעות מידי המשפחה. במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני שנתקל בהתנגדות עזה. בתי הכפר נהרסו. לאחר הריסתו עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות. כיום חלקים מהכפר מצויים בשטחים סגורים שמחזיק צה"ל וחלק מהכפר משמש כיער קק"ל הקרוי יער כפר החורש. כיום נותרו באתר שתי כנסיות שאחת מהן שופצה בשנת 2010 ומופעלת על ידי צאצאי בני הכפר. כמו כן נותרו בשטח שרידי מסגד, בתי הקברות המוסלמי והנוצרי, בארות מים ובתי מגורים.

תל סיפן - זוהי חורבת סיפן (תל אל-בידא). בחורבה התגלו שרידי יישובים עתיקים. הקדום שבהם נוסד בתקופה הכנענית התיכונה (2000–1500 לפני הספירה). שרידים נוספים מיוחסים לתקופה הישראלית הקדומה ולימי הביניים. בראש הגבעה נראית עמדה בנויה בטון. הבריטים בנו כאן עמדת נ"מ (נגד מטוסים) במלחמת העולם השנייה, מן הסתם להגן על בסיס חיל האוויר שלהם ברמת דוד. למרגלותיה המערביים של הגבעה נובע עין סיפן (עין בידא) – קבוצת מעיינות שופעים שמימיהם נתפסים כיום ונשאבים. משוכות פטל וצבר ועצי בוסתן מציינים את מקום הנביעה. המעיינות האלה קשורים בתולדות קיבוץ רמת דוד. בשנת 1926 התיישבה בגבעה קבוצת "שרונה". שפיעת המעיינות גמרה לכך שחברי הקבוצה שינו את שמה לעיינות. לא חלפו כמה חודשים וקבוצה נוספת, "שרון" שמה, התיישבה גם היא סמוך למים. בשנת 1931 עברו שתי הקבוצות למקום שבו שוכן כיום קיבוץ רמת דוד. שתי הקבוצות התנהלו בנפרד. בשנת 1953, ימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, התחברו בני קבוצת השרון עם פורשי קיבוץ גבת וייסדו את קיבוץ יפעת. קק"ל הקדישה את הגבעה לזכרו של עודד ליברמן (ליבנה), שנולד בנהלל בשנת 1925. בגיל 18 ספג עודד מכה חזקה מקת רובהו של שומר בבסיס הבריטי. הוא לא התאושש מפציעה זו ונפטר כשנה אחר כך. אביו של עודד, הסופר צבי ליברמן (ליבנה), כתב בשנת 1932 את הספר "עודד הנודד", ספר הרפתקאות לבני הנעורים. הספר עובד באותה שנה לסרט ראינוע, שנחשב לסרט העברי העלילתי הראשון. בראש הגבעה, ליד העמדה הבריטית, מספר שלט את סיפורו של "עודד הנודד".

תל שימרון - שמרון הייתה עיר חשובה עוד בתקופה הכנענית. מכתב ממלך שמרון שנכתב במאה ה-14 לפני הספירה התגלה בארכיון המצרי החשוב של תל אל-עמארנה, בירתו של המלך המצרי אח'נתון (1364–1347 לפני הספירה). המלך ניסה להתחמק מתשלום מיסים בטענה שאבותיו לא היו חייבים לעשות כן. השם "שמרון" נזכר במקרא שלוש פעמים. מלך שמרון הכנעני הצטרף ליוזמתו של יבין מלך חצור ויצא למלחמה יחד עם מלכי כנען האחרים נגד יהושע בן נון (יהושע יא, א). יהושע ניצח ושמרון עברה לנחלת שבט זבולון. פסגתו של תל שמרון היא רק האקרופוליס (העיר העליונה) של היישובים הקדומים, שרוב שטחם השתרע ממערב לפסגה. החוקרים טוענים ששמו האמיתי של היישוב שהתקיים כאן היה שמעון. אכן, העיירה ששכנה כאן בתקופות המשנה והתלמוד נקראה סימוניה, שם שנגזר משמעון. סופר המקרא, מטעמיו שלו, כינה את המקום שמרון ובשם זה ידוע המקום גם כיום. בשנת 1867 התיישבו טמפלרים מגרמניה בתל שמרון, אך נטשו את המקום לאחר זמן קצר, בשל מחלת המלריה. בשנת 1921 התיישבו ממזרח לתל ראשוני נהלל, עד שעברו למקום הקבע שלהם. במבנה הבטון הקטן שבראש התל, שנבנה בשנת 1935, ישבה "קבוצת שמרון" – דור שני למייסדי נהלל. בשנת 1938 עלתה הקבוצה מכאן לחניתה, שנוסדה במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על אדמת קק"ל.
כדי ליהנות מהנוף באמת צריך לנוע קצת במרחבי התל, לנקודות תצפית חשופות. הנוף מגלה את המרחבים של עמק יזרעאל באזור נהלל, קמצוץ מהרי נצרת, והעיירה מגדל העמק, גבעות טבעון והכרמל.