שישי בבוקר בלטרון וסביבתה 16.6.2017

פרטים

נפתח ב: 16/06/2017
סוג: טיול בארץ
 99 תמונות
 3 תגובות
 1090 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
יצאנו להתבונן דרך הגלגלים, את סיפורה ומורשת של הארץ על פני ציר הזמן הארוך במיוחד, מימי בית ראשון, דרך ימי המנדט הבריטי, ומלחמת העצמאות ועד ימינו בהווה. אתרי המורשת פזורים ברחבי הארץ ומציגים את הדברים הייחודים ביותר, שאי אפשר לראות במקום אחר, אלא כאשר יוצאים לחיק הטבה, יום שישי 6:20 בבוקר, נפגשנו חמישה רוכבים, ויצנו לרכב בהרי ירושלים: באנו כולנו יחד, כולנו כאחד, אם חיוך גדול נפגשנו בלטרון, ויצאנו לדווש בשבילים הרחבים, כאשר מנזר לטרון נראה באופק כמו פיסה קטנה של אירופה. אלא ששרידי המוצב הירדני הסמוך מזכירים את הקרבות הקשים שהתנהלו כאן בתש"ח, ואת המציאות העגומה המחברת יהודים וערבים על חלקת הארץ הקטנה הזו. זו היא גם דרך, והזדמנות נהדרת להבין את האירועים שעיצבו את הקמת מדינת ישראל, את הקשיים שבדרך, את המאבק נגד תנאי השטח והיעדר המים, נגד האיומים מבפנים ומבחוץ, והקרבות הקשים. השנה מציינים 50 שנים לאיחוד ירושלים – פתיחת אתרי המורשת ללא עלות נותנת אפשרות להכיר סיפוריהם של גיבורים וגיבורות ששרדו בנו והצליחו, וגם אפשרות להוקיר את אלה שהעזו ונפלו בקרב. סיפור הדרך יצאנו מלטרון רעבים לעליות, חלפנו בסביבת המנזר לטרון עד לנווה שלום, טיפסנו עד מצפה אשתאול , שביער אשתאול, דהרנו קטע משביל בורמה, המשכנו עד מצפה צורעה, דהרנו ליקב מוני, המשכנו הפעם לישוב תל שחר, ובתחנת הדלק ממול הפסקה, מנוחה, ורענון – החזרה לחניון לטרון הייתה משולבת ברכיבת שטח, וקטע כביש בשוליים רחבים. חזרנו מאושרים יחד, מרכיבה מאתגרת, נופים עד אין סוף, עליות שלא נגמרות, ירידות מטריפות, "חבורה נהדרת" , בהובלתו של הקפטן רונן שפירה. לסיום מנת חלקנו 35 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 440 מטר גובה. ברכיבה של שלוש שעות ועשרים דקות עם המתנות והפסקת רענון תודה על החברותה ועל עוד רכיבה מהנה כולנו ביחד. החסרים...חסרתם לשלמות הכיף, שבוע טוב לכולם, נתראה בשבילים. מצ"ב לינק לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 16/06/2017 14:12:16

שישי בבוקר בלטרון וסביבתה 16.6.2017

לטרון
"בכל ההיסטוריה הצבאית לא נוצרה עוד יחידה צבאית שרוחב חזית לחימתה לא היה אפילו רוחב של כביש, ומידת רוחב זו היא שקבעה את גורלה של המדינה" בני מרשק, קצין התרבות החטיבתי, על הגדוד החמישי – גדוד "שער הגיא" (חטיבת הראל). הכוונה היא, כמובן, לכביש לירושלים. להשקפה זו היה שותף גם בן גוריון שאמר: "יש ירושלים ללא מדינה, אך אין מדינה ללא ירושלים"; לכן, למרות הלחץ הרב שהיה בכול החזיתות, בייחוד בדרום, לא הרפה והמשיך להשקיע מאמצים וכוחות בניסיונות לשחרר את ירושלים ואת הדרך אליה.
כל המבצעים הגדולים במרחב ירושלים: "בן נון", "דניאל" ועוד, כולם מקור הווייתם הוא משפטו המפורסם של דוד בן גוריון: "אם ירושלים תיפול, יהיה זה סופו של המפעל הציוני".
אחרי המתקפה השלישית על לטרון חשש יגאל אלון לצאת לעוד מתקפה והוא שלח את רבין לבן גוריון. הלה עמד מול דוד בן גוריון ואמר לו ש"צריך להתארגן, כי כך אמר יגאל אלון. הם ילכו בדרך עוקפת, דרך בורמה" (במקום לתקוף את לטרון שוב). בשומעו זאת, צעק בן גוריון: "צריך לירות ביגאל!!!" רבין היה כמוכה הלם. "כן", אמר בן גוריון, "מה ששמעת, צריך לירות ביגאל"…זהו הציר המרכזי של המסלול שלנו היום- המערכה על הדרך לירושלים, שלב ב'. (שלב א' הוא החלק המוביל משער הגיא לקסטל).

רקע
ב- 29/11/1947 הכריז האו"ם על על חלוקת הארץ לשתי מדינות. ביום למחרת החלה מלחמת העצמאות.
עד ה-14 במאי הייתה המלחמה מלחמת אזרחים מקומית- מספר כפריים קמים בבוקר, לוקחים את הטוריות והרובים ויורים על הנוסעים בדרך לירושלים, על הנוסעים בדרך ליחיעם, על הנוסעים בדרך לגוש עציון ועוד; כן הייתה לחימה בערים המעורבות עכו, יפו, צפת וירושלים.
ב 14 במאי 48, כשקמה מדינת ישראל פלשו מדינות ערב לארץ ישראל. המלחמה לא הייתה עוד מלחמת אזרחים מקומית, אלא מלחמה נגד סלעי"ם – סוריה, לבנון, עיראק, ירדן ומצרים.
לאחר "לילה מלא עליצות וללא שינה", פרצה מלחמת העצמאות. היה זה הבוקר שלאחר העברת החלטת תוכנית החלוקה. הייתה זו המלחמה קשה ביותר לעם ישראל בעת החדשה: לא היו מדינה, צבא מסודר, רבים מן האזרחים היו עולים חדשים, האויב הורכב מחמישה צבאות ערביים- והמלחמה היתה ארוכה. במלחמת העצמאות נהרגו כ-6000 יהודים. יש להדגיש כי בתקופה זו, מנתה האוכלוסייה בארץ 600,000 איש בלבד- אם כך, ההרוגים היוו 1% מכלל האוכלוסייה- אחוז כפול מאחוז הנספים במלחמת יום הכיפורים! רמה כזו של הרוגים, היא דבר בלתי נתפס, ומעידה כי קיים היה סיכון קיומי. אף לא אומה אחת שילמה מחיר כה גבוה, בהיבט האחוזי, אף לא אומה אחת הגירה דם בסדר גודל כזה- שוו בנפשכם כי ארה"ב מאבדת 1% מכלל האוכלוסייה במלחמה: מספר הנספים יעמוד על כ-3 מליון!!! ועוד- 2000 הרוגים מתוך ששת האלפים, היינו שליש, היו אזרחים; ובהתאם להשוואה הקודמת- מיליון אזרחים אמריקאים… בלתי נתפס. חשוב לציין כי במשך ארבעת החודשים מינואר ועד אפריל היוזמה הייתה מצד הכוח הערבי- אנחנו תמיד היינו צעד אחד אחריהם.
ניסינו לפרוץ את המצור על ירושלים בשירות ממוגנות… אסון שלוש השיירות התרחש בחודש מרץ: שיירת נבי דניאל, למחרת היום שיירת יחיעם ולאחר שלושה ימים שיירת חולדה. אסונות אלו הביאו להכרה כי שיטת השיירות מיצתה את עצמה. או אז הוחלט לשנות גישה ולקחת את היוזמה. כך נולד מבצע "נחשון", שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ביום ה-15 באפריל אותה שנה. מטרתו הייתה לפרוץ את המצור על ירושלים, יצירת ציר מאובטח, ארגון, ביצוע, העברה ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. זו הייתה בעצם היוזמה הצבאית הראשונה, הקרב הראשון של מלחמת העצמאות .

מחנה המעצר בלטרון
מחנה המעצר בלטרון היה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי. ב-1940 הוקם מחנה לטרון א' וב-1942 מחנה לטרון ב'. בתחילה, שימש המחנה לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים.
• ביוני 1946, "השבת השחורה", נעצרו 60 ממנהיגי התנועה הציונית והסוכנות היהודית ונכלאו בלטרון; בהם: משה שרת, דוד הכהן, דוד רמז, דב יוסף, ד"ר פון וייזל והרב מימון. הם שוחררו רק ב-11 בנובמבר 1946. ב- 14 במאי 1948, ביום עזיבת הבריטים, נמסרה משטרת לטרון לידי הלגיון הירדני, והמשטרה הפכה למוקד המצור על ירושלים.
לטרון שוכנת בצומת דרכים חשובה. מדרום מגיע אליה הדרך מעזה, ממערב הדרך מיפו, ממזרח הדרך מירושלים – שער הגיא ומצפון הדרך מירושלים – מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים וקרבות רבים התנהלו באזור.
בתחילת מלחמת השחרור הייתה הדרך לירושלים חסומה. שיירות משוריינות ניסו להבטיח קשר ואספקה סדירה לירושלים. עם התגברות ההתקפות הערביות על השיירות, הוחלט לכבוש את הנקודות האסטרטגיות החולשות על המעבר לירושלים. בין שאר נקודות היעד לכיבוש הייתה משטרת לטרון.
חמש פעמים ערך צה"ל התקפות על משטרת לטרון וסביבתה הקרובה, במאמץ להסרת המצור מעל ירושלים. כל ההתקפות כשלו, ולצה"ל הצעיר נגרמו אבדות קשות. מהלך הפעילות התגלתה באקראי דרך עוקפת לירושלים שהוכשרה על ידי חטיבה 7, לימים נודעה בשם "דרך בורמה", שמנעה את הצורך החיוני בכיבוש לטרון אז. חמשת המבצעים לכיבוש לטרון הם: מבצעי בן-נון א' ו-ב', מבצע יורם, ושתי התקפות במסגרת מבצע דני.
כך כתב אריאל שרון, על קרב לטרון: "הייתי כבר בקרבות קשים, תחת אש ובסכנת חיים, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני קרוב למות כמו בלטרון. פשוט ראיתי את המוות מול העיניים".

באחד מקרבות אלו נטבע הערך "לא משאירים פצועים בשטח"….

המשטרה נשארה כמובלעת מבודדת בתוך שטח שהיה בשליטת ישראל. עם העברת הדרך לירושלים דרך כביש הגבורה, כבר לא הייתה חשיבותה של משטרת לטרון רבה, משטרת לטרון נותרה בידי הירדנים ממלחמת העצמאות ועד למלחמת ששת הימים.
בשנת 1967 הגן על מובלעת לטרון כוח קטן של הלגיון הירדני. עם פרוץ מלחמת שש הימים, הגיע למקום כוח קומנדו מצרי שמנה 100 חיילים. במשך ה – 5 ביוני התנהלו חילופי אש בין מוצב לטרון ומוצב נחשון, בו היו כוחות צה"ל. בערב ניתנה הפקודה לכבוש את משטרת לטרון. משטרת לטרון נכבשה תוך שעתיים. באתר לטרון נולד חיל השריון, ב-1948 הייתה ההתקפה הראשונה של חייל השריון ע"י חטיבה 7. ב-1948 הגיע הטנק הראשון לצה"ל, הוצ'קס בו יש שני אנשי צוות. היה צורך לדומם מנוע כל כמה זמן אך במהלך הקרבות שכחו. הטנק ייצא משימוש. לכן קראו לו טנק 101, אחד נוהג ו-100 דוחפים.(כיום ניתן לבקר את הטנק במוזיאון).
בשנת 1980 הוכרזה משטרת לטרון כאתר ההנצחה הרשמי של חיל השריון. המראה החיצוני של מבנה המשטרה נשמר ובתוכו שוכן מוזיאון גייסות השריון. מוזיאון השריון הוא מהגדולים בעולם. המוזיאון כולל קיר הנצחה לכ – 4800 אנשי חיל השריון שנפלו במלחמות ישראל, סיפור חייהם ומותם ועל קירותיו מוקרנים תמונות חללי השריון. מסביב למבנה המשטרה מוצגים מעל ל – 200 טנקים ורכבים קרביים משוריינים מכל התקופות, מכל צבאות העולם, כולל טנקים ורכבים משוריינים שנפלו שלל מצבאות ערב במלחמות ישראל. באתר גם אמפיתיאטרון גדול המשמש בעיקר לטקסים צבאיים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מנזר לטרון
מנזר לטרון הידוע גם בשם "מנזר השתקנים", נבנה בשנת 1890 ע"י מסדר הטראפיסטים (זרם של המסדר הבנדיקטי הקתולי), וזהו מנזרם היחיד בארץ ישראל. אורח החיים במנזר מתבסס על פשטות והרמוניה עם הטבע וכן על נדר השתיקה שגזרו על עצמם נזיריו, ומכאן שמו "מנזר השתקנים". על פי המסורת הנוצרית במעמד בו נצלב ישו, נצלבו משני צידיו גם שני גנבים: הגנב הטוב והגנב הרע. הכינוי ה"גנב הטוב" ניתן לאחד הגנבים מאחר והלה חזר בתשובה במהלך צליבתו (אגב שימו לב זה תהליך שקורה לחלק מהעבריינים במהלך המשפט…). על פי מסורת נוצרית מאוחרת שוכן מנזר לטרון במקום הולדתו של "הגנב הטוב", שכן לתפיסתם השם לטרון נגזר מהמילה הלטינית LATRONIUS שמשמעותה גנב. למעשה מקורו של השם בשיבוש השם הערבי של שרידי המבצר הצלבני העתיק לה-טוֹרוֹן דה-שבאלייה ("מצודת הפרשים") השוכן במרומי הגבעה מעל למנזר הידוע כיום בשם מבצר לטרון. מבצר צלבני זה הוקם בשנת 1132 לספירה על ידי מסדר הטמפלרים (חשוב להכיר מסדר זה שכן בהמשך ניתקל במצודות שלהם לאורכה ולרוחבה של הדרכים בישראל) ונכבש בשנת 1187 ע"י הערבים בראשותו של צאלח א-דין. בפי הערבים נודע המבצר והכפר הערבי שהוקם על שרידיו בשם 'אל-עטרון'. הכפר הערבי לטרון ששכן במרומי הגבעה ננטש מהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948. במחצית השנייה של המאה ה-19 פעלה במקום אכסניית דרכים בשם "מלון המכבים". האכסניה משמשת כיום כמבנה המשק בחצר 'מנזר השתקנים'. פרנסתם העיקרית של חברי מנזר לטרון מתבססת על ייצור יין ושמן זית אותם ניתן לרכוש גם במקום.

מנזר לטרון – מנזר השתקנים
המנזר הוקם במקום שבו נולד לפי המסורת הנוצרית הגנב הטוב, שנצלב בסמוך לישו. מכאן מגיע גם השם לטרון - המילה הלטינית LATRONIUS פירושה גנב.
במקום תוכלו לקבל הסבר מהנזירים, לצפות בסרט על המנזר (אם תבקשו) ולטעום מהיין המצוין שמיוצר במקום.
המנזר הוקם על מקומו של מלון הדרכים "המק%
נכתב ב - 16/06/2017 14:12:17

שישי בבוקר בלטרון וסביבתה 16.6.2017

לטרון
"בכל ההיסטוריה הצבאית לא נוצרה עוד יחידה צבאית שרוחב חזית לחימתה לא היה אפילו רוחב של כביש, ומידת רוחב זו היא שקבעה את גורלה של המדינה" בני מרשק, קצין התרבות החטיבתי, על הגדוד החמישי – גדוד "שער הגיא" (חטיבת הראל). הכוונה היא, כמובן, לכביש לירושלים. להשקפה זו היה שותף גם בן גוריון שאמר: "יש ירושלים ללא מדינה, אך אין מדינה ללא ירושלים"; לכן, למרות הלחץ הרב שהיה בכול החזיתות, בייחוד בדרום, לא הרפה והמשיך להשקיע מאמצים וכוחות בניסיונות לשחרר את ירושלים ואת הדרך אליה.
כל המבצעים הגדולים במרחב ירושלים: "בן נון", "דניאל" ועוד, כולם מקור הווייתם הוא משפטו המפורסם של דוד בן גוריון: "אם ירושלים תיפול, יהיה זה סופו של המפעל הציוני".
אחרי המתקפה השלישית על לטרון חשש יגאל אלון לצאת לעוד מתקפה והוא שלח את רבין לבן גוריון. הלה עמד מול דוד בן גוריון ואמר לו ש"צריך להתארגן, כי כך אמר יגאל אלון. הם ילכו בדרך עוקפת, דרך בורמה" (במקום לתקוף את לטרון שוב). בשומעו זאת, צעק בן גוריון: "צריך לירות ביגאל!!!" רבין היה כמוכה הלם. "כן", אמר בן גוריון, "מה ששמעת, צריך לירות ביגאל"…זהו הציר המרכזי של המסלול שלנו היום- המערכה על הדרך לירושלים, שלב ב'. (שלב א' הוא החלק המוביל משער הגיא לקסטל).

רקע
ב- 29/11/1947 הכריז האו"ם על על חלוקת הארץ לשתי מדינות. ביום למחרת החלה מלחמת העצמאות.
עד ה-14 במאי הייתה המלחמה מלחמת אזרחים מקומית- מספר כפריים קמים בבוקר, לוקחים את הטוריות והרובים ויורים על הנוסעים בדרך לירושלים, על הנוסעים בדרך ליחיעם, על הנוסעים בדרך לגוש עציון ועוד; כן הייתה לחימה בערים המעורבות עכו, יפו, צפת וירושלים.
ב 14 במאי 48, כשקמה מדינת ישראל פלשו מדינות ערב לארץ ישראל. המלחמה לא הייתה עוד מלחמת אזרחים מקומית, אלא מלחמה נגד סלעי"ם – סוריה, לבנון, עיראק, ירדן ומצרים.
לאחר "לילה מלא עליצות וללא שינה", פרצה מלחמת העצמאות. היה זה הבוקר שלאחר העברת החלטת תוכנית החלוקה. הייתה זו המלחמה קשה ביותר לעם ישראל בעת החדשה: לא היו מדינה, צבא מסודר, רבים מן האזרחים היו עולים חדשים, האויב הורכב מחמישה צבאות ערביים- והמלחמה היתה ארוכה. במלחמת העצמאות נהרגו כ-6000 יהודים. יש להדגיש כי בתקופה זו, מנתה האוכלוסייה בארץ 600,000 איש בלבד- אם כך, ההרוגים היוו 1% מכלל האוכלוסייה- אחוז כפול מאחוז הנספים במלחמת יום הכיפורים! רמה כזו של הרוגים, היא דבר בלתי נתפס, ומעידה כי קיים היה סיכון קיומי. אף לא אומה אחת שילמה מחיר כה גבוה, בהיבט האחוזי, אף לא אומה אחת הגירה דם בסדר גודל כזה- שוו בנפשכם כי ארה"ב מאבדת 1% מכלל האוכלוסייה במלחמה: מספר הנספים יעמוד על כ-3 מליון!!! ועוד- 2000 הרוגים מתוך ששת האלפים, היינו שליש, היו אזרחים; ובהתאם להשוואה הקודמת- מיליון אזרחים אמריקאים… בלתי נתפס. חשוב לציין כי במשך ארבעת החודשים מינואר ועד אפריל היוזמה הייתה מצד הכוח הערבי- אנחנו תמיד היינו צעד אחד אחריהם.
ניסינו לפרוץ את המצור על ירושלים בשירות ממוגנות… אסון שלוש השיירות התרחש בחודש מרץ: שיירת נבי דניאל, למחרת היום שיירת יחיעם ולאחר שלושה ימים שיירת חולדה. אסונות אלו הביאו להכרה כי שיטת השיירות מיצתה את עצמה. או אז הוחלט לשנות גישה ולקחת את היוזמה. כך נולד מבצע "נחשון", שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ביום ה-15 באפריל אותה שנה. מטרתו הייתה לפרוץ את המצור על ירושלים, יצירת ציר מאובטח, ארגון, ביצוע, העברה ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. זו הייתה בעצם היוזמה הצבאית הראשונה, הקרב הראשון של מלחמת העצמאות .

מחנה המעצר בלטרון
מחנה המעצר בלטרון היה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי. ב-1940 הוקם מחנה לטרון א' וב-1942 מחנה לטרון ב'. בתחילה, שימש המחנה לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים.
• ביוני 1946, "השבת השחורה", נעצרו 60 ממנהיגי התנועה הציונית והסוכנות היהודית ונכלאו בלטרון; בהם: משה שרת, דוד הכהן, דוד רמז, דב יוסף, ד"ר פון וייזל והרב מימון. הם שוחררו רק ב-11 בנובמבר 1946. ב- 14 במאי 1948, ביום עזיבת הבריטים, נמסרה משטרת לטרון לידי הלגיון הירדני, והמשטרה הפכה למוקד המצור על ירושלים.
לטרון שוכנת בצומת דרכים חשובה. מדרום מגיע אליה הדרך מעזה, ממערב הדרך מיפו, ממזרח הדרך מירושלים – שער הגיא ומצפון הדרך מירושלים – מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים וקרבות רבים התנהלו באזור.
בתחילת מלחמת השחרור הייתה הדרך לירושלים חסומה. שיירות משוריינות ניסו להבטיח קשר ואספקה סדירה לירושלים. עם התגברות ההתקפות הערביות על השיירות, הוחלט לכבוש את הנקודות האסטרטגיות החולשות על המעבר לירושלים. בין שאר נקודות היעד לכיבוש הייתה משטרת לטרון.
חמש פעמים ערך צה"ל התקפות על משטרת לטרון וסביבתה הקרובה, במאמץ להסרת המצור מעל ירושלים. כל ההתקפות כשלו, ולצה"ל הצעיר נגרמו אבדות קשות. מהלך הפעילות התגלתה באקראי דרך עוקפת לירושלים שהוכשרה על ידי חטיבה 7, לימים נודעה בשם "דרך בורמה", שמנעה את הצורך החיוני בכיבוש לטרון אז. חמשת המבצעים לכיבוש לטרון הם: מבצעי בן-נון א' ו-ב', מבצע יורם, ושתי התקפות במסגרת מבצע דני.
כך כתב אריאל שרון, על קרב לטרון: "הייתי כבר בקרבות קשים, תחת אש ובסכנת חיים, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני קרוב למות כמו בלטרון. פשוט ראיתי את המוות מול העיניים".

באחד מקרבות אלו נטבע הערך "לא משאירים פצועים בשטח"….

המשטרה נשארה כמובלעת מבודדת בתוך שטח שהיה בשליטת ישראל. עם העברת הדרך לירושלים דרך כביש הגבורה, כבר לא הייתה חשיבותה של משטרת לטרון רבה, משטרת לטרון נותרה בידי הירדנים ממלחמת העצמאות ועד למלחמת ששת הימים.
בשנת 1967 הגן על מובלעת לטרון כוח קטן של הלגיון הירדני. עם פרוץ מלחמת שש הימים, הגיע למקום כוח קומנדו מצרי שמנה 100 חיילים. במשך ה – 5 ביוני התנהלו חילופי אש בין מוצב לטרון ומוצב נחשון, בו היו כוחות צה"ל. בערב ניתנה הפקודה לכבוש את משטרת לטרון. משטרת לטרון נכבשה תוך שעתיים. באתר לטרון נולד חיל השריון, ב-1948 הייתה ההתקפה הראשונה של חייל השריון ע"י חטיבה 7. ב-1948 הגיע הטנק הראשון לצה"ל, הוצ'קס בו יש שני אנשי צוות. היה צורך לדומם מנוע כל כמה זמן אך במהלך הקרבות שכחו. הטנק ייצא משימוש. לכן קראו לו טנק 101, אחד נוהג ו-100 דוחפים.(כיום ניתן לבקר את הטנק במוזיאון).
בשנת 1980 הוכרזה משטרת לטרון כאתר ההנצחה הרשמי של חיל השריון. המראה החיצוני של מבנה המשטרה נשמר ובתוכו שוכן מוזיאון גייסות השריון. מוזיאון השריון הוא מהגדולים בעולם. המוזיאון כולל קיר הנצחה לכ – 4800 אנשי חיל השריון שנפלו במלחמות ישראל, סיפור חייהם ומותם ועל קירותיו מוקרנים תמונות חללי השריון. מסביב למבנה המשטרה מוצגים מעל ל – 200 טנקים ורכבים קרביים משוריינים מכל התקופות, מכל צבאות העולם, כולל טנקים ורכבים משוריינים שנפלו שלל מצבאות ערב במלחמות ישראל. באתר גם אמפיתיאטרון גדול המשמש בעיקר לטקסים צבאיים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מנזר לטרון
מנזר לטרון הידוע גם בשם "מנזר השתקנים", נבנה בשנת 1890 ע"י מסדר הטראפיסטים (זרם של המסדר הבנדיקטי הקתולי), וזהו מנזרם היחיד בארץ ישראל. אורח החיים במנזר מתבסס על פשטות והרמוניה עם הטבע וכן על נדר השתיקה שגזרו על עצמם נזיריו, ומכאן שמו "מנזר השתקנים". על פי המסורת הנוצרית במעמד בו נצלב ישו, נצלבו משני צידיו גם שני גנבים: הגנב הטוב והגנב הרע. הכינוי ה"גנב הטוב" ניתן לאחד הגנבים מאחר והלה חזר בתשובה במהלך צליבתו (אגב שימו לב זה תהליך שקורה לחלק מהעבריינים במהלך המשפט…). על פי מסורת נוצרית מאוחרת שוכן מנזר לטרון במקום הולדתו של "הגנב הטוב", שכן לתפיסתם השם לטרון נגזר מהמילה הלטינית LATRONIUS שמשמעותה גנב. למעשה מקורו של השם בשיבוש השם הערבי של שרידי המבצר הצלבני העתיק לה-טוֹרוֹן דה-שבאלייה ("מצודת הפרשים") השוכן במרומי הגבעה מעל למנזר הידוע כיום בשם מבצר לטרון. מבצר צלבני זה הוקם בשנת 1132 לספירה על ידי מסדר הטמפלרים (חשוב להכיר מסדר זה שכן בהמשך ניתקל במצודות שלהם לאורכה ולרוחבה של הדרכים בישראל) ונכבש בשנת 1187 ע"י הערבים בראשותו של צאלח א-דין. בפי הערבים נודע המבצר והכפר הערבי שהוקם על שרידיו בשם 'אל-עטרון'. הכפר הערבי לטרון ששכן במרומי הגבעה ננטש מהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948. במחצית השנייה של המאה ה-19 פעלה במקום אכסניית דרכים בשם "מלון המכבים". האכסניה משמשת כיום כמבנה המשק בחצר 'מנזר השתקנים'. פרנסתם העיקרית של חברי מנזר לטרון מתבססת על ייצור יין ושמן זית אותם ניתן לרכוש גם במקום.

מנזר לטרון – מנזר השתקנים
המנזר הוקם במקום שבו נולד לפי המסורת הנוצרית הגנב הטוב, שנצלב בסמוך לישו. מכאן מגיע גם השם לטרון - המילה הלטינית LATRONIUS פירושה גנב.
במקום תוכלו לקבל הסבר מהנזירים, לצפות בסרט על המנזר (אם תבקשו) ולטעום מהיין המצוין שמיוצר במקום.
המנזר הוקם על מקומו של מלון הדרכים "המקבים" שנבנה בשנת 1861 לצד הדרך של העולים לירושלים. המקום נקנה על ידי נזירים מהמנזר הטרפיסטי שמקורו בצרפת וידוע באורח חיים קפדני. השם מנזר השתקנים נובע מהגזירה שגוזרים על עצמם נזיריו - שתיקה בכל הנוגע לעינייני חולין וקשר עם העולם שבחוץ. הנזירים מתחילים את פעילותם בשעה 3:00 בבוקר בתפילה וממשיכים אותו בעבודה חקלאית בגידול גפנים וזיתים ובתפילות נוספות עד השקיעה. מבנה האבן בן שתי הקומות וגג הרעפים הבולט שנמצא בחצר המנזר הוא מלון הדרכים שנרכש בתחילה. המנזר הורחב ושופץ מספר פעמים ורק בשנת 1954 הסתיימה בניית מגדל הפעמונים של כנסייתו. מעניין הוא שאת מלון הדרכים ניסו תחילה למכור ליהודים כדי שיקימו בו מושבה אך משזה לא עלה יפה הוא נמכר למסדר הנוצרי.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כנסיית אמאוס – למרגלות המבנה הלבן והגדול של אכסניית "בית השלום" נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה הביזנטית. הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה-2 לספירה. רוב השרידים הבולטים ששרדו כאן ניבנו מאוחר יותר, על ידי הצלבנים, במאה ה-12.
חשיבותה של אמאוס לנוצרים מגיע מספר לוקס המתאר סעודה שסעד ישו לאחר שקם לתחייה בביתו של קליאופס, יהודי מאמאוס (לוקס כד).
אמאוס הייתה סמל למקום תענוגות. עליה נאמר: "אמאוס, מקור מים יפים ונוה יפה" (קהלת רבה ז, טו). מאז המאה השלישית נקראה העיר ניקופוליס (עיר אלת הניצחון). מפעלי המים של העיר, שחלקם נשמרו בפארק איילון, הוציאו את שמעה למרחוק. בית המרחץ הרומי – נמצא ליד כנסיית אמאוס.
אמאוס
באמאוס התרחש הניצחון השלישי, מתוך שמונה המתוארים בספרים, והמפורסם ביותר של יהודה המכבי בקרבותיו נגד היוונים (הראשון נגד אפולוניוס מושל שומרון, כנראה במעלה-לבונה והשני נגד סירון בבית-חורון שראינו בתחילת המסלול). השליטים היוניים שלחו לארץ יהודה ארבעים אלף חיילים רגליים ו-7,000 פרשים כדי לבער את נגע המרד ולנקום את מפלתו של סירון בבית-חורון. כדאי להימנע מעוד התקפת פתע חנו החיילים ליד אמאוס (שהיתה עיר יונית). יהודה ואנשיו התאספו במצפה (עיירה יהודית שנזכרת גם בקשר לשמואל, כנראה תל-נצבה, שלושה קילומטרים דרומית לרמאללה) התארגנו והתפללו. יהודה ידע שאם ישאר במצפה היוניים יגיעו ויקיפו אותו במהרה. לכן הוא הפיץ את השמועה על מקום המצאו במצפה ודאג שתגיע גם למחנה היווני. אחר-כך עזב עם אנשיו את המצפה והלך בלילה דרומה ומערבה עד שהגיע למקום שנקרא היום עין-חילה, ליד שער הגיא שם חיכה עד השחר. בינתיים נודע לגורגיאש, המפקד היווני, שיהודה במצפה, הוא אסף 5,000 חיילים ואלף פרשים ועלה דרך מעלה בית-חורון למצפה שם חיפש לשווא את יהודה ואנשיו.
עם אור הבוקר התקיפו יהודה המכבי ואנשיו את אמאוס והמחנה היווני, שלא היה שמור כלל, והניסו את היוונים עד לגזר (ליד כרמי יוסף של היום), שהייתה עיר המחוז היונית. הם חזרו, לקחו את הציוד הדרוש ושרפו את המחנה. גורגיאש וחייליו כבר החלו חוזרים במורד מעלה בית-חורון כשהבחינו בעשן המיתמר מהמחנה שלהם ואחרי שהתקרבו וראו את חיילי יהודה המכבי הם נסו על נפשם. נצחונו של יהודה היה שלם.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נווה שלום.
היישוב הוקם בשנת 1969 על ידי הנזיר הדומיניקני ברונו הוסאר, שנולד כיהודי במצרים, כמימוש חזונו לדו-קיום יהודי-ערבי. היישוב הוקם במטרה לקדם את הדו-קיום בישראל בין יהודים לערבים. נווה שלום הוא כפר שיתופי בו מתגוררות בני חמישים וארבע משפחות יהודיות וערביות, כולם בעלי אזרחות ישראלית. במקום כיפת התבודדות הקרויה בית דומיה סקינה, אשר קיבלה את שמה מספר תהילים ומהקוראן (בערבית המילה סקינה משמעה שלווה) זהו מבנה עגול וקטן הנועד להירגעות.
בשנת 2006, ערך המוזיקאי רוג'ר ווטרס, בסיסט להקת הרוק פינק פלויד, הופעה בנווה שלום. מקום ההופעה נבחר, לדברי ווטרס, "כמחווה של סולידריות עם הישראלים והפלסטינים המחפשים דרך לא אלימה לשלום צודק".
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
משטרת לטרון – יד לשריון
המשטרה המפורסמת (כיום יד לשריון) היתה משטרה בריטית ושכנה במבנה מסוג מצודת טיגרט (על שם האדריכל שתכנן אותה), שבדגמו נבנו משטרות רבות נוספות בארץ). היא היוותה מטרד בעיקר לחקלאי הסביבה (הדרך לירושלים, לא זו שבה אנו נוסעים היום, הועברה דרומה). על אף קרבות עקובים מדם במלחמת העצמאות (נחשון, הראל, בן נון, דני, ועוד) לא הצליח צה"ל לכבוש אותה מידי הלגיון הירדני. בקרבות השונים נפלו מאות הרוגים, חלקם עולים חדשים שאך ירדו מספינות המעפילים ומיד נשלחו לחזית, ועד שמם לא נודע. המשטרה נכבשה לבסוף בקרב מהיר במלחמת ששת הימים (בהקשר זה מומלץ לקרוא את "לטרון", ספרו של רם אורן בנושא). היום המשטרה הירדנית משמשת כאתר יד לשריון, שבו תערוכת טנקים ומשוריינים אחרים, והביקור במקום מרתק לכל גיל.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
המבצר הצלבני העתיק שעל ראש הגבעה שמעל המנזר [3 במפה]. כדי להגיע למבצר מחנים את הרכב ברחבת החנייה שבמנזר השתקנים, וכ-50 מטר לפני השער שעל המנזר, בדרך העולה אליו, ישנו שביל המסומן בסימון שבילים כחול העולה בעלייה קצרה לראש הגבעה, שם נמצא את המבצר.
המבצר הוקם בשנת 1132 כדי לשמור על השטח בין החוף לירושלים שהייתה בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. שם המבצר הוא LeTouron Des Chevaliers שפירושו , מגדל הפרשים, ושיבוש השם הוא מקור נוסף לשם הנוכחי לטרון. במבצר ישבו בני המסדר הטמפלרי והוא עבר בקרבות השונים מידי ליד בין הצלבנים למוסלמים. בין המעורבים בקרבות היה ריצרד לב ארי שהוביל את מסע הצלב השלישי לארץ ישראל בשנת 1191 והשאיר את אנגליה לאחיו. (סביב מסע זה נרקם סיפור רובין הוד).
מגבעה זו, כמו גם מלטרון השכנה נשלטה הדרך לירושלים בזמן מלחמת השחרור. את הגבעה כבשו כוחות צהל בשנת 1967 מידי הירדנים והתעלות הרבות החוצות את ראש הגבעה לאורך ולרוחב הן שריד לתקופה בה הירדנים ישבו בה. באתר אפשר לראות את חומת המצודה הצלבנית, מגדלים שונים וכן אולמות מקורים מרשימים. הנוף מהמבצר הוא מרשים בכל עונה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נכתב ב - 16/06/2017 14:12:17

שישי בבוקר בלטרון וסביבתה 16.6.2017

לטרון
"בכל ההיסטוריה הצבאית לא נוצרה עוד יחידה צבאית שרוחב חזית לחימתה לא היה אפילו רוחב של כביש, ומידת רוחב זו היא שקבעה את גורלה של המדינה" בני מרשק, קצין התרבות החטיבתי, על הגדוד החמישי – גדוד "שער הגיא" (חטיבת הראל). הכוונה היא, כמובן, לכביש לירושלים. להשקפה זו היה שותף גם בן גוריון שאמר: "יש ירושלים ללא מדינה, אך אין מדינה ללא ירושלים"; לכן, למרות הלחץ הרב שהיה בכול החזיתות, בייחוד בדרום, לא הרפה והמשיך להשקיע מאמצים וכוחות בניסיונות לשחרר את ירושלים ואת הדרך אליה.
כל המבצעים הגדולים במרחב ירושלים: "בן נון", "דניאל" ועוד, כולם מקור הווייתם הוא משפטו המפורסם של דוד בן גוריון: "אם ירושלים תיפול, יהיה זה סופו של המפעל הציוני".
אחרי המתקפה השלישית על לטרון חשש יגאל אלון לצאת לעוד מתקפה והוא שלח את רבין לבן גוריון. הלה עמד מול דוד בן גוריון ואמר לו ש"צריך להתארגן, כי כך אמר יגאל אלון. הם ילכו בדרך עוקפת, דרך בורמה" (במקום לתקוף את לטרון שוב). בשומעו זאת, צעק בן גוריון: "צריך לירות ביגאל!!!" רבין היה כמוכה הלם. "כן", אמר בן גוריון, "מה ששמעת, צריך לירות ביגאל"…זהו הציר המרכזי של המסלול שלנו היום- המערכה על הדרך לירושלים, שלב ב'. (שלב א' הוא החלק המוביל משער הגיא לקסטל).

רקע
ב- 29/11/1947 הכריז האו"ם על על חלוקת הארץ לשתי מדינות. ביום למחרת החלה מלחמת העצמאות.
עד ה-14 במאי הייתה המלחמה מלחמת אזרחים מקומית- מספר כפריים קמים בבוקר, לוקחים את הטוריות והרובים ויורים על הנוסעים בדרך לירושלים, על הנוסעים בדרך ליחיעם, על הנוסעים בדרך לגוש עציון ועוד; כן הייתה לחימה בערים המעורבות עכו, יפו, צפת וירושלים.
ב 14 במאי 48, כשקמה מדינת ישראל פלשו מדינות ערב לארץ ישראל. המלחמה לא הייתה עוד מלחמת אזרחים מקומית, אלא מלחמה נגד סלעי"ם – סוריה, לבנון, עיראק, ירדן ומצרים.
לאחר "לילה מלא עליצות וללא שינה", פרצה מלחמת העצמאות. היה זה הבוקר שלאחר העברת החלטת תוכנית החלוקה. הייתה זו המלחמה קשה ביותר לעם ישראל בעת החדשה: לא היו מדינה, צבא מסודר, רבים מן האזרחים היו עולים חדשים, האויב הורכב מחמישה צבאות ערביים- והמלחמה היתה ארוכה. במלחמת העצמאות נהרגו כ-6000 יהודים. יש להדגיש כי בתקופה זו, מנתה האוכלוסייה בארץ 600,000 איש בלבד- אם כך, ההרוגים היוו 1% מכלל האוכלוסייה- אחוז כפול מאחוז הנספים במלחמת יום הכיפורים! רמה כזו של הרוגים, היא דבר בלתי נתפס, ומעידה כי קיים היה סיכון קיומי. אף לא אומה אחת שילמה מחיר כה גבוה, בהיבט האחוזי, אף לא אומה אחת הגירה דם בסדר גודל כזה- שוו בנפשכם כי ארה"ב מאבדת 1% מכלל האוכלוסייה במלחמה: מספר הנספים יעמוד על כ-3 מליון!!! ועוד- 2000 הרוגים מתוך ששת האלפים, היינו שליש, היו אזרחים; ובהתאם להשוואה הקודמת- מיליון אזרחים אמריקאים… בלתי נתפס. חשוב לציין כי במשך ארבעת החודשים מינואר ועד אפריל היוזמה הייתה מצד הכוח הערבי- אנחנו תמיד היינו צעד אחד אחריהם.
ניסינו לפרוץ את המצור על ירושלים בשירות ממוגנות… אסון שלוש השיירות התרחש בחודש מרץ: שיירת נבי דניאל, למחרת היום שיירת יחיעם ולאחר שלושה ימים שיירת חולדה. אסונות אלו הביאו להכרה כי שיטת השיירות מיצתה את עצמה. או אז הוחלט לשנות גישה ולקחת את היוזמה. כך נולד מבצע "נחשון", שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ביום ה-15 באפריל או�%A

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר