תל ברוך הישנה - חלקה הישן של תל ברוך מדרום לשדרות קק"ל היה לשכונה הראשונה שקמה מצפון לירקון. השכונה נוסדה בשנת 1946 והיא נקראת על שמו של מרדכי (מרקו) יוסף ברוך (1899–1872), פעיל ציוני שפעל באלג'יריה, בולגריה, מצרים ואיטליה.

המתיישבים הראשונים בשכונה היו יוצאי טורקיה ובולגריה, והם נושבו בה באוקטובר 1947. סך הכול הוקמו בשלב הראשון 32 יחידות דיור. המשך בנייתה של השכונה מצפון לשדרות קק"ל החל בשנים 1949-1950, ובחלק זה נושבו עולים חדשים מבולגריה. בית הספר היסודי על שם המשורר יהודה אלחריזי נחנך בשכונה בשנת 1951 בתחילת מלחמת ששת הימים, לפני פלישת צה"ל לשומרון, הופגזה תל ברוך באש תותחים מקלקיליה.

תל ברוך צפון - החלק החדש של השכונה אשר הוקם בסוף שנות ה-90.
למעלה מ-70% מהבנייה בתל ברוך צפון היא בנייה רוויה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות, ושאר הבתים הם בתים פרטיים. מצויים בה מרכז מסחרי הקרוי 'מיקדו סנטר', בית ספר יסודי על שם נעמי שמר ופנימייה לילדים הבאים ממשפחות שאינן יכולות לגדלם באופן נורמטיבי. בתקופת המנדט שכן במקום מחנה צבאי.
שני חלקי השכונה נחשבים יוקרתיים, ומשלבים שטחים נרחבים של גנים ציבוריים וחורשות, בנוסף לטיפוח הנופי הקיים והמורגש, עם תושבי השכונה נמנה גם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

שכונת המשתלה נקראת גם (צהלה החדשה) היא השכונה הצפונית ביותר בתל אביב, וממוקמת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר, על גבול העיר רמת השרון.
השכונה הוקמה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כשכונת יוקרה שכן היא גם שוכנת בסמוך לאזורי יוקרה נוספים (צהלה, רמת השרון). השכונה תוכננה על ידי האדריכל יעקב יער, שמשרדו תכנן גם את רוב בנייניה, ותכוניתה אושרה ב 1933. השכונה הוקמה על שטח בו הייתה המשתלה העירונית ומכאן מקור שמה.
המשתלה גובלת בשכונת צהלה הוותיקה. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה וצפופה, והיא מסוגננת כמו שכונת תל ברוך הסמוכה, ממערב. לשכונה מדרחוב מרכזי שבו נהנים הילדים מהיכולת לשחק ללא חשש מתנועת מכוניות. בנוסף לשכונה פארק ציבורי גדול, פארק הבריכות (על שם שתי בריכות אגירה גדולות הממוקמות בשטחו), המציע אפשרויות משחק נרחבות לילדים. השכונה מאופיינת באוכלוסייה בעלת חתך סוציו אקונומי גבוה ומתאימה במיוחד למשפחות עם ילדים. באוקטובר 2012 נותק קו המתח הגבוה שעבר בשכונה וכעת מתקיים מכרז לבניית 452 יחידות דיור נוספות.
גבולותיה הם הרחובות אבנר וענתות מדרום, "קרוגר" ו"בן חיים" ממזרח, דרך משה סנה ממערב והעיר רמת השרון ושטחי הכפר הירוק מצפון. שטחה שכונה 266.5 דונם.
בשכונה נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בשטח השיפוט של העיר, בגובה של כ-70 מטרים מעל פני הים.
נַחַל הַיַּרְקוֹן באפיקו העליון, הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל, השם "מֵי הַיַּרְקוֹן" מוזכר עוד בספר יהושע כגבול בין נחלת שבט דן עם שבט מנשה.
"וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן, עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ" יהושע יט, פסוק "מו"
רצועת חוף תל אביב-מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף.
חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. חלק קטן משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור. רצועת החוף כוללת גם ארבע מעגנות (רידינג, נמלי תל אביב ויפו, והמרינה).
רצועת החוף מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים:
• הרצועה הצפונית - מגבול תל אביב-הרצליה בצפון ועד לנחל ירקון מדרום
• רצועת החוף המרכזית - מהירקון ועד לטיילת חומות יפו
• הרצועה הדרומית - מנמל יפו ועד לגבול יפו-בת ים
רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזות ברצועה המרכזית. חופי תל אביב כוללים את חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ, כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20.
יפו היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון. יפו התקיימה כעיר עצמאית במשך אלפי שנים עד שאוחדה ב-1949 עם תל אביב, והיא מהווה מאז את אחד מרובעי תל אביב-יפו.
בזמן מסעי הצלב הייתה יפו מחוז בממלכת ירושלים הצלבנית. מאז ועד המאה העשרים שימשה העיר כנמל ראשי וחשוב בארץ ישראל.
הקמת תל אביב בסמוך, והשימוש בנמלים אחרים, הביאו לכך שהנמל, ולאחריו העיר, ירדו מגדולתם. במלחמת העצמאות כבשו את העיר כוחות האצ"ל וההגנה והרכב האוכלוסייה בה השתנה: כתשעים אחוזים מתושביה הערבים נמלטו, ועולים חדשים התיישבו במקום - בשנים האחרונות גדל אחוז התושבים הערביים מכלל תושבי יפו.

נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון-מערב העיר תל אביב.
הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האנייה האחרונה עגנה בנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 הן בנמל תל אביב והן בנמל יפו, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד - אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים.
מרינה תל אביב היא מרינה, השוכנת בחוף ימה של העיר תל אביב, מול כיכר אתרים וממערב לבריכת גורדון. במרינה שישה מזחים, בנוסף לשובר הגלים הצפוני שגם לאורכו מתאפשרת עגינה.
במרינה מקומות עגינה ל-320 סירות באורך של עד 20 מטרים ובשקיעה מרבית של 2.5 מטרים. במקום פועלת נקודת משטרה האחראית על ביקורת הגבולות. בנוסף מתקיימת במרינה פעילות ימית ענפה הכוללת בין השאר את שבט "צופי ים תל אביב", בית הספר לחינוך ימי, מועדון שיט תחרותי "הפועל", ואת עמותת "אתגרים", אשר ביחד מהווים מוקד לחינוך ימי בעיר. המרינה מציעה שירותי תדלוק, אספקת מי שתייה, חיבור לקו טלפון, לרשת החשמל ולטלוויזיה בכבלים. במקום פועלות סדנת תיקונים ומספנה לסירות במשקל מרבי של 20 טון.
במרינה שוכנים מספר מסעדות וחנויות, בתי עסק העוסקים בסחר בציוד ספנות ובאספקה לכלי שיט, מספנה, בתי ספר לצלילה ולשיט ועוד.

מרינה הרצליה היא המרינה הגדולה בישראל, והיא שוכנת לחופה של העיר הרצליה, מדרום למלון "אכדיה", ובעורפו של תל מיכל. המרינה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, והיזמים זכו במחצית משטח המתחם לצורכי מסחר, נופש ותיירות, בתמורה להקמת המרינה על כל מתקניה. המרינה נפתחה בשנת 1995 כאשר הוכרזה כנמל בינלאומי.
התוכניות להקמת המרינה נוסחו על ידי מנהל מקרקעי ישראל, עיריית הרצליה והחברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ, הנמצאת בשליטת העירייה.
המרינה משתרעת על-פני שטח של כ-500 דונם. על מחצית מהשטח שוכנים המעגן והמספנה, מבני ההנהלה הכוללים, בין היתר, את מנהלת המרינה, משטרת הגבולות והמכס, מבנים לחינוך ימי, תחנת דלק ובתי מלאכה. המחצית השנייה כוללת שטחים ציבוריים פתוחים, שטחי נופש ותיירות ושטחי מסחר.
במעגן המחולק לשלושה אזורים, 680 מקומות עגינה לכלי שיט שאורכם המרבי הוא עד 35 מטרים, והמזחים מצוידים בחשמל, מים וטלפון. כעניין שבשגרה עוגנים במרינה כ-580 כלי שיט. המספנה משתרעת על פני שטח של שמונה דונם בדרומה של המרינה, והיא החלה לפעול בחודש ינואר 2000. במקום מתבצעים תיקונים ותחזוקה לכל סוגי כלי השייט, והסירות מועלות אל הרציף בעזרת מנוף המסוגל להרים משקל עד 50 טון או בעזרת טרקטור הגורר אותן במעלה שיפוע. ניתן לאכסן במספנה עד 75 כלי שיט. פתחה של המרינה פונה לכיוון צפון, כדי שלא ייסתם על ידי חול הנישא על ידי זרמי הים מכיוון דרום, ומשני צדדיו ניצבים שני מגדלורים.
שטח המרינה פתוח לגישת הקהל הרחב, ובכלל זה שובר הגלים שאורכו יותר מקילומטר, והמתפקד גם כמעין טיילת. במתחם המרינה מערך גדול של דירות נופש, מסעדות, ובתי קפה, וצמוד אליה קניון ארנה ובו חנויות ומסעדות. מספר חברות מקיימות במרינה פעילות ימית ופעילויות ספורט ובידור. הפרויקט כולל בית מלון מרשת "ריץ קרלטון" עם כ-200 חדרים ודירות נופש, שהושק בשנת 2013. במרץ 2015 נפתח מלון "הרודס הרצליה" בקצה חצי האי שבמרינה. המלון מיוחד בכך שהינו מוקף במים משני צדדיו. זהו המלון היחידי מסוגו בישראל.

טיילת החוף בהרצליה
פרויקט טיילת החוף בהרצליה עוסק בפיתוח החוף המרכזי של העיר.
יעדי התכנון, כפי שמוצגים במסגרת התוכנית, הם:
פיתוח אזור תיירות בחזית החוף, תוך שילוב המרינה כחלק מהמתחם התיירותי מדרום לטיילת.
מצפון מזרח - קשירה אורבאנית לעורף העיר ולאזור התעשייה והמלונות.
התפיסה המוצעת משלבת תכנון, המבוסס על ראייה רחבה של עיר עם צרכים ומשאבים טבעיים, וחיבור לאזור הטיילת, שחלקיו מפרים זה את זה. כך יפרוץ מוקד התיירות של הרצליה, ויחבר את מרינה הרצליה עם הטיילת לגבולותיה של העיר, עד לאזור הצפוני של אפולוניה.
המפגש וחיבור הים והיבשה עם מרחב הנופש והבילוי הינו משמעותי ובעל חשיבות גבוהה לכל אפיון ופיתוח התיירות, שאנו מעוניינים ליצור במסגרת ההנגשה למוקדי התיירות בעיר.
ציר הליכה יאפשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים לקשור בין מרינה הרצליה ותל מיכאל בדרום, ולהתחבר עם צירי התנועה המרכזי של העיר ממזרח למערב, בשילוב אזור המלונות ועד אפולוניה בצפון. ממערב לפרויקט, כמובן, ישנה רצועת חוף הים.
ציר המקטע הראשון לטיילת חוף הים עם המרינה ייצור אזור לתיירות ולנופש תוססים ושוקקת חיים, שיתפרש בשלב הראשון במקטע של כ-800 מ"ר, שתחילתו ברחוב אבא אבן, ועד לקצה הצפוני של מגרשי מלון אכדיה.
בפיתוח הטיילת, שמנו לנו למטרה להשתלב במתחם הקיים. הטיילת תיבנה תוך צמצום מקסימלי של פגיעה בערכי טבע, ובשילוב של אמצעים ידידותיים לסביבה ולאדם, בדגש על פיתוח ושימור פני השטח הקיימים, בלא כל פגיעה נופית במצוק, ותוך שמירת מרחק מקו המצוק.
הטיילת המוצעת תלווה מצד אחד במדרגות, ולכל אורכה יהיה חוף רחצה חולי. בכך תובטח ההנגשה לים. מצדה השני יפותח מערך גינון, כאזור רווי בצמחיה ובמדשאות, לשימושי תיירות ונופש, ולנוחיות האוכלוסייה המטיילת לאורך הטיילת.
לאורכה של הטיילת ייבנו מבני שירותים ומלתחות חדשות ומודרניות. תיבנה תחנת עזרה ראשונה ומשטרה, ונוסף על כך ימוקמו מספר קיוסקים לאורכה של הטיילת, לרווחת הציבור.
על חוף הים יוקמו מגרשים לספורט חופי, שיכלול מספר מגרשי כדורעף חופים שיוארו בתאורת לילה.
בחלקה הצפוני של הטיילת יוקם מתקן מעלית שישמש את המוגבלים והנכים, אימהות לילדים עם עגלות ואוכלוסייה מבוגרת. לכל אלה יתאפשר לרדת במעלית, לצעוד לאורך שביל ולהגיע עד קו המים, ללא צורך לרדת לחול הים. המעלית מתבססת על מבנה פייר כפול שבראשו מרפסת תצפית לנוף.
במסגרת הכנת הפרוגרמה גובשו עקרונות תכנון הבאים:
• הדגשת החיבור בין המרינה לטיילת לעיר.
• פיתוח עתידי למוקד הדרומי של שפך המובל.
• פיתוח הטיילת כאלמנט מקשר בין המרינה לחוף הים.
• פיתוח צירים ניצבים לים, תוך יצירת קשרים נכונים בין העיר לרצועת החוף.
• בתכנון הגינון הומלץ להשתמש בצמחיה חוסכת מים ובחיפוי הקרקע.
• לסיכום, חוף הים מהווה נכס נופי. על תפיסה זו התבססנו בתכנון הפרוגרמאתי לטיילת. לפיתוח תרומה חשובה ממדרגה ראשונה בהיבט העירוני והכלכלי. לחוף הים תפקיד מרכזי בתרבות הנופש והפנאי.
לאורך חוף ימה של הרצליה נמצאים כמה אתרים היסטוריים וארכיאולוגים אתרי טבע ונוף המחייבים משנה זהירות, כאשר מדובר בעבודות פיתוח. כך יש בכוונתנו לפעול.