מרום גולן - קיבוץ מרום גולן שוכן בצפון רמת הגולן, למרגלות הר בנטל, גובהו 1000 מטר מעל פני הים. הקיבוץ הוקם ב - 14 ביולי 1967 והיה היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, כחודש לאחר סיום המלחמה

ארמונו של האמיר מחמוד פאעור - האמיר מחמוד פאעור מהשבט ערב אל-פאדל, השבט הגדול והחזק ביותר שפעל אז בצפונה של הרמה ובעמק החולה. רבות נכתב על הארמון הפאר, שחורבותיו מסמלות עד היום נקודת ציון בולטת במפת הגולן. מחמוד פאעור היה שיח' בדואי שמשפחתו הגיעה מערב הסעודית במאה ה-18 ובנה את הארמון בסוף המאה ה-19, מחמוד פאעור מלך בין השנים 1880- 1926. האמיר מחמוד פאעור היה בן 70 שנפטר ועליו מתגלגלים סיפורים רבים, מגבורתו במלחמת שבטו כנגד הצ'רקסים ועד המרידה שעשה נגד השלטון הצרפתי בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אותה מרידה שעלתה לו בהרס ארמונותיו. מפאת המרידה ברח לשטח המנדט, נעצר ונאסר בכלא עכו. אנשי ארגון "השומר" וחברי כפר גלעדי, השתדלו רבות עבורו אצל השלטונות הבריטים עד לשחרורו. הוא נחשב ליקירם ומתומכי המתיישבים היהודים הראשונים בעמק החולה. עד לפני המהומות מול הצרפתים ובימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, בנוסף לארמון ברמת הגולן הקים ארמון חורף בליבו של עמק החולה. ארמון החורף גם הוא היה מבנה מפואר על אחד מיובלי נחל דן, לצידו בתי בד, תחנת קמח פרטית ושאר פינוקים המתאימים לשליט האזור. את ארמון החורף המפואר הקים פאעור מאבני טרברטין מסותתות שנחצבו במקום והוא ממוקם בדיוק בעיגול גדות הנהר. המאבק מול הצרפתים הביא לחורבן ארמון החורף שעל חורבותיו הוקם בית המרגוע "הגושרים", שהפך בשנים האחרונות ל"גושרים-מלון בטבע". חלקים מאותו ארמון חורף מפואר משולבים כיום בחדר האוכל ובלובי החדש. לאחר מותו של מחמוד פאעור ירש את רכושו בנו שמעון פאעור שזכה גם הוא לתואר "אמיר". בניגוד לאביו שמעון פאעור חיי חיי הוללות ובזבוזים. הפסיד כסף רב ונאלץ בין היתר למכור אדמות רבות מאדמות המשפחה. המרוויחים הגדולים היו אנשי הקרן הקיימת שרכשו במהלך תקופת חומה ומגדל את כל אדמותיו בצפון עמק החולה. הארמון ברמת הגולן בנוי מאבני גיר לבנות שהובאו ממרחקים והן בלטו היטב על רקע אבני הבזלת השחורות שמהן נבנו שאר המבנים בסביבה. הכניסה לארמון הייתה ממזרח דרך חדר שהיה מרוצף בחלוקי נחל. במרכז הארמון ניתן לראות שרידי מזרקה ואילו באגף הדרומי ישנם חדרי מגורים יפים. בארמון ישנם שלוש חצרות שעל פי דיווחים ההיסטוריים חצר אחת שמשמה כחדר כניסה לפשוטי העם עם חיות המחמד שלהם. חצר שנייה שימשה את האמיר עצמו ואת אורחיו החשובים, ניתן לראות בחצר זו את שרידי המזרקה. וחצר שלישית שימש את נשותיו. הארמון מאופיין בתקרות גבוהות ובחלונות גבוהים המעוטרים בסגנון מזרחי. בחצר הארמון ישנה בריכה שבנויה מאבני בזלת. בצד הצפון מזרחי ישנה בריכת שחיה נוספת כאשר המעיין היה בצד הצפוני של הארמון. גם כיום ניתן לראות את סימני הפאר את שרידי רצפות השיש הלבנות ואת עיטורי הקרניזים.