עוד שבת הגיע ויצאתי לדווש בחיק הטבע רחוק מבניינים ומן כבישים, אוהב רק צבע, ירוק על כל גווניו ומעדיף עצים על אנשים.
בחיק הטבע רגוע כמו אגם, ומדבר חופשי עם פרפרים, וכשהרוח נוגעת בכתפי, ומבקשת שאבוא, אז מין צמרמורת עוברת בגופי ואני עונה ואוו, הו...
זה שיעור בטבע שאי אפשר ללמוד, בבית הספר במרכז העיר, חצי או רבע, שעה וזה לא סוד, בטבע הלימוד יותר מהיר.
בחיק הטבע אני פוגש פרחים, וחרקים שמבקשים קירבה, ועל כל גבעה, בעשב בין שיחים, אני לומד שיעור באהבה
בחיק הטבע הכול כמו בראשית, חתמתי קבע על הרגשה חופשית, ואיש כבר לא יזיז אותי מכאן.
היום מצאתי לנכון לדווש בחיק הטבע מסביב לישוב "בסובב גבעת זאב" - מזג אוויר סתווי, עם רוח קלה, ועוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר:
37.01 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 450 מטר גובה, ברכיבה של שלוש שעות, ותשע עשרי דקות כולל.
שבת שלום לכולם, נתראה בשבילים, פיירו
מצ"ב לינק לגלריה: