על גדות הירקון, רגליים לא במים, על גדות הירקון, דגים מתים בינתיים, ריח של מוות סובב באוויר, אני רוצה לבכות, אדוני ראש העיר.
על גדות הירקון, על גדות הירקון

הנחל הזה ראה ימים יפים, ספינות לבנות ריחפו על המים , תל אביב אהבה את הנחל הזה, שבע טחנות - תאווה לעיניים
איש אחד כאילו כרגיל, ממשיך לבנות סירות, לא עוזב את המים , עצוב לו מאוד בשקט הזה , יושב, מתפלל ומביט לשמיים, אקליפטוסים גדולים נושמים בקושי על גדות הירקון.
תל אביב עִירִי עֲמוּסָה וְתוֹסֶסֶת, וְיָם מְלַטְפָה בְּגַלָיו, תָּמִיד סַקְרָנִית, מְחֲפֶּשֶׂת, אֶת הוֹלֶם הַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁיו.
אוֹמְרִים הִיא הַלֵּב, שְׁרִיר וְעֶצֶב, אוֹמְרִים הִיא פְּרוּעָה בְּטֵרוּף, וְיֵשׁ בָּה חִיוּת, יֵשׁ בָּה קֶצֶב, וְיֵשׁ בָּה כְּנָפַיִם לָעוּף.

תֵּל-אָבִיב –שׁוֹבֵבָה וּרְצִינִית, סְעָרָה חוּשָׁנִית , כְּרָך נִמְרָץ וּמַגְנִיב, תל אביב, תל אביב.
הָיוּ פַּרְדֵסִים בָּך, אֵי-פַּעַם וְגוּטְמַן צִיֵּר בָּך גְּמַלִים, הַיוֹם הִשְׁתַּנָּה בָּךְ הַטַּעַם, עִיִרי עֲטוּרַת מִגְדָּלִים.
בְּאִבְּן גְבִירוֹל וּבְרוֹטְשִׁילְד, נוֹשְׁקִים מִסְעָדוֹת, פַּאב לְבָּר, רוֹקֵד בַּנָּמָל עִם הָרוּחַ - גַּל בִּירָה קוֹצֵף וְנִיגָר.

מִגְדָּל וְשָׁעוֹן יֵשׁ בְּיָפו, תִּזְכּוֹרֶת לַזְּמַן שֶׁעָבַר, וּצְפוֹן תֵּל-אָבִיב שֶׁגַּם הוּא פֹּה, לוֹבֵשׁ אֶת אָפְנַת הַמָּחָר.
כִּכַּר הַמְּדִינָה והתקווה, הַבִּימָה וְגַן עַצְמָאוּת, מוּזֵיאוֹן, גַם "סְנוּקֶר", פּוֹעֵם בָּהּ "וצוותא" נוֹשֶׁמֶת תַּרְבּוּת.

בְּשוּק הַכַּרְמֶל וּבִבְצַלְאֵל, קוֹלוֹת הָרוֹכְלִים מִתְחָרִים, בַּפַּארְק - יְלָדִים בְּמִצְהֶלֶת ,טָסִים בְּרַכֶּבֶת הָרִים.
גַּם זוּבִּין פּוֹרֵט בַּתִּזְמוֹרֶת, וּמַנְגָּל בַּפַּארְק מִיתָּמֵר, בְּשֵׁינְקִין נִיחוֹחַ שֶׁל קְטוֹרֶת, אַתְּ שֶׁפַע שֶׁל אוֹפִי אַחֵר.

נָכוֹן, יֵשׁ גַּם פִּיחַ וְעוֹמֶס, צָפוּף וְקָשֶׁה בָּך לַחֲנוֹת, עִירִי תֵּל-אָבִיב, וּבְכָל זאת, עִירִי, עִיר שֶׁל שֶׁמֶש שׁוֹבֵבָה וּרְצִינִית, לִי טוֹב בָּך, לִי טוֹב בָּך לִחְיוֹת.
עִירִי תֵּל – אָבִיב סְעָרָה חוּשָנִית, לא, לא אַחֲלִיפֵך בְּאַחֶרֶת, עִירִי תֵּל-אָבִיב , עִם כָּל התְּלוּנוֹת, הַקִּיטוּר- כְּרָךְ נמרץ וּמַגְנִיב, ַּ בת מֵאָה - עוֹדֵך נֶהְדֶּרֶת, לִיבֵּנוּ תַּרְחִיב - כָּל קֶמֶט שֶׁבָּך הוּא סִיפּוּר.