קשת – מושה השייך לתנועת הפועל מזרחי ושוכן לרגלי הר געש "גבעת טליה" בגובה של 710 מטר מעל פני הים. יש הגורסים שהשם "קשת" הוא תרגום של השם קונטרה, בה הוקמה קשת, או למעשה ראשי התיבות של "קונטרה שלנו תמיד". יש הטוענים שהשם קש"ת כמו "קשר של תפילין" או "קיבוץ שכולו תורה". על פי וועדת השמות הממשלתית השם קשת הינו שם סמלי. היישוב הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בהסכם שבין הפסקת האש ולפני הסכם הפרדת הכוחות. היישוב הוקם על ידי ועד ישובי גולן במטרה למנוע את מסירת קונטרה ואת תילי הגעש לידי הסורים. היישוב הוקם בשנת 1974 בפאתיה הצפון מערביים של קונטרה. התושבים הראשונים היו חברי קיבוצים ומושבים בגולן. לאחר מכן הצטרפו אליהם בחורים מישיבת מרכז הרב בירושלים, ותומכים רבים מכל רחבי הארץ. לאחר חתימת ההסכם בין ישראל לסוריה [1974] נמסרה העיר קונטרה לידי הסורים אך התילים [חרמונית, בנטל, אביטל ופרס] נשארו בידינו. במהלך התקופה נרקמו יחסים טובים בין האנשים השונים שאכלסו את היישוב והקימו ישות יישובית שהחברים בה חיים בהרמוניה זה לצד זה – חילונים ודתיים. הם עברו ביחד למבה בעמק קונטרה. לאחר מכן התבקשו לעבור למרכז הגולן. לאחר התלבטות הסכימו החברים לעבור לחושנייה וגרו במחנה צבאי סורי הרוס. במהלך השנתיים התנהל וויכוח סוער על מיקום נקודת הקבע. רק לאחר ארבע שנים עבר היישוב למשכנו הקבוע.

חרבת פארג' – תחילת ההתיישבות במקום מהתקופה הרומית, אם כי רק במהלך התקופה הביזנטית התרחב וגדל המקום והפך לכפר גדול. מרבית הבתים חרבים ומיחסים זאת לרעידות האדמה שהיו ברמת הגולן. בתקופה המוסלמית החלו לשפץ את הכפר. במהלך השיפוץ, לקחו התושבים פריטים טובים ויפים מהבתים שחרבו ושיבצו אותם במבנים המשופצים, בקירות, בתקרות בקשתות ועוד. בין הפריטים נמצאו חריטות של מנורות בעלות שבעת קנים, צלבים בסגנונות שונים אותם שיבצו המשפצים בבנייה המשנית של הבתים. מהממצאים עולה כי במקום חיה קהילה נוצרית ולצידה קהילה יהודית קטנה. הבתים חלקם נבנו ב"בנייה חורנית" [מלשון חורן] שהכוונה שכל הבית עשוי מאבן כולל הגג. נראה כי תושבי המקום נצלו את צורת המשושה המאורך שנוצר באופן טבעי בסלע הבזלת, והשתמשו בו על מנת לקרות את גג הבית. כדי לשאת את המשקל הכבד של גג הבית, בנו התושבים קירות עבים מאוד וקשתות גדולות מהם יצאו זיזים לתמיכה בקורות. בחלק מהבתים ניתן לראות חלונות פנימיים החוצים את החלל ונועדו להכניס אור לתוך הבית. אגב כך, שימשו כמקומות להנחת חפצים או כמקום להנחת אבוס לבהמות.

אבני איתן – מושב של תנועת הפועל מזרחי. הגרעין המייסד עלה בשנת 1974 למחנה זמני בנוב. בשנת 1978 לאחר תום בנין יישוב הקבע עברו חברי היישוב ליישובם. מיידסי היישוב קראו את שמו של יישובם "אבנ"י איתןן" על שם חבריהם. [אבני ] א – אבנר גבורין-קצין נח"ל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור בסיני. בנ – בני חנני-קצין נח"ל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור ברמת הגולן. י – קצין נח"ל מוצנח שנהרג במלחמת יום כיפור. [איתן] א –אילנה בולה שרכבה עלה על מוקש ברמת הגולן והיא רק בת 17. י - יונה סובר שנהרגה גם היא שגיפ שעלה על המוקש והיא רק בת 18. תמר נחמה דרור – הנוסעת השלישית באותו הגיפ שעלה על המוקש. ן – נגר עשירה שהיית חברת קיבוץ שנפטרה ממחלה קשה.