מחולה – מושב דתי על קו התפר שבין בקעת הירדן לבקעת בית שאן. היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1968 ואזרח בשנת 1969. מבחינת ארגונית שייך המושב לאיגוד המושבים של "הפועל המזרחי" והוא הראשון שהוקם בבקעת לאחר מלחמת ששת הימים. למחולה שורשים היסטוריים עתיקי יומין, עם ייחוס לאליהו הנביא, ככתוב: " וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ: " [מלאכים א' י"ט]. יש המזהים את השם עם נחל סמוך ליישוב בשם "תל אל חיל". לאחר מלחמת ששת הימים החלו במטכ"ל דיונים על הקמת היאחזויות נח"ל באזורים שנכבשו במלחמה. הוחלט על היאחזות שתוקם בקרבת הקו הירוק כהמשך ישיר של יישובי בקעת בית שאן. 1967 סוף דצמבר אצל ראש הממשלה לוי אשכול בהשתתפות שר הביטחון ושר החקלאות הוחלט להקים היאחזות נחל ליד הכפר ברדלה. בני עקיבא עלו למקום ב1968 ובנות הגרעין הצטרפו מאוחר יותר. הוקמה ההיאחזות בשם "נח"ל סוכות". ההיאחזות הוקמה ללא כל פרסום וללא כל טקס מהחשש ללחצים בתוך ישראל ומחוצה לה. היאחזות הנח"ל אומצה על ידי קיבוצי בקעת בית שאן דתיים וחילוניים כאחד. ההיאחזות אזרחה בנובמבר 1969 בטקס צנוע. היא אזרחה על ידי קבוצה קטנה של בוגרי "גרעיני נחשון" א' ו-ב' של הנח"ל שקודם לכן אישרו את ההיאחזות כחיילים. בצעדיו הראשונים התנהל כקיבוץ, גנדי [אלוף פיקוד המרכז] ליווה את התושבים בתחילת דרכם. בסוף 1970 נחפרה במקום באר מים שאפשר את הרחבת החקלאות. בשנת 1971 הצטרפה ליישוב קבוצה של בוגרי "גרעין גדיל". בשנת 1978 החליט היישוב לבטל את השיתופיות ולהיות מושב עובדים שליש מהמשפחות המשיכו להתנהל כמושב שיתופי, נוצר מצב שבמקום התגוררו משפחות שנן חברי מושב שיתופי וחברי מושב עובדים זה לצד זה. בתחלת 1984 עברו חברי המושב השיתופי לשדמות מחולה ואזרחו אותה.

מונטר א-שק – גבעה ועליה מצודה עגולה בקוטר של עשרה מטר. מניחים כי נבנתה לשם שמירה על השער השומרוני. הממצאים במקום משייכים אותה לתקופת ברזל 1 [תקופת ההתנחלות]. מהמצודה נשארו כיום רק שלושה קירות חברים היכולים להעיד על גודלה ועצמתה באותם הימים. בצד הצפון מערבי שרידים של חומת סוגרים.

עין סוכות - כינוי רווח למעיין שכבה הנובע מזרחית לכביש 90, בסמוך לגדר הגבול באזור שבין מחולה לשדמות מחולה. מי המעיין מתנקזים לתוך בריכה טבעית בקוטר של כ-20 מטר ומוקפת קנה מצוי.