התכנית היתה בשלישי. אבל 30 ק"מ מנפחא ובמגמת ירידה, זה קצר מדי לעודד, אין לי ברירה, ציירתי על עמוד ענן מסלול על שביל סגול שיורד ממצפה , עובר ליד נפחא,לא מכיר את השביל,לא יודע אם רכיב, אף אחד לא מכיר,אפילו לא רז,ראובן יודע שזה שביל הר הנגב, לא מצליח להשיג את המדריכים מבי"שדה הר הנגב, אבל בטח נסתדר אתו.
ואז בראשון בערב, עודד מודיע שהוא לא יכול בשלישי, ורביעי ראש חודש(א"א לוותר על שחרית במנין)וחמישי רחוק מדי וגשם שאנחנו מקווים שיגיע עד לשם, אז בשני, נהדר.
אבל אם בשני, אז אפשר להצטרף לעמית(טעות!), מנסה לשכנע את עמית להתחיל ממצפה...לא יכול..מחר סינט...סידורים...טוב, חבל, לא ביחד(טוב מאד!).
שני לפנות בוקר, אני אצל נתן ואתו ליד בנימין,תפילת שחרית ממש לא טובה,מהירה מדי, קצרה מדי...ממש גרוע בלי נדר אנחנו לא עושים את זה יותר ככה.
שלוש אופניים נכנסים אצל עודד ברכב(פורד רגיל)ונתן מאחור. 7:30 במדרשת שדה בוקר, האוטובוס,קו 55 מדימונה קצת מאחר,7:40 אנחנו באוטו, תחנה ראשונה במצפה בכניסה לאזור התעשיה יורדים, מתחברים מהר לשביל, טלפון עם עמית מתאמים לדבר שוב כשמגיעים לנפחא, אולי נוכל להמשיך יחד(שוב טעות!).
השביל נהדר רכיב טוב עוברים בתוך חוות הבדואים, מאלתרים מעקפים של קטעים שממש ממש לא רכיבים, אפילו לא ברגל, ואיפה שכן אפשר אז ברגל, בסה"כ אפשר לומר שזה קטע דרך נהדרת,ממש רכיבת מדבר טובה, תוספת טובה לשב"י מנפחא.
עמית שלמה חיים ופנחס מחכים לנו בנקודת החיבור שלנו לשביל.
וזהו חייבים להודות באמת ולא לנסות להתכחש לעצמנו, אני כבר לא מסוגל לרכב בקצב שלהם, אני יכול כמעט הכל, אבל בקצב שלי. והם כמובן מחכים לי ורוצים איתי, אבל אני באמת לא יכול לעשות ולעכב את כל הקבוצה הזו. ואחרי ויכוחים הצלחתי לשכנע אותם, להמשיך בלעדי ובלעדי נתן, אתם אפילו לא צריכים להגיד לעודד כלום, הוא לא יראה אותי, הוא יחזור לחפש אותי.
אז אני מתנהל לי לאיטי ונתן ממש אוהב את זה ועודד אין לו ברירה,הוא אתי, הפסקה ארוכה בעבדת , עמית מסיימים, אנחנו מתחילים, לפני המדרשה שוב הם מאחרינו, רכבו לראות את המפל בעין עבדת, פנחס נשאר אתי, רוצה להראות לי את הפסל שהבן שלו פיסל, מהר מאד התיאש, אז את הפסל ראיתי רק בתמונות.
יום טיול נהדר עם חבורה נהדרת,אלו שרכבו איתי ואלו שלא רכבתי איתם.
אז עוד קטע של שביל ישראל לאופניים, כבר ביקשתי הרבה מ