לאחר הסערה, שבת השכם בבוקר עם אור ראשון, הפוגה בגשמים, קריר, אך נאה עד מעונן חלקית עם עליה בטמפרטורות, והן חזרו להיות רגילות לעונה. אין כמו טיולים בטבע, ואין כמו רכיבה על אופניים, אז מה יותר טבעי מלשלב את השניים? מצד אחד מספיקים לעבור מרחק רב יחסית ולראות הרבה נוף ואטרקציות אחרות, מצד שני שומרים על הקשר הבלתי אמצעי עם הטבע – נושמים את האוויר, מריחים את הפריחה ושומעים את השקט ואת ציוץ הציפורים. לך תסביר לחברים את הרגשת העילוי שבלשבת בראש ההר וליהנות מהנוף בידיעה שהגעת לשם בכוחות עצמך – כבשת את ההר. סיפור הדרך אכן נחוש מאוד לצאת לדווש לי בחייק הטבע, לאחר יומיים של גשמים וקור עז בגבעת זאב, וירושלים. יצאתי משכונת רמות אל פארק עמק הארזים, שהוא שטח פתוח וירוק המהווה מסדרון אקולוגי במבואותיה המערביים של ירושלים, ביובליו העיליים של נחל שורק. בגן הקסום עינות תלם, שבו שרידי חקלאות קדומה, ישוב יהודי שננטש בפרעות, ועמק מרשים ביופיו ובפריחותיו. במחלף מוצא פגשתי עוד ארבע רוכבים, רענן מקרוב, פרופסור איתן, בני ארבלי, ושוקי מקופסקי, השתלבתי איתם לרכיבה, חזרתי את כול הדרך חזרה עד מחלף גולדה מאיר, ובטיפוס אינטנסיבי, כולנו יחד עד הגבעה הצרפתית, המשכנו לאורך מסילת הרכבת הקלה לעבר חומות ירושלים, ודרך שער החדש אל העיר העתיקה, חתכנו דרך שער ציון אל הר ציון, ודרך סינגל קצר, אל גיא בן הינום, שהוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון. הוא מתחבר במזרח אל נחל קדרון, מתחם ממילא מהווה את קצהו השני. מקום זה הוא מקור השם גיהינום שניתן למקום שאליו, על פי האמונה, יגיעו החוטאים לאחר המוות. טיפסנו אל אבו - טור עד מתחם הרכבת הישנה, שם ערכנו הפסקת ריענון, קפה משובח על חשבון הברון פרופסור איתן – תודה איתן על האדיבות . חזרנו חזרה דרך סמטאותיה של עיר הבירה עד שכונת נכלאות, המשכנו עד גשר המיתרים, וכאן נפרדו כול אחד לדרכו, דהרתי חזרה למחלף גולדה מאיר, דרך כביש רבין, ובטיפוס אינטנסיבי חזרה לנקודת ההתחלה. לסיום מנת חלקי לרפרטואר, עוד כמה קילומטרים נוספים לאחר רכיבה מהנה ומאתגרת: 36:12 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 585 מטר גובה, ברכיבה של ארבע שעות, שלושים ושלוש דקות כולל סירים, והמתנות. שבת שלום, המשך שבוע טוב לכולם, נתראה