לאחר שבמרץ 48 ספגו השיירות לירושלים מספר אבדות קשות הוחלט באפריל לפתוח את הדרך במבצע "נחשון". למרות ההצלחה הרבה נשאר קטע אחד בעייתי גם במהלך חודש מאי לאחר יציאת הבריטים - משטרת לטרון שלא נכבשה מידי הלגיון.
עקב כך גם הכביש לשער הגיא היה חסום מספר שבועות והעיר הייתה במצור קשה.
כאן נכנסת לתמונה כמעט במקרה "דרך בורמה" שנולדה, כך לפי המסורת הפלמ"ח" חניקת, בעקבות מסע רגלי לילי של 3 לוחמים מירושלים אשר אחד מהם הוזעק אל אביו החולה בת"א. מיד לאחר שהגיעו לחולדה הוחלט שיש לנסוע בנתיב זה בג'יפ ועם הצלחת המבצע הוחל בהעברת ציוד ובמקביל בהרחבת הדרך לצורך מעבר משאיות ובהמשך גם בהנחת קו מים חלופי לזה שפוצץ. תוך ימים ספורים בתחילת יוני הושלמה סלילת הדרך וירושלים ניצלה מהמצור עוד לפני "ההפוגה הראשונה". עיתונאי אמריקאי שהיה במלחמת העולם במזרח העניק לה את השם ע"ש דרך סודית שקישרה בין הודו לסין.
אכן לרגל חגיגות יום העצמות ה 70 יצאנו שבע רוכבים, לחלוק כבוד, סביב המשלטים. והאנדרטאות ולזכור.
סיפור הדרך ונקודות העצירה:
מסילת ציון, מצפה שער הגיא, טיפוס אינטנסיבי דרך בורמה עד המשלט 16, שמשקיף על כביש 1 לירושלים, ועל שביל הדיפנבייקר שמקביל אליו, דרך כביש בית מאיר, התחברנו לרכס כרמילה, עד הכניסה לישוב שואבה, חלפנו דרך הישוב שואבה עד תחנת הדלק, הפסקת ריענון, המשך חציית כביש 1, במורד דרך דפינבייקר מעל נחל נחשון בו עובר כביש 1 לעבר נחל אילן, חציית כביש 1 מתחת מחלף שער הגיא, רכיבה קצרה לאורך כביש 38 ומיד בדרך המקבילה לכביש לעבר למסילת ציון.
חזרנו יחד מאושרים, ועליזים, נהנינו, מהמסלול שלקח אותנו לטיול בין תצפיות נהדרות שמשלבות נוף הרים - הטיפוס המצטבר ברכיבה במסלול הוא לגובה כבערך 585 מטרים, ברמת קושי גבוה עד בינונית, המיועדת לרוכבים מיומנים יחסית.
הסיום היה, עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר 27.04 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 585 מטר גובה, ברכיבה של ארבע שעות, ארבעים ושבע דקות כולל עצירות.
חג עצמאות שמח לכולם, נתראה שוב בשבילים.
פיירו
מצ"ב לינק לגלריה: