• Groopy
  • Groopy
  • Groopy
  • Groopy
Groopy

סובב כדורי וכפר כמא

פרטים

נפתח ב: 08/08/2018
סוג: טיול בארץ
 56 תמונות
 1 תגובות
 127 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

לא נבחר קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
יצאנו לסיבוב קצר באזור מוכר וחביב לרכיבה. למרות החום חלק ניכר מהרכיבה בתוך יער ומוצל. מתחנת הדלק בכניסה למועצה האזורית טיפוס ארוך ולא קל ביער בית קשת. משם ירידה טובה עד לאילניה. בדרך עוצרים למנוחה קלה בבית המעיין שלצערי שנים רבות אין בן מים. חוצים את אילניה לכיוון בית קשת. צבי מציע קפה טוב אצלו בבית ומי אנו שנסרב. אז לאחר מנוחה נוספת בביתו של צבי על קפה טוב המשכנו לרוכב לכיוון "עין קאזאן". בזמנו היה זה מעיין נחבא בתוך מבנה ביטון. כיום המבנה נחסם וילדי כפר כמא שיפצו את המקום ובנו משהו לתפארת, שבילים מקומות ישיבה, בריכה גדולה . שהגענו למקום מצאנו את הבריכה הגדולה מלוכלכת ולא נעים להיכנס פנימה. כנראה מוצא המים נחסם והמים העומדים פשוט זהמו את הבריכה. הסתפקנו בצילומים והמשכנו לדרכנו לרכבים. תודה לכל אלה שהגיעו ולצבי ספקטור על האירוח בביתו וכמובן על ההובלה.

תוצאות 1-20 מתוך 56

משה הכרמי
מתקרבים לאילניה
עצרנו למנוחה בבית המעיין
ירידה לבטן האדמה למעיין- אין זכר למים
הבריכה של בית המעיין
איש איש ופת לחמו
זהו...זזים
אני לפני התזוזה רואה את השלט הזה
מעניין
בית הספר הישן באילניה
ההסבר על בית הספר
משה ממתין לצלצול הפעון
עוזבים את אילניה
חוצים לכיוון שדה אילן
בדרך לביתו של צבי
צבי אמון על הכנת הקפה
וריח טוב נישא באוויר
עוזבים את שדה אילן
בדרל לכפר כמא
חוצים את כפר כמא
בדרך להעיין
אהבתי
לשם פנינו
סידרו לנו דרך סלולה ומשובחת
מולנו התבור והכפר שבלי
וכבר רואים את המעיין
גם פה יש לאן להתסכל
הרחבה הגדולה והמסודרת לפני המעיין
השלט
המעיין הסגור
פה בתוך המבנה פעם היה ניתן היה להתרחץ
הבריכה הגדולה רק חבל שהיא לא נקייה
עזבנו את עין קאזאן
חזרה לרכבים
תחנת הדלק עוד רגע אנו ברכבים
סוף הטיול - נתראה בטיול הבא

תוצאות 1-20 מתוך 56

שאלות ותגובות

נכתב ב - 08/08/2018 13:09:06

נקודות לציון

אילניה - מושב בגליל התחתון בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה. אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון. בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של גרי צדק מרוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הגרים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט על ידי צאצאי פרוטופופוב. במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה. בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

שדה אילן - הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר 1936 על ידי יוצאי הולנד וגרמניה, שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות סג'רה כדי לעבד את אדמות נטעים ופיק"א בסג'רה, זאת על פי חוזה חכירה זמני עם פיק"א, בעקבות בקשת תושבי סג'רה שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי. בשנה הראשונה חיכו המתיישבים לסיוע של המוסדות המיישבים שלא הגיע, ובעקבות זאת עלו מחשבות לעזוב את סג'רה, אולם לבסוף הם נשארו עד מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה שנערכה בסוף מרץ 1948 ובקרבות סג'רה ביוני 1948. שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948. הנשים והילדים פונו למשך הקרבות לשדה יעקב. בשנת 1949 בסיוע הפועל המזרחי והסוכנות היהודית, עבר המושב למיקומו הנוכחי. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת אבן פינה לבית כנסת ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב מאיר בר-אילן. בדומה לשם העברי של סג'רה - "אילניה" על פי ביטוי מהמשנה בתחילת מסכת שביעית. לאחר מספר שנים הצטרפו למושב כ-10 משפחות במסגרת התנועה מן העיר אל הכפר. לאחר זמן לא רב התברר שהבתים נבנו בצורה רשלנית, שלושה בתים התמוטטו בסופת גשמים ובתים אחרים שקעו. כשאר היישובים באזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. בשנת 1970 נפגע תושב המושב בהתפוצץ מוקש בשדות המושב

כפר כמא - לעיתים קרובות נכתב גם כפר קמה; כפר צ'רקסי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל,הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950 והוא אחד מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ (היישוב השני הוא ריחאניה, המשתייך למועצה אזורית מרום הגליל). כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז ודתם היא האסלאם. כפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים (גלות הצ'רקסים), והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית. הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח).

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר