הדבר המוצלח ביותר בתל אביב היא הטיילת, אם כי היא כמו הרבה דברים במציאות הישראלית, הרבה פחות טובה ממה שהייתה יכולה להיות. הצלחתה הכבירה רק מוכיחה מה היא צריכה להיות. הטיילת של היום היא סכום הטעויות בנות 40 שנה, ועכשיו משנסת העירייה את מותניה (כי אנחנו תיכף בני מאה) ומכינה את הטיילת התל אביבית ל-100 השנים הבאות. טיילת שמבוססת על החלום הקטן של 13.5 קילומטרים של חוף שיש לעיר המבורכת הזו מחוף הצוק בצפון ועד לחוף ג'בליה שבדרומה של יפו. החוף לא דומה באופיו ובעורפו מצפון עד דרום ולכן צריך להפריד בין החופים – יש את הגוש הצפוני – זה שבין חוף הצוק ועד לתחנת הכוח המיותרת של רידינג ואחריו יש את החוף המרכזי שהולך מהנמל ועד לדולפינריום ואחר כך יש חוף מת שהוא גן צ'ארלס קלור וכל הקטע של נמל יפו ומדרון יפו , קפיצה קטנה של חוף נפלא בג'בליה וזהו נגמר. סיפור הדרך השכם בבוקר יצאתי לאורך הטיילת בראש מלא שירים, ואת כל הסמטוכה משאיר לאחרים, רע, רע לי כל הלילה, כייף, כייף לי כל הבוקר על הטיילת שלי. לאורך הטיילת, בראש מלא שטויות, כמה יפהפיות יש תחת השמשיות, אור, אור לי בעיניים, משמש וממים על הטיילת שלי. חופשי חופשי לאורך הטיילת, זה הפך לחיות כל חיי, תבינו "סה לה וי". אם תלוי בי אני אראה לכם את תל אביב , חופשי חופשי... ממש כמו חולם הלך לי עוד יום שלם, ותיכף יגיע לילה. חלפתי משכונת המשתלה, לרמת השרון, תל ברוך צפון, ודרך ק"ק לרמת אביב "ג", לחוף הצוק, חזרה לטיילת החוף תל ברוך, נמל תל אביב, ופארק הירקון. חזרתי, מאושר, ועליז, בתום רכיבת נפח מאתגרת של (2:22) שעתיים, עשרים ושניים דקות, עם כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר של 30:52 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 135 מטר גובה. המשך שבועה טוב לכול החברים, נתראה בחיק הטבע בשבילים. פיירו מצ"ב לינק לגלריה: