שבת בבוקר ממשכים לדווש ולהתגלגל בחיק הטבע 27.10.2018
החיים ממשיכים כהרגלם - השמש עדיין לא זרחה , אינני יודע על צרותיו של האחר, ואני ממשיך עם החיים שלי.
החיים ממשיכים כהרגלם ובסוף היום מגיע החושך, ויש משהו בחושך הזה.. בין הפחד מהלא נודע, הקרירות שהחושך משאיר, תחושת ה לבד - לבין הביטחון שהוא נותן, אם לפגישות עסקיות, להקלה של סוף היום ולמחשבות שמרשות לעצמן להגיח בחזרה לראשנו.
הדרך להגשמה מגיעה לא רק דרך מאמצים והשקעה בחיים הללו אלא דרך אינספור גלגולים שבהם הנשמה מתפתחת ומתכוננת למטרה הגדולה של הקיום. ואני ממשיך להתגלגל.
אם ניקח צעד אחורה ונתבונן על החיים שלנו ועל הקיום האנושי בכלל, נגלה שאנחנו כאנשים וכאנושות עצמה עסוקים מאוד ב-'איך אנחנו חיים' ומעט מאוד ב-'למה אנחנו חיים, ולמה אנחנו כאן בכלל'.
אם היית מקבל מכשיר עם הרכיבים הטובים ביותר, העיצוב המדהים ביותר, המיוצר על ידי החברה הטובה ביותר, אבל לא היית יודע למה המכשיר משמש, האם היית מתעסק/ת בו 80 שנה בלי סיבה ובלי ייעוד, או שהיית בודק/ת קודם כל למה הוא משמש? וגם היה לך קשה למצוא תשובה, האם לא היית ממשיך/ה בחיפוש עד שהיית מוצא/ת ומצליח/ה?
אדם ממוצע מפיק 20 ליטר של דמעות בחייו, אלפי טיפות מלוחות ומתוקות של צער ושמחה, בשביל מה? המאמצים האדירים, ההקרבה, המלחמות, הערכים, האהבה, בשביל מה... בשביל מה?
אם הייתה לשאלה הזאת תשובה ברורה, בוודאי היא הייתה כבר ידועה לכל, אבל בהעדר תשובה כזאת, אנשים ותרבויות שונות נתנו לשאלה זו אי אלו הסברים שונים ומשונים.
הנוצרים והמוסלמים מצביעים על גן עדן, ביהדות מדברים על תשובה ועל תיקון הנשמה, והאתאיסטים טוענים שאין משמעות שכבר יצוקה בחיים, רק המשמעות שהאדם מחליט לתת להם.